משרד האנרגיה ממשיך עם השטות של השוואת מחירי דלק

זה בדיוק מה שעושה משרד האנרגיה והתשתיות במדינת ישראל. בכל חודש המשרד קובע את מחיר הדלק לחודש הבא. בחודש האחרון מחיר הדלק הגיע לרמת שיא של 8.25 שקלים לליטר. בכך הוא השלים זינוק של 20% בתוך כחצי שנה. אומנם הפעם המחיר טיפס בגלל העלייה במחירי הדלק בעולם, אך רוב נוסחת המחיר לדלק בכלל לא מגיעה מהעלויות מעבר לים, אלא מהמסים לישראל. ובכל זאת, במשרד האנרגיה ממליצים מדי חודש בחודשו "להשוות מחירים ולבחור בתחנה הכדאית ביותר לצרכן". במשרד גם משתמשים בכוונה במינוח "המחיר לא יעלה על X שקלים", כאילו שיש בישראל תחרות בין תחנות הדלק על מחיר נמוך לצרכן.

אתם מוזמנים לנסוע לאורכה ולרוחבה של מדינת ישראל ולחפש תחנת דלק שבה המחיר הוא 7 שקלים לליטר ולא המחיר המקסימלי או כמה אגורות פחות. בעצם חכו, אל תעשו זאת בפועל, כי מחיר הדלק בשיא וזה יעלה לכם הרבה כסף. גם אתם יודעים שלא תמצאו מחיר כזה, חוץ מבאילת נטולת המע"מ.

במשרד האנרגיה יודעים היטב שההמלצה להשוות מחירים היא מגוחכת ומופרכת, אך זה לא מונע מהם לשחרר אותה בכל חודש מחדש. או כמו שאמרו חברי הגשש החיוור במערכון על האיש שבא לשחרר את השברולט שלו משירות מילואים ומגלה שאין ברכב כסאות, רדיו או מנוע: "סע לשלום חביבי, המפתחות בפנים". רק שבכל פעם שאנחנו מתדלקים, צריך לזכור שהבדיחה של משרד האנרגיה היא על חשבוננו.

נתנאל אריאל

פתרנו את תלותנו במזג האוויר - בגשם, בכנרת, בעונות השנה - רק כדי ליצור תלות חדשה, גלובלית יותר ומורכבת יותר לניבוי. עכשיו אנחנו תלויים באיכות מי הים התיכון כולו, וזו מושפעת ממה שקורה במורד הנילוס, מסופות רחוקות ומאקולוגיה ימית שאיננו שולטים בה כלל. החלפנו תלות מקומית בתלות אזורית, ושכחנו לפרוש רשת ביטחון בגודל מתאים לתלות החדשה.

דוח מבקר המדינה מ־2024 מבהיר שזה לא אירוע ראשון מסוגו. כ־14% מהשבתות מתקני התפלה בעבר נגרמו מעכירות דומה, ו־57% מזיהום מיקרוביאלי. זו לא תקלה חד־פעמית, אלא תבנית חוזרת שידענו עליה מראש, ובכל זאת כשהיא התרחשה בקנה מידה גדול, "כושר הייצור הפעיל" צנח ל-15%-17% בלבד מהתפוקה השנתית.

גם התגובה הציבורית המיידית - החשד למתקפת סייבר איראנית - מספרת סיפור משלה. היא לא נבעה משום ראיה קונקרטית, אלא מתחושת בטן: משהו כל כך קריטי לא יכול סתם להישבר, מוכרח להיות פה אויב. האמת המטרידה יותר היא שלפעמים לא צריך אויב. מספיק כשל תכנוני ועודף ביטחון.​

תומר שמאי

מבחינת ישראכרט, מדובר בליבת הפעילות העסקית. תיק האשראי הצרכני שלה הגיע בסוף 2025 לכ-8.6 מיליארד שקל, אחרי שצמח בכ-18% בתוך שנה ובמעל 100% ב-4 שנים. הכנסות הריבית מהתיק הצרכני הסתכמו באותה שנה בכ-869 מיליון שקל, לעומת 812 מיליון שקל ב-2024.

המסר הפרסומי הנוכחי מזכיר אירוע אחר שנקשר בישראכרט. ב-2019 דרש הפיקוח על הבנקים מהחברה להסיר את קמפיין "המינוס הופך לפלוס", שבו הוצגו חופשה ביפן, חגיגות בר מצווה ורכב חדש כהוצאות שניתן לממן באמצעות הלוואה. בפיקוח קבעו אז כי הקמפיין עודד לקוחות לצרוך מעבר ליכולתם הכלכלית, והעביר מסר המנוגד לצריכה אחראית. בהמשך הוטל על ישראכרט עיצום של 675 אלף שקל בגין הפרה הנוגעת לאזהרה שנדרשה בפרסום.

הקמפיין החדש מציף שאלה דומה: רגע לפני שלוחצים על כפתור בקשת ההלוואה, בין חופשה, שיפוץ הבית והבקשות מהילדים, איפה נכנסים עניינים נשכחים כמו סדרי עדיפויות, יכולת ההחזר או תכנון פיננסי?

הקמפיין הוסר ומישראכרט נמסר: "האחריות כלפי לקוחותינו מנחה אותנו בכל פעילות, לרבות בפרסום. הקמפיין נועד להציג חלק ממגוון הפתרונות שאנו מציעים, ולא לעודד נטילת אשראי ללא צורך".

נבו שפיר