הסיבות שדחפו את בנק ישראל להפחתת ריבית בפעם השלישית ברציפות

בנק ישראל הודיע היום (ג') על החלטתו להפחית את הריבית ברבע אחוז בפעם השלישית ברציפות, מרמה של 3.5% ל-3.25%. בשווקים לא ציפו לתרחיש מובהק לקראת ההחלטה, כאשר מרבית הכלכלנים הסכימו שגם אפשרות של הותרת הריבית ללא שינוי מונחת על השולחן.

הוועדה ציינה בפתח ההצהרה כי "בחודשים האחרונים התמתנה האינפלציה, ושיעורה בתקופה הנסקרת נמוך ממרכז תחום היעד".

לפי הצהרת הוועדה המוניטרית, ההחלטה נועדה בין היתר להמריץ את המשק שעדיין נמצא מתחת לקו המגמה במגוון תחומים. בהצהרה נכתב כי "נתוני הצמיחה ברביע השני משקפים, בחלקם, התאוששות של המשק מהפגיעה בפעילות במהלך הרביע הראשון על רקע מבצע 'שאגת הארי'. עם זאת, בניכוי פעילות חברות ישראליות בחו"ל הצמיחה במחצית הראשונה של השנה הייתה מתונה יותר - התוצר ברביע השני של 2026 היה גבוה ב-3.8 אחוזים ביחס לרביע האחרון של 2025 (במונחים שנתיים)".

עוד נכתב: "האינדיקטורים השוטפים לפעילות הכלכלית מראים כי ההוצאות בכרטיסי אשראי במחירים שוטפים תנודתיות ומצויות מעט מתחת לקו המגמה ארוך הטווח. המאזן המצרפי בסקר המגמות בעסקים של הלמ"ס לחודש יולי מצביע על המשך שיפור כחלק מההתאוששות לאחר הפגיעה בפעילות במהלך מבצע 'שאגת הארי'. אולם מאזני הנטו במרבית הענפים עדיין נמוכים מכפי שהיו בחודשים שקדמו למרץ 2026. גיוסי ההון במגזר ההייטק ברביע השלישי של השנה עומדים על כ-3 מיליארדי דולרים, רמה נמוכה מהרביעים הראשון והשני של השנה. נתוני סחר החוץ לחודש יולי מצביעים על התמתנות ביצוא הסחורות לאחר עלייה חדה בחודשים מאי ויוני , בחודש יוני חלה עלייה חדה ביצוא השירותים".

"להערכת הוועדה, קיימים מספר גורמים שיכולים להשפיע בכיוונים מנוגדים על התפתחות האינפלציה. סביבת האינפלציה תושפע במידה רבה מההתפתחויות הגיאופוליטיות והשפעותיהן על הפעילות במשק ועל מחירי האנרגיה, מפרמיית הסיכון ושע"ח, מהתפתחות הביקושים לצד מגבלות ההיצע, וכן מההתפתחויות הפיסקליות". באשר לשיקול הפיסקלי, הוועדה מציינת את אי הוודאות ביחס לתקציב הביטחון: "קיימת אי־ודאות לגבי הגדלת תקציב הביטחון לשנת 2026 ולשנים הבאות, היקף ועיתוי צעדי ההתאמה שהממשלה תבצע כדי לממנה, והשפעתה על העלייה בגרעונות הצפויים".

הוועדה גם ציינה כי החלטתה מגיעה על רקע מדיניות הפוכה בעולם: "בתקופה הנסקרת, הבנקים המרכזיים העיקריים במדינות המפותחות הותירו את הריבית ללא שינוי. בארה"ב תוואי הריבית עלה לאחר נאום יו"ר הפד, ובגוש האירו תוואי הריבית עלה בחדות בתקופה הנסקרת".

תגובות האנליסטים

רונן מנחם, הכלכלן הראשי של מזרחי טפחות, ציין כי "לפני ההודעה היה השוק חלוק בין הורדת הריבית לבין הותרתה ללא שינוי. בנק ישראל הדגיש בהודעתו את התמתנות האינפלציה והימצאותה מתחת לאמצע תחום היעד (2%). מדובר בהבדל דק, אך משמעותי, ביחס להתנסחות בהודעה הקודמת כשהאינפלציה הייתה בסביבת מרכז היעד".

"אחד מסימני השאלה לגבי הריבית היה לגבי הצמיחה הכלכלית הגבוהה שרשם המשק ברביע השני של השנה. בהקשר זה בחר בנק ישראל לציין כי בניכוי ייצור בחו"ל של חברות ישראליות צמח התוצר ברביע השני של 2026 3.8% בהשוואה לרביע האחרון של 2025 - אמנם שיעור נכבד, אך פחות מהנתון 'הרשמי' לפיו צמח התוצר 6.2%. גם בכך אנו רואים 'הליכה לכיוון' הורדת הריבית".

"עוד נקודה ש'סייעה' לקבלת ההחלטה הינה פרמיית הסיכון של המדינה, שכמו במעמד הודעת הריבית הקודמת נותרה מתחת לרמתה טרם השבעה באוקטובר 2023. זאת למרות המתיחות הביטחונית. בכלל, נראה כי הפעם מקומו של השיקול הגאו-פוליטי 'שונמך' מעט".

"סביר להניח כי הדעות שהובאו בפני מקבלי ההחלטה לא היו חד־משמעיות. לראיה, בנק ישראל מציין גורמים כמו שוק העבודה - שבדומה להודעה הקודמת מוסיף להיות הדוק - והשכר - שעלה בקצב מהיר של 5.4%. עם זאת, בהודעה הפעם מצוינים 'נתוני קצה' המאותתים על עלייה קלה של שיעור האבטלה - מה שאולי סייע להערכת הכף.
אשר לשוק הדיור, אם בפעם הקודמת שם בנק ישראל דגש על גורם הביקוש תומך האינפלציה - עלייה בקצב שנתי של 4% בסעיף הדיור, הפעם הוזכר דווקא צד ההיצע הממתן - מלאי גבוה ויציב של דירות שנותרו למכירה. בסך הכול, מספר 'ניואנסים קטנים' שאפשרו כל אחד ובמצטבר את הורדת הריבית הפעם".

"הודעת הריבית הבאה תהייה ב-21/10/26, 6 ימים לפני הבחירות לכנסת. במעמד זה יפרסם בנק ישראל תחזית כלכלית חדשה וחשיבותה תהיה גם בכך שנקבל איתות האם הורדת הריבית היום היא אחת משתי הורדות הריבית שצפה בנק ישראל בתחזית שפרסם בחודש יולי (עד אמצע השנה הבאה) או שתתווסף להן הורדה אחת (לפחות) נוספת".

מודי שפריר, האסטרטג הראשי של בנק הפועלים הצביע על כך שבנק ישראל נתן משקל נמוך להתגברות הציפיות להעלאות ריבית בשותפות הסחר העיקריות של ישראל, וכן להתפתחויות האחרונות במזרח התיכון. לדבריו, "לאור הציפייה לעליית האינפלציה השנתית בחודשים הקרובים והקרבה של החלטת הריבית הקרובה למועד הבחירות, בנק ישראל צפוי להותיר את הריבית על כנה בפגישה הבאה. לשנה הקרובה - אנו נותרים בינתיים בהערכתנו כי הריבית תעמוד בעוד כשנה על כ-3%-3.25%".

רועי קדוש, מנהל השקעות ראשי הכשרה ביטוח ופיננסיים, ציין כי "החלטת בנק ישראל להוריד את הריבית מוכיחה כי הנתונים הכלכליים היבשים ובראשם ההתמתנות הרציפה באינפלציה והתייצבות ציפיות המחירים, הכריעו בסופו של דבר את הכף. הנגיד בחר לנצל את חלון ההזדמנויות כדי לספק אוויר לנשימה לציבור הלווים, להקל על מחנק האשראי ולתמרץ את הצמיחה במגזר העסקי ובמשק כולו".

"עם זאת, מבחינת ניהול ההשקעות, מדובר בהחלטה אמיצה שמלווה באתגרים לא מבוטלים", הוסיף קדוש. "המהלך מבוצע בסביבה מורכבת שבה התשואות באג"ח הממשלתיות בעולם מוסיפות לעלות, ובמקביל האתגרים הפיסקליים והתרחבות הגירעון המקומי. הורדת ריבית בתנאים אלה עלולה להגביר את התנודתיות בשוק המט"ח (בטח אם בארה"ב יילכו בעוד כשבועיים למהלך של העלאת ריבית). חשוב לציין כי הורדת ריבית יכולה לשנות את מתווה האינפלציה דווקא בתקופה שבה לנגיד יש אינטרס שהאינפלציה תתבסס במקומה כפי שהיה ב-12 חודשים האחרונים".

העולם בדרך להעלאות ריבית

הורדת הריבית מגיעה על אף נאומו הניצי של יו"ר הפד קווין וורש בג'קסון הול ביום שישי האחרון, שהוביל לעלייה דרמטית בהסתברות שמתמחרים השווקים להעלאת ריבית בארה"ב בהחלטה הבאה ב-16 בספטמבר, וכן על רקע המתיחות המחודשת בין ארה"ב ואיראן, שדחפה לאחרונה כלפי מעלה את הדולר ואת מחירי הנפט. שני גורמים אלו גם החלישו בימים האחרונים את השקל מול הדולר, שחוזקו במהלך השנה סייע למתן את לחצי האינפלציה. נכון לצהרי היום, שערו נע סביב 3.01 שקלים, אך מאז החלטת הריבית הקודמת, הוא נחלש מול המטבע האמריקאי בכ-0.5% בלבד.

הטיעון המרכזי בו צידדו הכלכלנים שהעריכו כי בנק ישראל אכן ילך למהלך של הורדת ריבית נוגע לאינפלציה. מדד המחירים של חודש יולי הראה כי האינפלציה השנתית בישראל ירדה לרמה של 1.5% - הנמוכה מזה חמש שנים ומשמעותית מתחת לאמצע טווח יעד יציבות המחירים של הבנק המרכזי (2%). עם זאת, בראיון שנתן לאחרונה לבלומברג, ציין הנגיד דווקא בנימה ניצית יותר את נתוני הצמיחה "החזקים מאוד" ברבעון השני, והעריך כי האינפלציה תאיץ ל-2% בחודשים הקרובים.

הדילמה המורכבת של בנק ישראל

בסקירה שפרסמו בלידר שוקי הון מוקדם יותר השבוע, הדגישו את הדילמה המורכבת שעמדה בפני הוועדה המוניטרית: "לא מדובר בהחלטה פשוטה, והנגיד אף ציין כי צפוי דיון ער בוועדה. מחד, מסתמנת התמתנות בסביבת האינפלציה, השקל חזק יחסית, ומסתמנים סימנים להקלה מסוימת בשוק העבודה. מאידך, בנק ישראל נקט בעבר גישה זהירה, בפרט בתקופות של התאוששות בפעילות המשק, וכעת הוא יכול להרשות לעצמו להאט את קצב ההפחתות לאחר שתי הורדות רצופות".

מאז החלטת הריבית הקודמת, חלו מספר אירועים משמעותיים בגזרה הגאו-פוליטית: מזכר ההבנות בין ארה"ב ואיראן קרס; מחירי הנפט טיפסו, לאחר שירדו ביולי לרמות שנראו רק לפני פרוץ המלחמה; וארה"ב הכריזה על מלחמה כלכלית נגד איראן, בעוד פתיחתו המחודשת של מצר הורמוז לתנועה חופשית לא נראית באופק. במקביל, מפלס הסיכון בשווקים ברחבי העולם טיפס, כאשר תשואות האג"ח הממשלתיות בארה"ב (ובמדינות מפותחות נוספות) נסחרות סביב שיאים של עשרות שנים.

בנוסף, בזירה הביטחונית המקומית נרשמה בשבועות האחרונים מתיחות מחודשת הן ברצועת עזה, שם נרשם דשדוש בתוכנית לפירוק חמאס מנשקו; והן בלבנון, שם על אף הסכם המסגרת בינה לבין ישראל, החיכוכים מול חיזבאללה גוברים.

אלכס זבז'ינסקי, הכלכלן הראשי של מיטב, היה בין האנליסטים שהעריכו מוקדם יותר החודש כי הריבית צפויה לרדת, על אף המתיחות הביטחונית המוגברת. "על פי הניסיון והמחקרים בעולם, אי־ודאות ביטחונית-גיאופוליטית מצדיקה ריבית גבוהה בעיקר כשהיא מלווה בחוסר יציבות פיננסית - כגון פיחות במטבע, עליית ציפיות האינפלציה או זינוק בתשואות", הוא כתב. "כשתופעות אלה נעדרות והזעזוע פוגע בפעילות, המחקר אינו תומך בריבית גבוהה בשל הסיכון הגיאופוליטי כשלעצמו. להפך, הוא תומך במדיניות מקלה יותר כל עוד הציפיות מעוגנות".