LTX | ראיון

"חברות עם פחות מ-10 מיליון דולר הכנסות לא צריכות לשלם לנו בכלל"

חברת LTX, שנולדה מהפיצול המתוכנן בלייטריקס, משיקה מודל וידאו חדש לאימון רובוטים • בראיון לגלובס מסביר המנכ"ל ד"ר זאב פרבמן על הפעילות ולמי היא תסייע: "רוצים לבנות את החלק היקר, כדי שלסטארט־אפים בתחום יהיה בסיס לעבוד איתו"

ד''ר זאב פרבמן, מייסד שותף של לייטריקס ומנכ"ל LTX / צילום: אורן לוי
ד''ר זאב פרבמן, מייסד שותף של לייטריקס ומנכ"ל LTX / צילום: אורן לוי

כחודשיים לאחר שלייטריקס הודיעה על כוונתה להתפצל לשתי חברות עצמאיות, החברה משיקה פעילות את LTX, מודל וידאו חדש לפעילות ה־AI שלה. הפעם בחברה מבקשים להציג את הווידאו לא רק כמוצר סופי ליצירת סרטים, אנימציה או תוכן שיווקי, אלא כתשתית שיכולה לשמש גם לאימון רובוטים, להפעלת אווטארים בזמן אמת ולבניית סימולציות.

הפיצול המדובר צפוי להסתיים עד סוף השנה בכפוף לאישור רשות המסים, ויפריד הלכה למעשה בין פעילות האפליקציות הרווחית של לייטריקס, ובראשה Facetune, לבין LTX. לכל אחת מהחברות יהיו הנהלה, דירקטוריון ותוכנית לגיוס משקיעים משלה. המהלך לווה בפיטורי 75 עובדים, לצד כוונה לפתוח כ־25 משרות חדשות בתחומי ה־AI.

Team8 גייסה 365 מיליון דולר לקרן הון סיכון חדשה
בשורה לנשים בגיל המעבר? הניסוי שהקפיץ את מניית הפארמה

כעת כאמור מנסה LTX לבסס עצמה לא רק כחברה שמפתחת כלים ליצירת וידאו, אלא כספקית של "מודל עולם"- מערכת שמקבלת מצב נתון, חוזה כיצד הוא צפוי להתפתח ויכולה לסייע למכונה לתכנן את הצעד הבא שלה בעולם הפיזי.

"אם יש לך מערכת שמקבלת פריים ויודעת לנחש כיצד ייראו הפריימים הבאים, אפשר להשתמש בה גם ברובוטיקה", אומר בראיון לגלובס ד"ר זאב פרבמן, ממייסדי לייטריקס ומנכ"ל החברה החדשה. "אנחנו רוצים לבנות את החלק היקר, כדי שלסטארט־אפים בתחום יהיה בסיס שעליו הם יכולים לעבוד".

50 מיליון דולר למודל

"השנה התרחשה פריצת דרך בעקבות מאמר בשם DreamZero", מסביר פרבמן. "החוקרים הראו שמערכת שמקבלת פריים ויודעת לחזות כיצד ייראו הפריימים הבאים יכולה לשמש גם ברובוטיקה. רובוט שפועל בעולם נדרש לחזות כיצד פעולה מסוימת תיראה ומה יהיו תוצאותיה, וזו אותה יכולת שעומדת בבסיסו של מודל וידאו". אלא שבניגוד לסרטון, רובוט מקבל מידע לא רק ממצלמות, אלא גם מחיישני מגע, לחץ וטמפרטורה".

LTX

תחום עיסוק: מפתחת "מודלי עולם" פתוחים (Open World Models) -
טכנולוגיית בינה מלאכותית היוצרת וידאו, אודיו ומדמה את העולם הפיזי

היסטוריה: LTX היא חטיבת ה־AI של לייטריקס,
שבעוד כמה חודשים תהפוך לחברה בפני עצמה

עובדים: 250 בירושלים, ניו־יורק, לוס אנג'לס ולונדון

עוד משהו: המודלים של החברה ניתנים להתאמה אישית על מכשירי קצה;
לפי החברה, הם הנפוצים בעולם בתחום, עם למעלה מ־35 מיליון הורדות

לדברי פרבמן, את הנתונים האלה אפשר להמיר לייצוג חזותי ולהזין למודל לצד הווידאו. "קריאות החיישנים הופכות לתמונה שבה כל פיקסל מייצג, למשל, את עוצמת הלחץ או את הטמפרטורה. אנחנו מאמנים את מודל הבסיס והחברות מתאימות אותו לנתונים ולשימושים שלהן".

כיום, אימון מודל בסיס דורש כמויות עצומות של מידע וכוח מחשוב. לדברי פרבמן, זהו החלק בתהליך שרוב הסטארט־אפים אינם יכולים לממן בעצמם. הוא מסביר כי "התהליך היקר ביותר הוא האימון על כל הדאטה על כמויות עצומות של וידאו מהאינטרנט. אנחנו מוציאים על זה כ־50 מיליון דולר בשנה. יש חברות, ובפרט סיניות, שמוציאות יותר".

"כששומעים סטארט־אפ שאומר שהוא בונה מודל עולם, צריך להבין שאין לו תקציב של 50 מיליון דולר; אנחנו רוצים לתת לחברות האלה, כאמור את החלק היקר: לאמן את המודל. את ההתאמה לדאטה ולמוצר שלהן הן יכולות לעשות בעצמן".

לדברי פרבמן, אחד ההימורים הטכנולוגיים של LTX הוא בבניית מודל שזקוק למספר קטן יותר של טוקנים, יחידות המידע שהמודל מעבד - וכך להפחית את כמות כוח המחשוב הנדרשת להפעלתו. "חברות קטנות פועלות עם תקציבי מחשוב מצומצמים יותר; צריך להיות מודל שחברה יכולה להרשות לעצמה להריץ".

להטמיע שימוש בחברות

העובדה ש־LTX מאפשרת להוריד את המודל, להריץ אותו על תשתית פרטית ולהתאים אותו לצורכי המשתמש מעלה שאלה מרכזית: כיצד החברה מתכוונת להרוויח ממנו. לדברי פרבמן, LTX לא רוצה להסתמך רק על מכירת גישה למודל באמצעות API, אלא לפתח מודל רישוי שמשתנה בהתאם לענף ולמוצר. "כל עוד יש לחברה פחות מ־10 מיליון דולר בהכנסות, היא לא צריכה לדבר איתנו בכלל", הוא אומר. "היא יכולה להשתמש במודל לכל שימוש. ברגע שהיא עוברת את רף 10 מיליון הדולר בהכנסות, היא צריכה לדבר איתנו על רישוי".

מבנה הרישיון, לדבריו, לא יהיה אחיד. במקרה של שירות מקוון ליצירת וידאו, LTX עשויה לקבל אחוז מההכנסות שנוצרות באמצעות המודל. במקרה של חברת אנימציה שמריצה את המודל על השרתים שלה, התשלום עשוי להיגזר מהיקף ההפקות שהיא יוצרת.

השיטה מאפשרת ל־LTX להרחיב בשלב הראשון את השימוש במודל בקרב סטארט־אפים וחוקרים, בלי לדרוש מהם תשלום מוקדם, ולהתחיל לגבות כסף רק אם השימוש בטכנולוגיה מתפתח לעסק בעל הכנסות משמעותיות.

במקביל, פרבמן מחלק את השימושים האפשריים במודל לשלושה תחומים. הראשון הוא כאמור מדיה ובידור, ובהם יצירת סרטוני אנימציה ותוכן שיווקי; השני הוא וידאו בזמן אמת, למשל אווטארים וירטואליים שאפשר לנהל איתם שיחה חיה. "במקום לקבל תשובה בטקסט, אפשר יהיה לשוחח עם עורך דין וירטואלי שיופיע בווידאו או אפילו כהולוגרמה. לשם כך המודל צריך לייצר וידאו במהירות ובזמן אמת", הוא מסביר.

התחום השלישי הוא, כאמור, Physical AI, הכולל רובוטיקה וסימולציות ומעורר עניין גם בקרב חברות דיפנס־טק. LTX אינה מתכוונת לבנות בעצמה רובוטים, אלא לספק לחברות את מודל הבסיס שעליו יוכלו לפתח ולאמן את המערכות שלהן.

לעבוד עם כולם

בתחום מודלי העולם מתמודדת LTX מול חברות בעלות משאבים גדולים בהרבה, ובראשן אנבידיה, שפיתחה את פלטפורמת Cosmos עבור יישומי Physical AI. אלא שפרבמן טוען כי דווקא האינטרסים של יצרניות החומרה יוצרים ל־LTX הזדמנות. "רוב הענקיות בוחרות במסלול סגור, אנבידיה יוצאת דופן". לדבריו, LTX מבקשת לפעול באופן שאינו כבול ליצרנית שבבים אחת.

"לנו חשוב מאוד שהמודל יעבוד גם על החומרה של אפל, גם על AMD וגם על אנבידיה. השילוב הזה הוא חלק מהבידול שלנו". לצד זאת, פרבמן מדגיש את ההחלטה לפרסם את המודל באופן פתוח. "אנחנו רוצים לבנות תשתית פתוחה שכולם ירצו להשתמש בה. האמונה שלנו היא שבטיחות מגיעה מכך שהרבה אנשים יכולים להסתכל על הבעיה ולראות מה קורה. מודלים שכולם יכולים לבחון הם בטוחים יותר"

המודל החדש מושק כאמור בתקופת מעבר של פיצול עבור לייטריקס. לאחר השלמתו, לייטריקס תכלול את פייסטיון, את יתר מוצרי המובייל ואת פלטפורמת המשפיענים המחברת בין מותגים ליוצרים.

לדברי פרבמן, פחות מ־100 עובדים מחזיקים כיום את פעילות המובייל, שמייצרת הכנסות של יותר מ־100 מיליון דולר. LTX, מנגד, מונה כ־250 עובדים, רובם בתפקידי מחקר ופיתוח, וממשיכה לגייס עובדים בתחומים ממוקדי AI. לפי גורמים, ברגע שתסתיים הפרדת החברות, יתאפשר להסתכל גם על שותפים פיננסיים לפעילות הנפרדת וגם על משקיעים פוטנציאליים חדשים ל־LTX.