הייתם לוקחים מאות אלפי שקלים על המקום או מהמרים על האפשרות לזכות בסכום גדול בהרבה בהטלת מטבע? השאלה, אחת מהקלאסיות שבנו את תחום הכלכלה ההתנהגותית, הסעירה את הרוחות בבריטניה וברשת X בשבוע שעבר.
סקר, שנערך על ידי חברת YouPoll ברשת X ונצפה על ידי 6 מיליון אנשים, שאל אותה שאלה בדיוק: האם הייתם מעדיפים לזכות ב-50 אלף ליש"ט (כ-200 אלף שקל), או להטיל מטבע ובסיכוי של 50% לזכות במיליון ליש"ט (כ-4 מיליון שקל).
● כך הבוטים של וול סטריט גורפים רווחים מהפוסטים של טראמפ ב־Truth Social
● 51 חשבונות ברשימה: מנכ"ל אנבידיה הגיע ל-X. אחרי מי הוא עוקב?
לסקר ענו בפועל 4,600 אנשים, 73% מהם העדיפו לקחת את הסכום הוודאי, בעוד 21% היו מוכנים להמר על המיליון, 6% לא הצליחו להחליט.
הפוסט הניב תגובות זועמות רבות כלפי משתתפי הסקר, שלכאורה לא מבינים במתמטיקה בכלל, סטטיסטיקה בפרט או בכלל בחיים. "זה מה שלא בסדר בבריטניה", כתב בתגובה לסקר נייט סילבר, סטטיסטיקאי ואנליסט פוליטי אמריקאי, וניתן להניח כי הוא מייחס לבריטים שאפתנות נמוכה והסתפקות במועט. אחרים קבלו על המצב הקשה של לימודי הסטטיסטיקה והמתמטיקה במדינה. "אנשים פשוט לא מבינים בתורת המשחקים", אמר גורם נוסף.
לעומת זאת, מגיבים אחרים הבינו את הבחירה. "50 אלף ליש"ט הם סכום משנה חיים עבור אנשים רבים", נאמר כמה פעמים בתגובות. "זה יכול להיות תשלום מקדמה על בית". אחרים הסכימו ואמרו: "זה רק מראה עד כמה המצב של הבריטים קשה, אם הם לא יכולים להרשות לעצמם להמר על 50 אלף ליש"ט בשביל הסיכוי של 50% לזכות במיליון".
העדפה לתוצאות בטוחות על פני הימורים
השאלה עצמה היא כאמור גרסה קצת מוקצנת של שאלה קלאסית, שהמופע המוכר ביותר שלה נהגה על ידי החוקרים הישראלים-אמריקאים עמוס טברסקי ודניאל כהנמן, שנחשבים לאבות תחום ה"סטיות קבועות מרציונליות" בכלכלה ההתנהגותית.
כהנמן וטברסקי הראו כי אצל רוב בני האדם, ההשוואה של שתי ההחלטות אינה מתמטית בלבד. למשל, רוב האנשים שונאים סיכון והפסד, ויהיה להם יותר עצוב לוותר על 50 אלף ליש"ט שעל פי האופן שבו מוצג התרחיש 'כבר יש להם', מאשר לא להרוויח מיליון ליש"ט שלכאורה אינם שלהם מלכתחילה. המחקרים של כהנמן וטברסקי חידדו כי אנשים מעדיפים תוצאות בטוחות על פני תוצאות לא בטוחות עם אותה התוחלת.
למרות שם התופעה, זה לאו דווקא אומר שהם לא רציונלים, אלא שיחידת ההשוואה איננה מספרים, הכסף עצמו, אלא התועלת. המגיבים מעריכים כי מה שהעונים על הסקר השוו היה 'הסיכוי לשנות את חיי'. בפעם הראשונה 100% סיכוי לשנות את חיי, ובפעם השנייה - או שכן או שלא. על פי התגובות, ההערכה היא כי מי שהגיבו בביטול לגבי החישוב שעשו רוב העונים, הם אנשים ש-50 אלף ליש"ט לא ישנו את חייהם, אבל מיליון כן. אלא שהסקר מראה, לכאורה, שהם לא הרוב.
במאמר המקורי של כהנמן וטברסקי, הסכומים היו הרבה יותר קרובים אלה לאלה. כך הם הראו כי אנשים מוכנים לשלם על הבטוח מול הלא בטוח ומקנים משקלים שונים להפסד לעומת רווח, גם במקרים בהם ששום שינוי חיים אינו עומד על הפרק.
בהמשך, פותחה על ידי החוקרים צ'רלס הולט וסוזן לורי סקאלה שמנסה לבדוק את "ערך ההחלפה" עבור היחיד ועבור האוכלוסייה. אם היינו מציעים 100 שקל מול ההימור, רובנו היו לוקחים את ההימור. אז מה צריך להיות ההפרש כדי שתהיו מוכנים להקריב את הביטחון לטובת הסיכון?
כאשר בוחנים את השאלה הזו בסכומים נמוכים או דומים, זו שאלה על רכיב שנאת סיכון באישיות. אבל בתרחיש של השאלה הנוכחית, עם האופציה של מיליון ליש"ט, זו גם דרך טובה לאמוד איזו כמות של כסף כבר נראית לציבור כמו 'הרבה'. סכום שהם ישמחו לחזור איתו הביתה ולא לחשוב על האופציה של זכייה גדולה יותר.
מבוססים יותר - מהמרים יותר
הולט ולורי זיהו גם את הממצאים של הסקר הנוכחי ובמידה מסוימת גם את מה שנאמר בתגובות - כאשר הסכומים האבסולוטיים הם גבוהים, ובמיוחד כאשר הסיכוי לזכות הוא אמיתי ולא רק על הנייר, רוב האנשים נוטים עוד יותר לקחת את הכסף המוצע בוודאות ולברוח, אבל ככל שהם מבוססים יותר, הם מוכנים יותר להמר. "זו הסיבה לכך שעשירים תמיד יכולים להמר על הזדמנויות טובות, ובסוף הם מתעשרים יותר", הציעה אחת המגיבות.
ומה אם היו מעלים את הסיכויים לזכות במיליון ל-80%. מחקרים אחרים הראו כי בני אדם באמת מתקשים בסטטיסטיקה, ויש מספר שממנו ההימור יראה לנו כ'די סביר', וממנו כל ההתייחסות תתהפך. אם יציעו לכם את המיליון בסבירות של 99% או 95%, יכול להיות שכבר תהיו מוכנים לקחת את הצ'אנס. זאת, אם אתם סומכים על כך שלמישהו באמת יש מיליון לתת לכם. "אם אני רואה 50 אלף אני בורח איתם", אמר אחד המגיבים. "כי אני תמיד מניח שההימור מכור".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
