הרכבת לקריית שמונה: כבר יש עבודות בשטח?

שרת התחבורה מירי רגב התגאתה בכך שסוף־סוף פרויקט הרכבת לקריית שמונה יוצא לפועל • מתברר שמכונות הקידוח אכן התחילו לפעול, אבל מה זה אומר בדיוק? • המשרוקית של גלובס

שרת התחבורה מירי רגב. "בנימיני וגואטה", כאן ב', 10.08.26 / צילום: אלכס קולומויסקי, "ידיעות אחרונות"
שרת התחבורה מירי רגב. "בנימיני וגואטה", כאן ב', 10.08.26 / צילום: אלכס קולומויסקי, "ידיעות אחרונות"

להגדרות הציונים לחצו כאן

נכון - האמירה נכונה ברובה המוחלט
לא מדויק - חלקים מהותיים מהאמירה שגויים
מטעה - האמירה יוצרת מצג שווא או מוציאה עובדות מהקשרן
לא נכון - האמירה שגויה
לשיפוטכם - המצב העובדתי מורכב מכדי לתת ציון חד־משמעי

 תקציר הבדיקה

הטענה: כבר יש קידוחים בקריית שמונה במסגרת הקמת מסילת הרכבת לעיר

מה נכון:
לפני מספר חודשים התחילו קידוחי ניסיון ועבודות מקדימות בתוואי הרכבת לקריית שמונה
במקביל, הושלמו גם הליכים תכנוניים נוספים

הציון: נכון

שרת התחבורה מירי רגב רשמה הישג נאה בפריימריז בליכוד, עם הגיעה למקום הרביעי. זאת, לשיטתה, למרות התקשורת שמצניעה את הישגיה. אילו הישגים? בריאיון לכאן ב', היא ציינה אחד מהם: "הובלתי את המהלך של רכבת קריית שמונה־אילת", היא אמרה, והדגישה שלא מדובר רק בתוכניות על הנייר: זה מתקדם, יש כבר קידוחים בקריית שמונה". האומנם כבר התחילו לטרטר מכונות הקידוח בקריית שמונה?

מהליצ'י ועד קולגייט: שאול מרידור החליף תפקיד - ושכח חלק מהעובדות
כמה התקדם משרד האנרגיה תחת אלי כהן?

נתחיל מקצת רקע. אחרי שנים של דיבורים, בסוף יולי 2023 התקבלה החלטת ממשלה 855, שהורתה על קידום תכנית רב שנתית לחיבור ישראל ברשת מסילות רכבת מקריית שמונה ועד אילת, עד שנת 2040. כשנתיים לאחר מכן, באוגוסט 2025, הכריזו משרד התחבורה, חברת נתיבי ישראל ורכבת ישראל על תחילת ביצוע מסילת תל אביב - קריית שמונה.

בפועל, מדובר על הקמה של מסילת נוסעים ומטענים כפולה ומחושמלת מכרמיאל ועד קריית שמונה, באורך תוואי כ־55 ק"מ, אשר כולל 3 תחנות נוסעים חדשות - כרמיאל מזרח, צח"ר (צפת, חצור, ראש פינה) וקריית שמונה, ומנהרה באורך של כ־22 ק"מ מתחת להרי צפת.

אבל האם העבודות בשטח התחילו? התשובה היא: כן. חברת נתיבי ישראל אמרה לנו - וגם צירפה ראיות חזותיות (אחת מהן מובאת כאן) - שמזה מספר חודשים מתבצעים בקריית שמונה קידוחי ניסיון ועבודות מקדימות. במקביל, חברת נתיבי ישראל השלימה את עבודת הוועדה המייעצת בנושא ההפקעות, והפרויקט מתקדם לקראת ועדת השיפוט בתחום תכנון המסילה. בנתיבי ישראל הוסיפו שגם בתחום תיאום התשתיות נרשמה התקדמות משמעותית, עם תכנון מפורט מול כלל הגופים הרלוונטיים.

אז המקדחות עובדות. אבל מה בעצם המטרות של הקידוחים האלה? כאן צריך לומר שאותם "קידוחי ניסיון" הם עדיין שלב די ראשוני של הפרויקט. נסביר: הקמת פרויקט תשתיות בישראל מחולקת למספר שלבים, כאשר הראשון הוא "קידום זמינות" - כלומר העתקת תשתיות לצורך פינוי שטח הקמת תוואי הרכבת. הקידוחים הנוכחיים בתוואי הרכבת לקריית שמונה הם עדיין חלק מהשלב הזה, ומטרתם היא לערוך מיפוי של שכבות הקרקע והסלע לאורך התוואי, על מנת ליצור תשתית לתכנון מקטעים מורכבים.

ההתחלה של עבודות הבינוי ("אינפרא 1") והעבודות להטמעת מערכות, הנחת מסילות והשלמת בניית התחנות ("אינפרא 2") קורות רק אחר כך. כלומר, פרויקט הרכבת לקריית שמונה נמצא עדיין בשלבים יחסית מוקדמים, ועוד ניתן לסגת ממנו בקלות יחסית. וכמובן, טרם הגענו לאתגרים ההנדסיים הגדולים באמת, כמו כריית מנהרות ענק באזורים ההרריים בגליל, הקמת גשרים מעל נחלים, הסטת כבישים ראשיים ויצירת הפרדות מפלסיות.

השורה התחתונה: דברי רגב נכונים.

בימים אלה אכן מתקיימות עבודות קידוח בתוואי הרכבת לקריית שמונה במסגרת הפרויקט, אם כי עדיין מדובר בשלב די ראשוני.

לבדיקה המלאה לחצו כאן

שם: מירי רגב
מפלגה: ליכוד
מקום פרסום: "בנימיני וגואטה"
ציטוט: "הובלתי את המהלך של רכבת קריית שמונה-אילת, זה מתקדם, יש כבר קידוחים בקריית שמונה"
תאריך: 10.08.2026
ציון: נכון

בראיון ל'בנימיני וגואטה' שהתקיים בשבוע שעבר בכאן רשת ב', התבקשה שרת התחבורה רגב לסכם את הקדנציה. בתגובה, מנתה השרה את הישגיה, וציינה את הקמת הרכבת בקריית שמונה כאחד מהם. "הובלתי את המהלך של רכבת קריית שמונה-אילת, זה מתקדם, יש כבר קידוחים בקריית שמונה", אמרה, והוסיפה כי התקשורת לא מציינת את הצלחותיה. בחנו את הנושא.

אחרי שנים של הכרזות בנושא, בסוף יולי 2023 התקבלה החלטת ממשלה 855, שהורתה על קידום תכנית רב שנתית לחיבור ישראל ברשת מסילות רכבת מקריית שמונה ועד אילת, עד שנת 2040. כשנתיים לאחר מכן, באוגוסט 2025, הכריזו משרד התחבורה, חברת נתיבי ישראל ורכבת ישראל על תחילת ביצוע מסילת תל אביב - קריית שמונה. בפועל, מדובר על הקמה של מסילת נוסעים ומטענים כפולה ומחושמלת מכרמיאל ועד קריית שמונה, באורך תוואי כ-55 ק"מ, אשר כולל 3 תחנות נוסעים חדשות - כרמיאל מזרח, צח"ר (צפת, חצור, ראש פינה) וקריית שמונה, ומנהרה באורך של כ-22 ק"מ מתחת להרי צפת.

לפי משרד התחבורה וחברת נתיבי ישראל, מזה מספר חודשים מתבצעים בקריית שמונה קידוחי ניסיון ועבודות מקדימות. במקביל, חברת נתיבי ישראל השלימה את עבודת הוועדה המייעצת בנושא ההפקעות, והפרויקט מתקדם לקראת ועדת השיפוט בתחום תכנון המסילה. גם בתחום תיאום התשתיות נרשמה התקדמות משמעותית, כך נאמר לנו, עם תכנון מפורט מול כלל הגופים הרלוונטיים.

עם זאת, חשוב לציין כי שלב קידוחי הניסיון הינו שלב ראשוני ביותר של הפרויקט. נסביר: הקמת פרויקט תשתיות בישראל מחולקת לשלושה שלבים. השלב הראשון נקרא קידום זמינות, ובמהלכו מתבצעת העתקת תשתיות לצורך פינוי שטח הקמת תוואי הרכבת. השלב השני, הקרוי אינפרה 1, משמש כשלב מכין בו מתחילים את עבודת הבינוי. בשלב הסופי - אינפרה 2, מתבצעות העבודות להטמעת מערכות, חשמול, הנחת מסילות והשלמת בניית התחנות. הקידוחים הנוכחיים מתבצעים במסגרת השלב הראשון של קידום הזמינות, ומרבית התקציבים לקידום הפרויקט טרם הוקצו, לכן ניתן עדיין לסגת ממנו בקלות יחסית. המטרה של קידוחי הניסיון, שמתקיימים במסגרת שלב קידום הזמינות, הינה מיפוי של שכבות הקרקע והסלע לאורך התוואי, על מנת ליצור תשתית לתכנון מקטעים מורכבים.

השורה התחתונה: דברי רגב נכונים. בימים אלו מתקיימים קידוחי ניסיון בקריית שמונה במסגרת פרויקט הקמת הרכבת. 

תגובת משרד התחבורה:
"במסגרת חזון ״מחברים את ישראל״ שמובילה שרת התחבורה והבטיחות בדרכים, מירי רגב, משרד התחבורה מקדם במלוא המרץ את חיבור המסילה בין כרמיאל לקריית שמונה, פרויקט לאומי ואסטרטגי שיחבר את אצבע הגליל לרשת הרכבות הארצית.

לאחר עשרות שנים שבהן חיבור קריית שמונה לרשת הרכבות נותר בעיקר על הנייר, לראשונה מתבצעות עבודות ממשיות בשטח לקידום הפרויקט. בחודשים האחרונים מתבצעים קידוחי ניסיון ועבודות מקדימות, כחלק מההיערכות להקמת המנהרה המורכבת ביותר מבחינה הנדסית שנבנתה עד כה בישראל.

הטענה כי מדובר בהיקף עבודות שולי וכי עיקר תקציב הפרויקט טרם הוקצה היא משוללת כל יסוד ונובעת מחוסר הבנה של אופן קידומם וביצועם של פרויקטים תחבורתיים מורכבים.

המיזם להקמת צמד המנהרות הארוכות ביותר בישראל מתקדם בהתאם לתוכנית העבודה שנקבעה. משרד התחבורה הקצה את כלל התקציבים הנדרשים לקידום הפרויקט, כאשר התקציב מועבר בהתאם להתקדמות בשלבי הביצוע, כפי שנהוג בפרויקטים תחבורתיים רחבי היקף.

בשלב הראשון של הקמת המנהרות הוקצו מאות מיליוני שקלים לביצוע העבודות הנדרשות. בהמשך, בהתאם להתקדמות הפרויקט ולתוכנית העבודה, יוקצו ויועברו תקציבים נוספים, עד להשלמת הפרויקט במלואו.

כך, צעד אחר צעד, הופך החזון לחיבור קריית שמונה לרשת הרכבות הארצית מתוכנית על הנייר לפרויקט לאומי הנמצא בתהליך ביצוע בשטח".

מטעמה של רגב לא נמסרה תגובה.