הפתק והמניות: האם הבחירות טובות לתיק ההשקעות?

בעוד שלושה חודשים יתקיימו בישראל הבחירות לכנסת הבאה, ששוב מתוארות על ידי רבים כ"גורליות במיוחד". שאלת הקשר בין הפתק בקלפי לתשואת תיק ההשקעות אולי לא נתפסת כמרכזית, אך היא מעניינת משקיעים רבים. הללו תוהים כיצד להיערך לבחירות ואילו סקטורים ומניות עשויים להרוויח מהן.

● השיא החדש והלא מוכר של מדד ת"א 35
● "יש יחסי תן וקח מתחת לשולחן": מה הציבור לא יודע על מכוני הסקרים

בארה"ב למשל, רואים את השלכות מערכת הבחירות על שוק המניות בצורה חדה וחותכת. כך, בשנת 2024 הבורסות בוול סטריט הגיבו בחיוב ובצורה חזקה עוד לפני הבחירות, כשהמשקיעים הריחו ניצחון קרב של דונלד טראמפ על קמלה האריס.

כתוצאה מכך סקטור האנרגיה המסורתית, שטראמפ ידוע כמי שמעדיף אותו על פני אנרגיות מתחדשות, זינק, בעוד שמניות האנרגיות המתחדשות נפגעו. גם הביטקוין זינק באותם ימים, כיוון שטראמפ מקדם את מטבעות הקריפטו בהתלהבות. אבל האם מה שנכון לארה"ב נכון גם אצלנו?

1 מה מלמדת ההיסטוריה בשוק המניות

לפחות מבחינה היסטורית, תשואת הבורסה (מדד הדגל ת"א 35 והמדד הכללי לפניו) בתקופה שלאחר הבחירות גבוהה בממוצע מאשר בתקופה שלפניהן. מחקר של פרופ' יוסי יגיל, מומחה למימון ולכלכלה התנהגותית והמשנה לנשיא המכללה האקדמית גליל מערבי, מצא כי ב-18 מערכות בחירות מאז 1955 ועד 2019, התשואה הריאלית הממוצעת של מדד הדגל עמדה על 1.57% בשנה שלפני הבחירות, לעומת 18.55% בשנה שלאחריהן.

"את התשואה הנמוכה יותר בממוצע לפני הבחירות ניתן לייחס, בין השאר לפיזור הכנסת ותחילת חוסר הוודאות", אומר לגלובס פרופ' יגיל. "את התשואה הגבוהה יותר בממוצע לאחר הבחירות ניתן ליחס בין היתר לסיום בפועל של חוסר הוודאות הקואליציונית והשבעת הממשלה. עם זאת, לא מדובר בקשר סיבתי אלא תיאור המציאות בלבד".

אלא שמאז 2019 חוקי המשחק מעט השתנו, בעקבות רצף מערכות הבחירות ואירועי המאקרו שעברו על המדינה. כשמוסיפים גם את השנים האחרונות (ולכן 23 מערכות בחירות), התשואה הריאלית בשנה שלפני הבחירות הייתה 1.1% ובשנה שלאחריהן 14.4%.

כלומר, המגמה נחלשה מעט. יגיל מסביר כי "התקופה שהחלה ב-2019 שונה מכל תקופה קודמת בפוליטיקה הישראלית. בתוך פחות מארבע שנים נערכו בישראל חמש מערכות בחירות, ושתיים מהן הסתיימו ללא הקמת ממשלה כלל".

לדבריו, אירועים אלו טרפו את הקלפים: "בתקופה זו נשמר אמנם הדפוס החיובי לאחר הבחירות, אך באופן פחות חד משמעי. אחת הסיבות לכך נעוצה בקיום מערכות בחירות שלא הניבו הקמת ממשלה. זה הקטין את הצפי שעצם קיום הבחירות מביא בהכרח לסיום חוסר הוודאות הפוליטית".

במקביל, הוא מסביר שבשנים הללו קשה מאוד להפריד את האירועים הגדולים כמו משבר הקורונה, שהשפיע על השווקים מסוף 2019 ועד אמצע 2022, הזינוק באינפלציה בעולם ולכן גל העלאות הריבית בעולם, וכמובן "מחלוקת פוליטית סביב ההצעות לשינויים במערכת המשפט". כך, "הקשר בין בחירות לתשואות נעשה עוד יותר מורכב מאז מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר".

ובכל זאת, אפילו בשנים הללו המגמה ארוכת הטווח התקיימה באופן כללי. אם ננטרל את הבחירות שהתרחשו במרץ 2020, כשהעולם נסגר עקב מגפת הקורונה, התשואה הריאלית הממוצעת של ת"א 35 בחודש שלפני הבחירות הייתה שלילית (0.8%-), ובחודש שלאחר מכן הייתה חיובית (1.3% בממוצע).

בטווח של 6 חודשים הירידה הממוצעת לפני היא 0.8% והעלייה אחרי היא 2% בממוצע.

יוצאת דופן היא הממשלה האחרונה בראשות בנימין נתניהו והליכוד. במקרה זה דווקא לפני הבחירות השוק הביע אופטימיות עם עלייה חדה של 5.2% בחודש שלפני, ומנגד ירידה של 5% בחודש שאחרי. 6 חודשים לתוך הממשלה הנוכחית מדד ת"א 35 ירד ב-11.4%. ובכל זאת, יגיל מבקש להדגיש כי אפילו במקרה הזה, "בטווח של 3 שנים לפני הבחירות התשואה הייתה 10.9%, לעומת תשואה מרשימה של 58.4% בשלוש שנים אחרי".

המסקנה של פרופ' יגיל היא ש"כאשר הבחירות מסיימות תקופה של אי ודאות ומביאות להקמת ממשלה יציבה, הן עשויות לתמוך בשוק המניות. אולם כאשר הבחירות הן רק שלב נוסף במשבר פוליטי מתמשך, או כשהן מתרחשות במקביל למשבר עולמי, מלחמה או שינוי חד בריבית, השפעתן עשויה להתמתן על ידי אירועים גדולים יותר".

 פרופ' יוסי יגיל / צילום: באדיבות המצולם

הוא מסכם כי "ממצאי השנים האחרונות מלמדים כנראה על כך שהשוק מגיב לשאלה הבאה: האם הבחירות מפחיתות את חוסר הוודאות או שהן רק פותחות פרק חדש שלה.

"מאחר ששוק ההון שונא אי ודאות, הרי שכאשר חוזרת היציבות לשוק אחרי מערכת בחירות, ניתן לראות בממוצע ביצועים טובים יותר בבורסה. כמגמה ארוכת טווח ניתן לומר שמערכת בחירות עושה טוב לשוק ההון ומחזירה את היציבות, והמשקיעים יראו לרוב עלייה בתשואות (אחריה)".

2 "דעות פוליטיות הן מתכון להפסד"

בעוד שהמספרים ההיסטוריים מצביעים על מגמה, חלק ממומחי המאקרו טוענים כי למשקיעים עדיף להתעלם מרעשי הרקע הפוליטיים. ינון ניר, מנהל חדר מסחר בבנק ירושלים, מציג עמדה נחרצת: "דעות פוליטיות הן מתכון מעולה להפסיד כסף בשוק ההון. שווקים פיננסיים מתמחרים את העתיד, ולכן הם אופטימיים יותר מהאופן שבו רוב האנשים חווים את המציאות.

"קיימת נטייה לייחס משקל גדול מדי לתוצאות הבחירות, במקום לתוואי הריבית של הבנקים המרכזיים בעולם, קצב הצמיחה של הכלכלה האמריקאית, התפתחות הטכנולוגיה והבינה המלאכותית ואירועים גיאופוליטיים".

עוד לדברי ניר, "בחירות מייצרות רעש, אך רעש אינו אסטרטגיית השקעה", והוא מזהיר מפני התנהגות משקיעי הריטייל, שלדבריו "נוטים לעיתים להגיב באופן אמוציונלי ומהיר יותר לכותרות פוליטיות ולסקרים מאשר הגופים המוסדיים. מי שמנהל השקעות מתוך פוזיציה פוליטית או חרדה רגעית, עלול למצוא עצמו משלם על כך מחיר כלכלי".

אמיר כהנוביץ, הכלכלן הראשי ומשנה למנכ"ל פרופיט, מסכים ומציין כי "אנשים נותנים משקל גדול מדי להשפעה של בחירות על שוק ההון. הבחירות כשלעצמן חסרות חשיבות, וההשפעה האמיתית מגיעה רק מהמדיניות הנגזרת מהן. ההשפעה היא רפורמות, כמו רפורמת הסלולר בענף התקשורת, אך את אלה קשה עד בלתי אפשרי לחזות, כולל לפוליטיקאים עצמם. לרוב, הרפורמות האלה שוליות מאוד לשוק".

עוד הוא מציין כי "השוק כבר מתמחר את הציפיות, מה שאומר שאין סיבה שהבחירות עצמן יהיו סיבה לתזוזת השוק". לכן, המסקנה של כהנוביץ היא "פיזור ותגובה קונקרטית לאירועים עצמם ולא כשהדברים בדרגת ביטחון כל כך נמוכה, עד אפסית. אין כאן עם מה באמת לעבוד".

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, מסכים: "לקראת הבחירות המשקיעים לא צריכים לשנות את תיק ההשקעות. השוק לא מחפש ממשלה מסוימת אלא ודאות", לדבריו.

מנגד, רונן מנחם, כלכלן שווקים ראשי בבנק מזרחי טפחות, מזהיר כי "התחושה שהפעם הבחירות חיוניות יותר מבעבר מהווה גורם סיכון. השוק עשוי להגיב להן באופן אגרסיבי מבעבר, למטה או למעלה, בהתאם לאופן שבו יתפרשו תוצאותיהן מבחינה כלכלית. לכן, תרחיש של תנודתיות יתר סביב הבחירות, לקראתן ובעקבותיהן, בהחלט ייתכן".

3 ארבעה תרחישים למשק המקומי

חוסר הוודאות לגבי תוצאות הבחירות בישראל נחשב כעת כגבוה. בשוק מתארים ארבעה תרחישים שונים: ממשלה צרה במתכונת של זו היוצאת, ממשלה צרה של האופוזיציה, ממשלת אחדות רחבה או חזרה לסבבי בחירות.

לייטנר מתמיר פישמן מעריך כי "אם תוקם ממשלה יציבה שתוכל להעביר תקציב ולקדם השקעה בתשתיות, זו תהיה בשורה חיובית לרוב הסקטורים המקומיים. מנגד, החלטות פופוליסטיות, בחירות חוזרות או החרפת חוסר הוודאות עלולים לפגוע באמון המשקיעים, לעכב השקעות ולהכביד על השוק".

מנחם ממזרחי מוסיף כי "השוק יתגמל ממשלה שתתמקד במדיניות כלכלית יעילה ובהקצאה מושכלת של משאבים. אם הממשלה שתוקם תהיה גם רחבה וגם בעלת מצע כלכלי ברור, התרחיש הזה עשוי להיות הטוב ביותר מבחינת השוק. אם הסקרים וההערכות יצביעו על תרחיש מסוג זה, השוק יקדים לעלות".

אייל שינה, סמנכ"ל ההשקעות של בית ההשקעות פסטרנק שהם, טוען כי "התרחיש הראשון והגרוע ביותר לשוק הוא היעדר הכרעה ובחירות חוזרות, כלומר חוסר ודאות שהיא האויב הכי גדול של שוק ההון. במקרה כזה נראה ירידות שערים, ביצועי חסר מול השווקים הגלובליים, עלייה בתשואות האג"ח ופיחות בשקל (התחזקות של הדולר, נ"א)". הוא מתריע שגם מניות הבנקים והנדל"ן ייפגעו.

התרחיש השני, שבו הממשלה הנוכחית נבחרת מחדש, צפוי להערכת שינה לייצר פגיעה בטווח הקצר: "לפי סקרים יותר ויותר ישראלים ממעמד סוציו אקונומי גבוה שוקלים הגירה, וכבר ראינו ברפורמה המשפטית פתיחה מסיבית של חשבונות ישראלים בחו"ל, ושהשקל נחלש מול הדולר. במקרה כזה סביר שלפחות בטווח הקצר תהיה השפעה שלילית על מניות בענפים כמו בנקים ונדל"ן".

עם זאת, בטווח הארוך הוא סבור שהמצב יתהפך: "בקדנציה הנוכחית ראינו שהממשלה הייתה טובה לבעלי ההון. היא לא טיפלה ביוקר מחיה והחברות שמרוויחות מכך הציגו רווחי שיא לאורך כל הקדנציה האחרונה - יצרני מזון, קמעונאים, בנקים, ביטוח, כל החברות כאן בסקטורים שהם לא תחרותיים".

בתרחיש השלישי של הקמת ממשלה צרה בראשות האופוזיציה, שינה צופה תרחיש הפוך: בטווח הקצר תגובה חיובית, התחזקות השקל והנדל"ן והתמתנות של גל ההגירה השלילית. אך בטווח הארוך, "ממשלה שתישען על גורמים כמו מפלגת הדמוקרטים, בעלי דעות פרו-חברתיות, תפעל נגד יוקר המחיה ובטווח הארוך תפגע בשוק המניות.

"כבר ראינו בעבר התבטאויות של מפלגות שמאל בנוגע לכמה מתירים לייצא גז, או בכל מקום שבו הממשלה יכולה להתערב. המשקיעים פחות ייהנו בממשלה כזו ביחס לממשלה כמו הנוכחית".

התרחיש הרביעי הוא ממשלת אחדות רחבה. זהו, מסכימים כל המומחים, "התרחיש האידיאלי למשקיעים. במקרה כזה נראה תנופה מאוד חזקה בשוק, התחזקות של השקל. זו ממשלה שתוכל להפנות משאבים לאורך זמן למנועי צמיחה אמיתיים, וכולם ירגישו מחדש שייכות. זה ייתן 'בוסט' לבנקים, תשתיות ונדל"ן למגורים.

לעומתו רמי דרור, מנכ"ל ווליו השקעות מתקדמות, מעריך כי "אם גוש השינוי ירכיב את הממשלה הבאה יהיו עליות חדות יחסית בעיקר במניות הפיננסים, מתוך ציפייה לירידה בפרמיית הסיכון של ישראל וחזרת משקיעים זרים, ואף שיפור עתידי בתחזית דירוג האשראי.

"לעומת זאת אם תקום ממשלה המבוססת על הקואליציה הנוכחית נראה תגובה שלילית בטווח הקצר, בעיקר אם המשקיעים יעריכו שהוצאות הביטחון הגבוהות והלחימה ימשיכו להכביד על התקציב. אך חשוב להדגיש שגם בתרחיש כזה אין מדובר במגמה ארוכת טווח. השוק יבחן את המדיניות הכלכלית שתינקט בפועל ולא רק את זהות הממשלה".

4 איפה כדאי לשים את הכסף?

מנהלי ההשקעות מציעים אסטרטגיות פעולה מעשיות לקראת ההליכה לקלפי. חיים בוטנרו, מנהל מרכזי ההשקעות בבנק הבינלאומי, ממליץ להתמקד בחברות הגדולות והסחירות: "אנחנו מאמינים יותר בחברות ת"א 125 ופחות בת"א 35 כדי ליצור את הפיזור לכלכלה בישראל. אנו מעדיפים לא להיות במניות הקטנות בתקופה של חוסר ודאות". עוד לדבריו, בבנק מקטינים לאחרונה חשיפה לשוק הישראלי "בשל חוסר הוודאות והסיכון".

סקטור בולט שהוא מסמן כיעד השקעה חיובי לכל תרחיש שלא יהיה בבחירות, הוא האנרגיות המתחדשות: "זה משאב שמאוד נדרש ומאוד חסר או מוגבל בישראל". עוד הוא מציין את סקטור הבנקים ש"למרות שאנחנו בכיוון שריבית יורדת, הבנקים ירדו מרמות המכפילים של תחילת השנה, וברמתם הנוכחיות הן כדאיות להשקעה, וכדאי להחזיק בסקטור הבנקים בישראל במשקל עודף".

דרור מווליו מעריך כי סקטורים כמו תשתיות, אנרגיה ותעשיות ביטחוניות, בנקים וחברות הביטוח ובתי השקעות, צפויים לשגשג "כמעט בכל תוצאה". זאת "שכן מדובר במגמות מבניות, כמו הצורך בהתעצמות צבאית, כך שתקציבי הביטחון צפויים להישאר גבוהים, וכן הצורך בהשקעות בתחבורה, אנרגיה, מים, חשמל ותשתיות. ולכן אינם תלויים באופן מהותי בזהות הממשלה". כך גם הפיננסים כש"כל ירידה באי-ודאות ועלייה בשוקי ההון תומכות בגידול בנכסים המנוהלים ובהכנסות מדמי ניהול".

מנגד הוא מעריך כי אם יימשך חוסר הוודאות הפוליטית גם אחרי הבחירות, עדיף להיחשף לחברות יצוא, גלובליות, דואליות וחברות ביטחוניות.

דרור מסכם כי "חשוב לזכור שגם בתקופת הממשלה הנוכחית, על אף המלחמה, הכלכלה הישראלית הפגינה חוסן, יחס החוב לתוצר נותר ברמה סבירה בהשוואה בינלאומית, ושוק המניות המקומי הגיע לשיאים חדשים.

"לכן, גם אם הבחירות יובילו לתנודתיות בטווח הקצר, הגורמים שיקבעו את כיוון השוק לאורך זמן יהיו איכות המדיניות הכלכלית, קצב הצמיחה ויכולת החברות להמשיך ולהגדיל את רווחיהן".

לחיים בוטנרו ולבינלאומי אין עניין אישי עם ניה"ע המוזכרים בכתבה, ואין באמור תחליף לייעוץ אישי.