מקורות עותרת לבג"ץ נגד הממשלה: הגבילו את הארנונה על מתקני המים

מקורות, חברת המים הממשלתית, עותרת לבג"ץ נגד משרדי האוצר והפנים בדרישה להגביל את הארנונה המוטלת על מתקני המים שלה. העתירה הוגשה בעקבות העלאה של פי 16 בארנונה שהטילה המועצה האזורית חוף אשקלון על אחד ממתקני החברה. במקורות מזהירים כי מדובר בתקדים שעלול להוביל לזינוק בתשלומי הארנונה של החברה ברחבי הארץ, בעוד שהפיצוי שהיא מקבלת על כך באמצעות תעריף המים הוא קבוע (כאחוז מהרכוש) ולא קשור לארנונה הנגבית בפועל.

● תמורת אלפי שקלים לתיק: בתי הדין הפרטיים שעוקפים את הסחבת
● דיסקונט והפועלים מתנתקים מהרשות הפלסטינית, וגם עסקים בישראל ייפגעו

עתירה של חברה ממשלתית נגד הממשלה נחשבת לצעד חריג. מה שהוביל אליה הוא כאמור החלטת המועצה האזורית חוף אשקלון להעלות את הארנונה על מתקן מים שבתחומה באופן דרמטי: מ-28 אגורות למטר רבוע ל-5 שקלים למטר רבוע החל משנת 2029. לדברי מקורות, מדובר בהעלאה שתגדיל את הכנסות המועצה בכ-19.5 מיליון שקל בשנה על חשבון החברה. העלאת הארנונה אושרה בשנת 2025 על ידי משרד הפנים, הנדרש לאשר חריגות בתעריפי הארנונה.

במקורות מדגישים כי מדובר במתקן לטיפול במי תהום, שאינו מצריך השקעה מיוחדת מצד הרשות המקומית. "הרשות המקומית נהנית מכל התועלת אך אינה נושאת בעלותה, ומשכך אין לה כל תמריץ לרסן את 'תיאבונה הפיסקלי'", אומרים במקורות ומכנים זאת "מזל טופוגרפי".

לדבריהם, מדובר במנגנון חלוקה לא צודק, שכן העלאת הארנונה לא מתבטאת בפיצוי שמקורות מקבלת דרך תעריפי המים, ואילו הייתה מתורגמת - היה מדובר בהעברת עלויות בלתי הוגנת לכלל צרכני המים. "הרשות המקומית גובה; הצרכן משלם. הרשות מעשירה את קופתה; הציבור, כולו, נושא בעלות", נכתב בעתירה.

לפיכך דורשת החברה מהממשלה לקבוע תעריף ארנונה אחיד וסמלי לכל מתקני המים ברחבי הארץ, ללא שיקול דעת של הרשויות המקומיות.

החלטת ממשלה כבר קודמה בעבר

גם רשות המים, המשמשת כרגולטור של מקורות ופעמים רבות דווקא ניצבת מולה במחלוקות, תומכת הפעם בעמדת החברה. לדבריה, "יש מקום לעגן בדין תעריף ארנונה אחיד וסמלי שיוחל בכל רחבי הארץ למתקני המים והביוב, ובפרט למתקנים עתירי שטח, שכלל לא צורכים שירותים עירוניים". עוד מזהירה הרשות כי המצב הקיים "מביא לגידול דרמטי בתעריפי הארנונה על מתקני מים וביוב, ולמעמסה הולכת וגדלה על משק המים".

בעתירה מציינת מקורות כי כבר בשנת 2023 החליטה הממשלה לקבוע בתקנות סיווג ותעריף מינימלי ומקסימלי לארנונה על תשתיות לאומיות, ובהן מערכות מים, ביוב, תחנות כוח ומתקני חשמל, אך דבר זה לא יושם מעולם. כעת, בבג"ץ ידרשו כנראה את תגובת משרדי הממשלה, שיבחרו האם להיעתר לבקשת מקורות או להיכנס מולה לקרב משפטי של ממש.