שיא תיירים ועומס בשמיים: כך הפכה יוון לפקק התנועה של המזרח התיכון

גל תיירות חסר תקדים, מחסור קשה בבקרי טיסה ותקלות במערכות המכ"ם הופכים את יוון לצוואר הבקבוק של התעופה באזור • העומס הכבד במרחב האווירי היווני מייצר אפקט דומינו של עיכובים, שמשפיע ישירות גם על לוח הטיסות והנוסעים בנתב"ג בשיא עונת הקיץ

113 דקות עיכוב בממוצע. מטוס בלו בירד ממריא מנתב''ג / צילום: Shutterstock
113 דקות עיכוב בממוצע. מטוס בלו בירד ממריא מנתב''ג / צילום: Shutterstock

ברקע שביתת העובדים בישראל, מתברר שגם הצרות של יוון הן כאב הראש שלנו. בסוף השבוע שעבר הודיעו ברשות שדות התעופה (רש"ת) על עומס חריג בנתב"ג, וציינו בין היתר את עומסי התעבורה והמגבלות במרחב האירופי, בדגש על יוון. מקרה דומה קרה גם יומיים קודם, אז הודיעה רש"ת ש"בעקבות עומס בתעבורה האווירית מעל יוון, רשויות התעופה היווניות מגבילות בשעה זו את מספר הטיסות המורשות לעבור במרחב האווירי של יוון בדרכן לאירופה".

האיש שמחזיק בשאלטר של נתב"ג: מי אתה פנחס עידן
שביתה בלתי חוקית? המחיר שעובדי נתב"ג עלולים לשלם

ואלו לא הפעמים היחידות בתקופה האחרונה שהתעבורה האווירית ביוון עולה לכותרות. בסוף יולי חלה תקלה במערכת המכ"ם של בקרת התעבורה האווירית ביוון, במה שגרר עיכובים באזור. גם אם חוזרים אחורה, לינואר, מגלים תקלות: בינואר נסגר המרחב האווירי של המדינה באופן זמני, בעקבות תקלה במערכות הקשר במרחב האווירי של המדינה.

ע"פ מד העומס של נתב"ג, ב־28 הימים האחרונים (עד יום רביעי השבוע) אמנם סוצ'י ברוסיה וברגמו באיטליה מובילות את היעדים עם הכי הרבה עיכובים (232 ו־161 דקות בממוצע), אך היעדים ביוון תופסים את שלוש המקומות הבאים: חאניה בכרתים עם 128 דקות עיכוב בממוצע, קוס עם 105 דקות וקורפו עם 97 דקות. בשבוע האחרון קורפו והרקוליון תופסות את מקומות 3-4 עם עיכוב של 101 דקות בממוצע.

גם בראייה רחבה יותר, ניכר שהמצב ביוון מעכב את התנועה. ע"פ יורוקונטרול, הארגון האירופי לבטיחות התעבורה האווירית, ביולי מרכז בקרת התעבורה האווירית של אתונה יצר כ־6,400 דקות עיכוב מצטברות בממוצע ביום. יש לציין כי מדובר בעיכובים שמשפיעים על כלל הטיסות שעוברות במרחב, ולא רק על כאלו שנוחתות במדינה. על פי אותם נתונים, אגב, בחודש יולי נרשמו בנתב"ג עיכובים של כ־2,600 דקות בממוצע לכלל הטיסות יחד.

התיירים שועטים, ויוון בדרך לשיא כל הזמנים

כדי להבין מה קורה ביוון, ולמה דווקא השנה מייצרת המדינה שלל עיכובים ותקלות, יש להביט בנתוני התיירות. ע"פ מכון המחקר התיירותי היווני, INSETE, בשנת 2025 עמד מספר התיירים שנכנסו ליוון על כ־38 מיליון - יותר מ־21% ביחס למספר המבקרים במדינה לפני הקורונה. ע"פ אותו מכון המחקר, בחמשת החודשים הראשונים של 2026 חל זינוק של 27% במספר התיירים. במילים אחרות - יוון בדרך לשיא כל הזמנים במספר התיירים שנכנסים למדינה.

"יוון חווה את השנה הכי טובה שלהם מבחינת תיירים והם כנראה יגיעו לאזור ה־40 מיליון תיירים עד סוף השנה", אומר יהודה זפרני, מומחה לתיירות ותעופה בינלאומית במועדון הצרכנות הוט. "אמנם מי שער לנתונים רואה שהשנה העומסים משמעותיים בכל אירופה, אבל אין ספק שרשויות התעופה ביוון מגבילות את מספר הטיסות שחוצות במרחב ויש שם עומסים כבדים".

ע"פ יורוקונטרול, העומסים האלו אף מייצרים "מגבלות כוח אדם במוקד שליטה ובקרה באתונה, שמגבילים את היכולת להתמודד עם ביקוש גבוה ומתמשך לתנועה".

הסיבה שהתיירים שועטים ליוון נעוצה כמובן בסיפור של המרחב כולו, שנמצא במלחמה כבר כמעט שלוש שנים. "צריך לקחת בחשבון שהרבה אירופאים כבר לא טסים לטורקיה, והם טסים הרבה פחות לאזור הים התיכון", אומר זפרני. "גם אחד משדות התעופה העמוסים, באיחוד האמירויות, הופך להיות פחות עמוס. אין מה לעשות, האירופאים והאמריקאים חוששים, ועושים חשבון אם להגיע לאזור".

הקלה צפויה, אבל רק החל מספטמבר

אגב, הנהירה ליוון לא פוסחת גם על הישראלים. מדוח נתב"ג לחודש יולי עולה כי יוון היא המדינה אליה נסעו הכי הרבה ישראלים - כ־426 אלף, 18.5% מכלל הנוסעים לחו"ל באותו החודש. אחריה ברשימה נמצאת השכנה קפריסין, עם 206 אלף נוסעים. כך שאין ספק שהנוסעים הישראלים מרגישים מקרוב את העומסים באותו אזור.

בנוסף, העומסים ביוון משפיעים גם על חלקים נוספים באירופה. "הקונטרול שנמצא בבריסל מנתב את כל התנועה במרחב האווירי של אירופה", מסביר זפרני. "אם יש עיכוב במרחב כזה או אחר, זה משפיע על כל התנועה. צריך להבין שגם דקה של איחור במטוס אחד, יכולה לגרום לעיכובים של מטוסים אחרים ב־5-6 שעות".

לדברי זפרני, גם התקלות נובעות מאותם עומסים, אך בקרוב מאוד אפשר לצפות להקלה. "יוון למעשה היא מדינה של מפסח ועד סוכות, בחורף רבים מהאיים שם נסגרים. ככה שבינתיים הכל מתנקז אליה, אבל החל מספטמבר אנחנו נראה ירידה". אמנם ירידה בעומסים באזור יוון בהחלט תשפיע עלינו, אך יש לזכור שעבור נתב"ג, ספטמבר הקרוב אמור להיות עדיין עמוס ועשוי לשבור שיאים.

בלו בירד: עיכוב ממוצע של כמעט שעתיים

אחת החברות שסופגות בשבועות האחרונים הכי הרבה אש היא בלו בירד, חברת התעופה היוונית שנמצאת בבעלות ישראלית. השבוע, טיסה BZ742 לכריתים התעכבה והנוסעים המתינו יותר משעה וחצי על הקרקע. לטענת הנוסעים, המיזוג לא היה ראוי ולא ניתן להם מספיק מים.

וזה רחוק מלהיות המקרה היחיד: ע"פ מד העומס של נתב"ג, ב־28 הימים האחרונים בלו בירד רושמת עיכוב ממוצע של 113 דקות ב־694 ההמראות שביצעה. חלק משמעותי מהעיכובים עשויים להיגרם בעקבות המצב ביוון, אך בכל מקרה בנתב"ג הוחלט שהדבר יצא מגדר הסביר והיא תוזמן לשימוע.

ברקע, צריך גם לזכור את התקופה בה נתב"ג נמצא: בכל חודש אוגוסט צפויים לעבור בשדה התעופה כ־2.6 מיליון נוסעים, כולל ימי שיא של כ־100 אלף נוסעים. כל זה מתרחש בזמן שעשרות מתדלקים אמריקאיים עדיין חונים בנתב"ג ויוצרים שיבושים. בשבעת הימים האחרונים (לא כולל את יום ה' ואת שיבושיו) העיכוב הממוצע בנתב"ג עמד על 67 דקות, כאשר היעדים הדייקנים ביותר היו דובאי (20 דקות) ואבו דאבי (24 דקות).

מרש"ת נמסר בתגובה: "נתב"ג בימים אלה בשיא פעילות חסר תקדים. אנו מושפעים מעומסי תעבורה וממגבלות במרחבים האוויריים של אירופה, ובפרט באזור יוון וקפריסין. עיכוב בטיסה אחת מייצר אפקט דומינו שמשפיע על סבבי המטוסים לאורך כל היממה - גם כשפעילות נתב"ג מתנהלת באופן מלא. לכך מצטרפת פעילות מטוסי התדלוק האמריקאיים, הממשיכים להמריא ולנחות בנתב"ג. למרות המורכבות והעומס, ברשות שדות התעופה שמרו על רציפות תעופתית ולא ביטלו טיסות מסחריות. המשמעות היא שבשעות מסוימות נוצרים עומסים, אך העדיפות היא לאפשר לציבור הישראלי להמשיך לטוס".

מבלו בירד לא נמסרה תגובה.