תשכחו מעבודה. הכנסה פסיבית היא החלום האמריקאי החדש

כשברקע התחושה הגוברת שעבודות מתשע עד חמש הן דרך ללא מוצא, יותר ויותר אנשים פונים לרשתות החברתיות כדי למצוא שיטות לא שגרתיות להרוויח כסף, ופוגשים לא מעט הונאות

גרג קיאו / צילום: באדיבות WSJ
גרג קיאו / צילום: באדיבות WSJ

גרג קיאו לא סבל את הנסיעות, את הלבוש המשרדי ואת התחושה שהוא מותש ומרוקן מאנרגיה בסוף יום העבודה. כדי למצוא דרך להיחלץ מעבודתו השגרתית בתאגיד מתשע עד חמש, הוא החליט להיכנס לעולם של מה שמכונה "הכנסה פסיבית".

הרווחים מזנקים, ספקים כועסים, ולקוחות מהססים: מבחן האחים אמיר
כך הפך מנהיג ספרד לסמל ההתנגדות לטראמפ באירופה
ראיון | בגיל 20 היו לו ארבע מכוניות במחסן. היום הוא מוביל מותג רכב עם 2,500 מסירות בשנה

כמו רוב בני ה־30 ומשהו, לא הייתה לו קרן הון משפחתית וגם לא חסכונות שיאפשרו לו להתקיים מהכנסות מדיבידנדים. לכן הוא חיפש דרך להרוויח כסף במינימום התעסקות, שתפנה לו זמן.

דרך המילוט שלו נולדה משיחה מקרית עם בעל כלב, שהתלהב מכך שמצא רולר דביק לניקוי שערות שהיה גדול מהרגיל. קיאו, מהנדס מכונות בהכשרתו, תכנן אחד שהוא כמעט בגודל של גליל מגבות נייר, והציע אותו למכירה באמזון, שם המכירות המריאו.

גרג קיאו. מהנדס מכונות שמאס בנסיעות ובלבוש המשרדי / צילום: באדיבות WSJ
 גרג קיאו. מהנדס מכונות שמאס בנסיעות ובלבוש המשרדי / צילום: באדיבות WSJ

קיאו יכול היה לנסות לבנות אימפריית רולרים דביקים. במקום זאת, הוא החליט לזרום. כיום, שבע שנים לאחר מכן, הוא מקדיש לעסק הזה בדרך־כלל לא יותר משעתיים בחודש, ומכניס לכיסו כ־50 אלף עד 115 אלף דולר נטו בשנה.

התגמול הגדול יותר מבחינתו הוא היכולת לבחור במה להשקיע את זמנו ואת האנרגיה שלו, בלי להיות מוטרד כל כך מהשאלה כמה כסף זה יניב. "זה הכוח האולטימטיבי", אמר קיאו שגר באוסטין, טקסס.

לנצח את השיטה

המיתוס של החלום האמריקאי הוא לעבוד קשה ולהתקדם בחיים, אבל יש מי שעבורם הוא מחוויר מול חלום אחר: להשתחרר מהצורך לעבוד בכלל.

לא שמדובר בפנטזיה חדשה. אבל היא צוברת תאוצה על רקע התחושה הגוברת שהמודל המסורתי של העבודה כבר לא עובד. בחודש מרץ שיעורם של העובדים בארה"ב שהיו מרוצים משכרם ומאפשרויות הקידום שלהם היה הנמוך ביותר מאז 2014, אז החל הפדרל ריזרב של ניו יורק לכלול את השאלה בסקרים.

ברשתות החברתיות, מכורי ההכנסה הפסיבית מנסים כל מיני מיזמים משונים ומחליפים ביניהם רשמים. יש מי שבאמת מצליחים להרוויח כסף ולפנות לעצמם את הזמן. אך רבים מהרעיונות שמסתובבים ברשת מתגלים ככישלון מוחלט, או גרוע מכך, כהונאות. בשנים האחרונות נציבות הסחר הפדרלית של ארה"ב (FTC) פתחה בהליכים נגד כמה מיזמים שלדבריה הוציאו במרמה מיליוני דולרים מצרכנים באמצעות ההבטחה לכסף קל.

לאחרונה, הבינה המלאכותית הכניסה את המרדף הזה להילוך טורבו: אנשים מפציצים צ'טבוטים בשאלות על פטנטים להרוויח כסף, ומשתמשים במחוללי תוכן כדי לייצר במהירות ובכמויות גדולות סרטונים, ספרים ותכנים נוספים שהם מקווים להפיק מהם רווחים ברשת.

"זה יותר סוג של הימור בכלכלת הקזינו שבה אנחנו חיים", אמר ויקטור טן צ'ן, סוציולוג מאוניברסיטת וירג'יניה קומונוולת'.

יותר ממחצית מהאמריקאים, ובהם 60% מבני דור ה־Z הבוגרים, סבורים שמשרה מלאה במתכונתה המקובלת לא תאפשר להם להגיע ליעדים הפיננסיים שלהם, לפי סקר שהוזמן בשנה שעברה על ידי פלטפורמת ההשקעות דאב.

לפי סקר שערכה בשנה שעברה חברת בנקרייט, כאחד מכל ארבעה אמריקאים מעיד שיש לו עיסוק צדדי, כלומר עבודה נוספת מעבר למשרתו העיקרית. סקר שערכה במרץ הפלטפורמה הפיננסית קאש אפ מצא כי ל־44% מבני 18 עד 28 יש מקור הכנסה שאינו נובע ממשרה מלאה או חלקית.

הכנסה פסיבית אינה נמדדת כקטגוריה נפרדת בסטטיסטיקה על שוק העבודה. עם זאת, לפי נייר עבודה של הבנק הפדרלי של בוסטון, ב־2022 כאחד מכל עשרה עובדים בארה"ב דיווח כי הרוויח כסף מפעילויות שהחוקרים הגדירו כ"פחות עתירות עבודה", כגון מכירת מוצרים באיביי.

רבים פונים כיום לשפע של פלטפורמות שמאפשרות להפיק הכנסה מהנכסים שברשותם, שעשויה להיות פסיבית. ל-Airbnb יש יותר מ־5.5 מיליון מארחים ברחבי העולם. נכון ל־2024, כ־140 אלף בני אדם הציעו כלי רכב להשכרה ב-Turo. קיימים גם אתרים דומים המאפשרים לאנשים להרוויח מסירות, מקרוואנים, מבריכות שחייה ואפילו משטחי האחסון שבמוסך שלהם.

בשנת המס 2023, כ־6% מהאמריקאים דיווחו בדוחות המס שלהם על רווח או הפסד נטו מהשכרת נכסים, וכ־1% דיווחו על הכנסות מתמלוגים.

הכנסה פסיבית היא לא רק יעד מוחשי, אלא גם מצב קיום אידיאלי שבו עבודה היא עניין של בחירה והזמן מצוי בשפע. בפועל, רבים מאלה שרודפים אחריה מוצאים את עצמם עובדים קשה מאוד בניסיון להגיע למצב שבו שלא יצטרכו לעבוד.

למכור את הקול שלך

אך בשעה שהבינה המלאכותית מלבה את הפחדים מפני אובדן משרות, היא גם פותחת את האפשרות לעבודה מהצד בלי כל העבודה.

מיכאל טרמבלה, שעובד ביום יום במפעל נייר, החל להרוויח מאות דולרים בחודש בזירת המסחר המקוונת אטסי, ממכירת מדריכים וחוברות עבודה דיגיטליים שיצר בדקות ספורות בלבד בעזרת בינה מלאכותית.

מיכאל טרמבלה / צילום: באדיבות WSJ
 מיכאל טרמבלה / צילום: באדיבות WSJ

"מצאתי את הגליץ' במטריקס", אמר טרמבלה (39) שגר מחוץ למונטריאול.

השיטה שלו התגבשה בעקבות דפוס שזיהה בעזרת קלוד, הצ'אטבוט של אנת'רופיק: חלק מהקונים באטסי שהקלידו מונחי חיפוש ספציפיים במיוחד לא מצאו מוצרים שתאמו בדיוק את הצרכים שלהם.

"יש יותר מדי יומני תכנון ארוחות באטסי", אמר טרמבלה. "אבל אם תכין אחד לנשים שאוהבות לטייל ויש להן ADHD, למשל, הוא יימכר".

אחרים נמצאים במרדף אחר "גליץ'" משל עצמם כדי לנצל אותו. לפי נתוני גוגל, העניין בהכנסה פסיבית זינק בכ־50% מאז תחילת העשור, וקהילת רדיט המוקדשת לנושא מושכת כחצי מיליון מבקרים בשבוע.

מאט אבסו החל להתעניין בהכנסה פסיבית בתחילת שנות ה־20 לחייו, כשנחשף לרב המכר "4 שעות עבודה בשבוע", שכתב טימותי פריס וראה אור ב-2007.

"מה המינימום שאני יכול להשקיע ולהרוויח כמה שיותר כסף?" אמר אבסו, כיום בן 31. "ברגע שמתחילים לחשוב כך, זה מחלחל לכל דבר אחר שעושים".

אבסו משלם כיום את שכר הדירה שלו באמצעות מודל של הכנסה פסיבית שלא היה קיים כשספרו של פריס יצא לאור. הוא מקליט דגימות של קולו ויוצר "שיבוטים" של קולו בפלטפורמה בשם ElevenLabs, שם ניתן לקנות רישיון לשימוש בהם כקולות מבוססי בינה מלאכותית עבור ספרי שמע, סרטונים ושימושים נוספים.

מקהלת הקולות הדיגיטלית שלו, הכוללת בין היתר דמויות למדיטציות מודרכות ולהקראת סיפורי פנטזיה, מניבה לו כ־3,000 דולר בחודש.

אבסו, אמריקאי שעבר בשנה שעברה לספרד ומתפרנס מהפקת סרטוני הדרכה לתוכנה, נתקל ברעיון הזה ברדיט. "אני משקיע שעתיים ביצירת קול", אמר. "אם אני פשוט נותן לו לרוץ במשך שנה והוא מכניס לי אפילו 2,000 דולר, הרווחתי 1,000 דולר לשעה".

אבסו אינו סבור שיש משהו מיוחד בקול שלו. ייתכן שהרקע שלו בהנדסת אודיו מסביר חלק מהצלחתו, אך לדבריו, כל אחד יכול להגיע לתוצאות דומות בעזרת ציוד הקלטה בעלות של כמה מאות דולרים.

ElevenLabs החלה להעניק רישיונות לשימוש בקולות של אנשים בתחילת 2024. מאז, מסרה החברה כי שילמה 22 מיליון דולר ליותר מ־10,000 משתמשים שהעלו קולות לפלטפורמה, ובהם גם שחקני קול מקצועיים.

אין באמת כסף קל

בוורלי אוסבורן, שעד לאחרונה הייתה מרצה למינהל עסקים באינדיאנפוליס, סיפרה כי בשנים האחרונות חלק מהסטודנטים שלה לתואר ראשון החלו להתעניין בדרופשיפינג, מודל קמעונאי שמוצג לעיתים קרובות כדרך קלה להרוויח כסף באינטרנט. ההבטחה היא שאנשים יכולים להקים חנויות מקוונות שמוכרות מוצרים שהם מאתרים ומשלחים, מבלי לגעת בהם בעצמם.

"אני חושבת שרובם עדיין היו מעדיפים למצוא עבודה באילי לילי, שם יקבלו שכר טוב ותנאים טובים", אמרה אוסבורן, בהתייחסה לענקית התרופות שמרכזה נמצא בסמוך. "אבל אני חושבת שיש הרבה אנשים שכבר לא רואים בכך מסלול מציאותי לעתיד".

גורמים מפוקפקים מנסים לנצל את המשיכה לכסף קל. לפי תלונה שהגישה ה-FTC ב־2022, מיזם אחד בתחום הקמעונאות המקוונת הבטיח לכאורה "הכנסה פסיבית על טייס אוטומטי" והשתמש בביקורות צרכנים מזויפות. בהמשך שלחה הסוכנות החזרים בסך 2.8 מיליון דולר ל־890 צרכנים. לפי תלונה אחרת של ה-FTC, מיזם נוסף שנסגר מוקדם יותר השנה טען לכאורה שאנשים יכולים להשקיע החל מ-75 אלף דולר במשאית סמי־טריילר, ולאחר מכן ידאגו עבורם לנהג ומטענים להובלה.

קשה למצוא מודל לגיטימי של הכנסה פסיבית שהוא פסיבי באמת וגם אינו הופך לרווי מתחרים. רעיונות מבטיחים מתמלאים במהירות במתחרים, ויזמים מקוונים רבים מגלים שרווחי יותר למכור לאחרים את השיטה מאשר להשקיע זמן ביישומה בעצמם.

אנה לורמן (43), השקיעה אלפי דולרים בקורסים שהעבירו יזמים שטענו כי מצאו נוסחה להצלחה. אף אחד מהם לא השתלם.

לורמן חולה בסרטן ואינה יכולה לעבוד בשעות קבועות, ולכן לאורך השנים ניסתה שורה של עסקים מהצד, ובהם ייצור סבונים וגידול דבורים.

קורס בשווי 1,000 דולר שלקחה, שעסק בפרסום ניוזלטרים בדוא"ל, התברר ככללי מדי, ולכן השקיעה 2,500 דולר בקורס אחר.

"אני לא מכירה אף אחד שהרוויח את הסכומים שקיווה להרוויח, או את הסכומים שמדריכי הקורסים האלה מבטיחים שאפשר להרוויח", אמרה לורמן, שחיה בקטונסוויל, מרילנד, ובעבר הייתה מורה לספרדית.

מבין ההונאות שעליהן דווח בשנה שעברה ל-Better Business Bureau (ארגון אמריקאי המדרג עסקים ומטפל בתלונות צרכנים) ושנקשרו לקורסים עסקיים ואובדן כספי, ההפסד החציוני עמד על 1,326 דולר.

בינתיים, לדבריה של לורמן הבינה המלאכותית התגלתה קואצ'רית הכנסה פסיבית אופטימית עד כדי נאיביות. אחד הצ'טבוטים הציע לה לפתח מבחן מיון בספרדית ולמכור אותו באתר למשאבים לימודיים. העבודה על הפרויקט ארכה כמה שבועות.

"הבינה המלאכותית אמרה לי שסביר להניח שארוויח ממנו 7,000 דולר כבר בשנה הראשונה", סיפרה. כשנה לאחר מכן, הוא הניב לה כ־250 דולר בלבד.

לורמן סיפרה שלפעמים היא מרגישה שהיא היחידה שנכשלת, משום שברשתות החברתיות היא רואה כל כך הרבה סיפורי הצלחה. התחושה הזו הולידה אצלה רעיון עסקי נוסף, גם אם חצי בצחוק: "זה לא יהיה משעשע לפתוח ערוץ יוטיוב של כל האנשים שלא הצליחו?" היא אמרה.

להרוויח כל זמן שאפשר

מי שבכל זאת מצליחים הם לעיתים מי שמזהים הזדמנויות לארביטר אז' ברשתות הסבוכות והלא שקופות של המסחר המקוון, ומנצלים אותן עד שהן נעלמות.

רוני לים (19) מלורנסוויל, ג'ורג'יה, מרוויח אלפי דולרים בחודש באמצעות חנויות באיביי, שבהן הוא מוכר מוצרים מאמזון בתוספת מחיר. הוא עדיין לא מבין מדוע הלקוחות שלו קונים באיביי במחירים האלה. לדבריו, בדרך־כלל הם אינם שואלים שאלות כשההזמנה מגיעה בקופסה של אמזון.

לים סיפר שהחל לחפש דרכים להרוויח כסף באינטרנט לאחר ש"חוויתי משבר קיומי קשה מאוד כשהייתי בחטיבת הביניים". הוא נחרד מהמחשבה על כמה דברים צריכים להסתדר כדי שיצליח בתיכון, אחר כך בקולג', ולאחר מכן לאורך עשרות שנות עבודה. הוא הגיע למסקנה שעדיף למצוא כבר עכשיו דרכים לייצר הכנסה מאשר לעמול במשך שנים בלי כל ודאות שיצליח.

לים נתקל באסטרטגיה הנוכחית שלו בפורום למסחר מקוון, וכבר ביום הראשון גרף רווח של מאות דולרים. בשנה שעברה הוא יצא להפסקה מהלימודים בקולג' כדי להתמקד בעסק, שמפזר את חשבונותיו בין "לקוחות" חיצוניים הפותחים חנויות באיביי על שמם.

אחד מאותם "לקוחות" הוא יוראן סכפר (28), שחקן ספורט אלקטרוני לשעבר מהולנד, המתגורר כיום בלטביה. לדבריו, הוא משקיע במיזם כשעה בשבוע, ויכול להכניס לכיסו כ־6,000 דולר בחודש מחלקו במכירות באיביי.

אמזון מסרה כי רכישת מוצרים בפלטפורמה שלה לצורך מכירתם מחדש מנוגדת לתנאי השימוש בשירות פריים. גם איביי אוסרת על אספקת הזמנות באמצעות רכישת מוצרים ממקור אחר בעת המכירה ומשלוחם ישירות ללקוחות.

לים אינו חושש שהפעילות תיסגר, משום שלדבריו שתי החברות נהנות מהמכירות.

"אנחנו לא יודעים כמה זמן זה עוד יימשך, אבל פשוט נרוויח כמה שיותר כסף", אמר לים.

ניצול נקודות התורפה של הפלטפורמות עלול להיות מסוכן. לפי משרד המשפטים האמריקאי, תושב קרוליינה הצפונית יצר מאות אלפי שירים באמצעות בינה מלאכותית והפעיל צבא של בוטים שהשמיע אותם מיליארדי פעמים, וכך צבר יותר מ־8 מיליון דולר בתמלוגים. במרץ הוא הודה באשמה במסגרת קשר לביצוע הונאת תקשורת.

החלום המפתה

לורמן, המתגוררת במרילנד, מפוכחת כיום יותר באשר לסיכויי ההצלחה שלה, אך משהו עדיין מתעורר בה בכל פעם שהיא נתקלת ברעיון חדש.

"לפעמים, כשאני מרגישה לא מוצלחת במיוחד, אני חוזרת לשאול את עצמי אם יש דרכים חדשות, משהו שעוד לא חשבתי עליו", אמרה.

לאחרונה הסתקרנה לורמן מסרטון ביוטיוב שבו הופיעה אישה שטענה כי היא מרוויחה 30 אלף דולר בחודש מהפעלת "מועדון דואר", שבו המנויים משלמים כדי לקבל בדואר פריטים משעשעים, ביניהם מתכונים ומדבקות.

לורמן תהתה אם גם היא תוכל להקים מועדון כזה, שיישלח גלויות הכתובות בספרדית למי שמעוניינים ללמוד את השפה.

אבל בינתיים היא נוטה לוותר על הרעיון. "זה פשוט לא יהיה מספיק פסיבי", אמרה.

באשר לקיאו, איל ההון של הרולרים הדביקים, הוא מודה שגם אצלו העסק לא היה פסיבי במיוחד בתחילת הדרך. כשמשלוח ראשון של רולרים הגיע עם ידיות פגומות, הוא הזמין חדשות והחליף בעצמו 1,600 ידיות במוסך שלו.

רולר דביק לניקוי שערות גדול במיוחד שתכנן גרג קיאו / צילום: באדיבות WSJ
 רולר דביק לניקוי שערות גדול במיוחד שתכנן גרג קיאו / צילום: באדיבות WSJ
"ככל שהמאמץ בהתחלה גדול יותר, כך ההכנסה עשויה להיות פסיבית יותר", אמר קיאו.

לאחר ההשקה המוצלחת, הוא ניסה להרחיב את מגוון המוצרים שלו ואף שקל להכניס אותם לרשתות כמו טארגט וקוסטקו. אבל התשואה הנוספת על הזמן שישקיע לא נראתה לו משתלמת, וההכנסה הפסיבית אפשרה לו לעבוד על פרויקטים שהוא באמת האמין בהם. כך למשל, הוא הקים פלטפורמה בשם Curios שמאפשרת ליוצרים למכור את יצירותיהם ישירות, ובכך אולי לייצר גם הם הכנסה פסיבית.

"למעשה, אני עובד יותר שעות בשבוע, אבל זה מרגיש הרבה פחות כמו עבודה", אמר.

כתבה זו תורגמה על ידי גלובס באופן בלעדי מתוך The Wall Street Journal. לינק לכתבה המקורית באנגלית.