המכסים של טראמפ חוזרים, והם לא האיום היחיד על יציבות השווקים

ארצות הברית צפויה להטיל בקרוב שורה חדשה של מכסים על עשרות מדינות, כך אותת נציב הסחר האמריקאי ג'יימיסון גריר. לפי הדיווחים בתקשורת הכלכלית בארה"ב, ממשל טראמפ מתכנן להטיל מכסים חדשים על כ־60 שותפות סחר של ארצות הברית. התאריך הצפוי להטלתם הוא יום שישי הקרוב, עם פקיעת המכס הגלובלי הזמני שהטיל הנשיא טראמפ ונפסל על ידי בית המשפט.

● טראמפ מאיים: מכס של 100% על תרופות שמיובאות לארה"ב
● מלחמת המכסים חוזרת? הצעד החדש של טראמפ מול בעלת הברית

אי ודאות בשווקים

איומי המכסים מייצרים פלאשבק לזמנים סוערים בשווקים, והם לא לבד. שורה של גורמים נוספים מאותתים שלחץ ואי־ודאות הם שם המשחק.

ראשית, מחירי הנפט מזנקים ומתקרבים ליותר מ־95 דולר לחבית ברנט - עלייה של 20% בתוך חודש בלבד. הסיבה ברורה: הסלמה באיראן, הכוללת כמעט שבועיים רצופים של תקיפות אמריקאיות וסגירה נרחבת של נתיבי השיט במצר הורמוז. גם האיום החות'י על התנועה הימית של ערב הסעודית משפיע.

חלק ממכליות הנפט נצפו מאיטות ואף עוצרות כשהתקרבו למים הטריטוריאליים של תימן, בעוד שאחרות שנשאו נפט מהממלכה שינו מסלול ופנו לעבר תעלת סואץ. אנליסטים כבר מדברים על אפשרות של חזרה לתמחור תלת ספרתי של חביות הנפט.

גם בשוק האג"ח הממשלתי בארה"ב העצבנות מורגשת היטב: התשואה לפדיון ל־10 שנים עומדת על יותר מ־4.6%, שיא של חודשיים.

לצד החששות האינפלציוניים שהתעוררו מחדש בעקבות הזינוק במחירי הנפט, פועל גורם משמעותי נוסף: גל הנפקות חוב קונצרני חסר תקדים מצד ענקיות הטכנולוגיה. ביטוי נוסף לעצבנות ניתן לראות במדד הדולר האמריקאי (DXY), שנמצא קרוב לשיא של שנה מול סל המטבעות.

זהו אינדיקטור לבריחה אל נכסי סיכון־אפס ולחשש מגל אינפלציוני נוסף, וחזרה לכלכלת מכסים אינה צפויה לסייע להרגעת הרוחות.

המכסים החדשים

באפריל השנה הטיל טראמפ מכס גלובלי של 10%, לאחר שבית המשפט העליון האמריקאי פסל בפברואר שורה של מכסים קודמים. המכס הזמני הנוכחי אמור לפקוע ביום שישי, 24 ביולי.

המכס החדש, לפי ההערכות, ינוע בין 10% ל־12.5%, במטרה להחליף את המכס הזמני. הסיבה הרשמית למכסים היא טענות ל"עבודות כפייה" במדינות הממוסות. המהלך משתלב במאמץ המחודש של טראמפ להשתמש במכסים כאמצעי לחץ על שותפות הסחר של ארצות הברית - מדיניות שמעוררת מחדש חשש מפעולות תגמול וממתיחות דיפלומטית.

לפי התוכנית המתגבשת, יבוא ממדינות האיחוד האירופי, מקסיקו, טייוואן ובריטניה יהיה כפוף למכס של 10%. לעומת זאת, מוצרים המגיעים מיותר מ־40 כלכלות גדולות אחרות, ובהן סין, הודו ויפן, צפויים לספוג מכס גבוה יותר של 12.5%.

המהלך מגיע במקביל להסלמה בכמה חזיתות אחרות במלחמת הסחר של טראמפ. בשבוע שעבר הודיעה וושינגטון על מכס חדש של 25% על מוצרים מסוימים מברזיל, שעלול להשפיע על יצוא בהיקף של יותר מ־11 מיליארד דולר; וביום שני חשף הממשל מכס של 50% על שורה ארוכה של מוצרים מקנדה.

במקביל פתח טראמפ חזית מול תעשיית התרופות. ביום שלישי הודיע הנשיא על מכס עתידי של 100% על תרופות גנריות מיובאות, שייכנס לתוקף באוגוסט 2028 ויעלה ל־200% ב־2029.

בשנתיים הקרובות ינוע המכס דווקא בכיוון ההפוך: החל מאוגוסט 2026 הוא יופחת לאפס, במטרה להעניק ליצרניות התרופות חלון זמן להעביר את הייצור לארצות הברית.

למהלך עשויות להיות השלכות משמעותיות במיוחד על הודו, שחברות התרופות שלה מספקות כמעט מחצית מכלל התרופות הגנריות הנצרכות בארה"ב.

מומחים ואנליסטים בשוק חוששים מהשלכות המתווה על מחירי התרופות ועל רציפות האספקה. ניית'ן גריי, עמית מחקר בכיר במכון לסחר בינלאומי באוניברסיטת אדלייד, אומר כי "ההחלטה צפויה לצמצם את היצע התרופות הגנריות בארה"ב, דבר שעשוי להוביל לעליית מחירים, לצמצום התחרות ולהגבלת החלופות המוזלות עבור הצרכנים".

תזמון לא אידיאלי

המהלכים האלה מגיעים בתקופה רגישה במיוחד עבור ממשל טראמפ. המלחמה באיראן אינה פופולרית, וכך גם עליות המחירים הצפויות בעקבות התחדשות הלחימה בהורמוז ובמפרץ.

הסקרים מראים שבבחירות האמצע שיתקיימו בנובמבר מפלגתו של הנשיא צועדת לעבר מפולת משמעותית, אלא אם מצב הכלכלה ישתפר משמעותית. לכן, הנעת מהלכים שצפויים לגרום לעליות מחירים דווקא בעת הזו מהווה סיכון פוליטי משמעותי.

ומה לגבי חוקיות המכסים החדשים?

גם סבב המכסים החדש צפוי לעמוד למבחן משפטי משמעותי. כזכור, בפברואר ספג טראמפ מכה משמעותית כאשר בית המשפט העליון פסל חלק מרכזי מהמכסים שעליהם הכריז, לאחר שקבע כי חוק הסמכויות הכלכליות לשעת חירום, שעליו הסתמך הממשל, אינו מעניק לנשיא סמכות להטיל מכסים רחבים.

לכן הפעם בחר הבית הלבן במסלול משפטי אחר: המכסים המתוכננים על עשרות שותפות הסחר, יוטלו בעקבות "טענות הנוגעות לעבודת כפייה". הם נשענים על סעיף 301 לחוק הסחר מ־1974. בניגוד לחוק החירום שבו השתמש טראמפ בעבר, סעיף 301 נועד במפורש לאפשר לממשל לחקור פרקטיקות סחר זרות שנחשבות לא הוגנות או מפלות, ובנסיבות מסוימות להגיב עליהן באמצעות מכסים.

הבחירה במסלול הזה עשויה להקשות על מתנגדי טראמפ להשיג פסילה גורפת דומה לזו שהשיגו בפברואר, אבל היא לא מעניקה למכסים חסינות.

חברות ויבואנים עדיין יכולים לטעון שהממשל חרג מהסמכות שהעניק לו הקונגרס, שלא עמד בדרישות ההליך הקבועות בחוק, או שלא הוכיח קשר מספק בין המדיניות של המדינות שנחקרו לבין הפגיעה בסחר האמריקאי.

כך שלמעשה, נראה כי גם לאחר ההפסדים הקודמים בבית המשפט, טראמפ לא מוותר על מדיניות המכסים שלו, אלא מנסה לבנות אותה מחדש על בסיס טענות משפטיות אחרות, שסביר כי גם הן יעמדו במוקד מאבקים משפטיים חדשים.

ואף יותר מכך, המתיחות הגיאו־פוליטית של ארה"ב מול אירופה, סין ואולי אף ישראל במרחק החלטה אחת של הנשיא, והשווקים בעולם עלולים להיכנס לסחרור נוסף.