הרווחית, הצומחת והמאכזבת: רשתות המזון בישראל הגדילו מכירות - חוץ מאחת

האכזבה מהדוחות שפרסמה בשבוע שעבר שופרסל, רשת המזון הגדולה בישראל, טשטשה את העובדה שבסיכום המחצית הראשונה של 2026 הציגו המתחרות שלה גידול בהכנסות, ברווח הגולמי וברווח התפעולי וכן במכירות של חנויות זהות.

מבדיקת גלובס עולה כי הכנסותיהן של רשתות המזון הנסחרות בתל אביב: שופרסל , יוחננוף , רמי לוי , ויקטורי , טיב טעם וקרפור (באמצעות אלקטרה צריכה ) הסתכמו במחצית ב־18 מיליארד שקל - עלייה של 3.7% בתוך שנה. שופרסל היא החריגה לשלילה עם הכנסות של כ־7 מיליארד שקל, ירידה של קרוב ל־2%.

● ניתוח | המשקיעים מענישים את מניית שופרסל. אלה הנתונים שמדאיגים אותם
● מנכ"ל קשת טעמים מכוון לבורסה ועוקץ את המתחרים: "אנחנו לא קורעים את הכיס"
● מדד המותגים | האכזבה של שופרסל, הקפיצה של אושר עד: מאחורי המהפכה בסופר

בבית ההשקעות אי.בי.אי מציינים בסקירת הענף כי לאחר רבעון ראשון חריג בעוצמתו, הרבעון השני התאפיין בחולשה בצד המכירות של הרשתות, כאשר רובן למעט טיב טעם הציגו בו ירידה במכירות בחנויות זהות.

החולשה ברבעון השני נבעה לפי אי.בי.אי בעיקר מבסיס השוואה מאתגר, בשל עיתוי חג הפסח והביקושים המוגברים בתקופת המלחמה מול איראן. בעוד שבשנה שעברה השפעות אלה תמכו ברבעון השני, השנה חג הפסח חל במלואו ברבעון הראשון.

שיעור הרווח הגולמי המצרפי של הרשתות הנסחרות במחצית הראשונה נותר יציב עם ירידה קלה (26.9%), וכך גם שיעור הרווח התפעולי שעמד על 6%. הרווח התפעולי המצרפי של 6 הרשתות עמד על 1.1 מיליארד שקל, עלייה של 2.2% לעומת המחצית המקבילה אשתקד.

בהקשר של השחיקה התפעולית, באי.בי.אי מציינים כי הרשתות ממשיכות להשקיע בטכנולוגיה, באוטומציה, בעגלות וקופות חכמות ובהעסקת עובדים זרים, אך במקביל הן מתמודדות עם התייקרות בתשומות ובפרט בעלויות השכר. בהתאם, חלק מפירות ההתייעלות משמשים כיום לקיזוז העלייה בבסיס ההוצאות, ולא בהכרח מתורגמים במלואם להתרחבות המרווחים.

שופרסל מאבדת נתח שוק

הסיפור הגדול של הרבעון הייתה החולשה בתוצאות שופרסל. הרשת שמובילים בעלי השליטה, האחים יוסי ושלומי אמיר, הציגה ירידה חדה במכירות בחנויות זהות וברווחיה, שהפתיעו לרעה. בתגובה לדוחות שפורסמו ביום חמישי צנחה מניית הרשת במעל 10%.

למרות שגם היום שופרסל היא הרשת הדומיננטית בפער גדול, הרי שחלקה בשוק הצטמצם. כך, בעוד שבסיכום התוצאות לשנת 2023 (טרם השתלטות האחים אמיר על הרשת) היוו הכנסותיה של שופרסל 50% מהמחזור שהציגו חמש רשתות ציבוריות, הרי שבמחצית החולפת הן ירדו ל־44% מהמחזור של ה-5 (וכולל קרפור - ל־40% מהמחזור).

חלק מהירידה בנתח השוק מוסברת במהלכי התייעלות והשבחה שנקטו בעלי השליטה החדשים בשופרסל בשנתיים האחרונות, וחלקה עשויה להיות מוסברת בתפיסתה בציבור כיקרה יחסית.

בעוד ששופרסל הצליחה לשמור על רווחיות גולמית משופרת של 30%, שיעור הרווח התפעולי שלה מההכנסות נשחק מ־7.4% ל־6.5%, והמכירות בחנויות הזהות ירדו ב־2.7% לעומת המחצית המקבילה (ירידה חדה של 8.5% ברבעון השני). ברשת הסבירו את ההרעה בנתונים בשיפוצים שמתבצעים בסניפים השונים (הסבת חלקם לרשת הדיסקאונט "יוניברס"), לצד צמצום בשעות הפעילות בחלק מהסניפים וסגירת סניפים מפסידים.

כשמנטרלים את נתוני שופרסל מהתוצאות המצרפיות, לומדים שחמש הרשתות האחרות רשמו עלייה נאה של 7% בהכנסות במחצית, כשהרווח התפעולי המצרפי שלהן קפץ ב־17%, ושיעורו מההכנסות גדל מ־5.2% ל־5.7%.

סוד ההצלחה של טיב טעם

הרשת עם מחזור המכירות הנמוך ביותר היא גם הצומחת ביותר. טיב טעם של חגי שלום מציגה גידול של 12% בהכנסות (1.1 מיליארד שקל), שיפור מרשים בשיעור הרווח הגולמי שלה שעלה במחצית מ־33.7% מההכנסות ל־34.9%, בעוד ששיעור הרווח התפעולי שלה עלה מ־6% ל־7%.

בהנהלת הרשת הסבירו כי איחוד חברת "מזרח ומערב" (יבואנית מוצרי מזון, בעיקר מהמזרח הרחוק), שאותה רכשה אשתקד תמורת 139 מיליון שקל, היה אחת הסיבות לשיפור בביצועים. במחצית הראשונה מציגה טיב טעם שיפור של 5.2% במכירות בחנויות זהות, לאחר שבמחצית המקבילה נרשמה דווקא שחיקה בנתון זה.

במצגת למשקיעים ציינה החברה כי כלל מגזרי הפעילות שלה פועלים בסינרגיה: מגזר הקמעונאות לצד הסחר שבו היא נהנית מיכולת ייצור ויבוא של מגוון רחב של מוצרים, בין היתר דרך מעדני מזרע, מזרח ומערב ומותגים נוספים.

רווחיות נמוכה בויקטורי

מניית טיב טעם עלתה מתחילת השנה ב־16%, והיא בעלת התשואה הגבוהה בענף, בעוד שמניות שופרסל (ירידה של 2%) וויקטורי (שצנחה ב־28%) הן החלשות ביותר. למעשה ויקטורי איבדה שליש מערכה מאז חודש מאי ונסחרת בשווי של 567 מיליון שקל - פחות ממחצית השווי של טיב טעם (כ־1.4 מיליארד שקל).

ויקטורי, בניהולו של הבעלים אייל רביד, הציגה בסיכום המחצית את הזינוק החד ביותר במכירות החנויות הזהות (8.3%). עם זאת, כשמנטרלים את המכירות שלה לרצועת עזה, נרשם קיטון בפדיון חנויות זהות בשיעור של 0.7%.

ויקטורי מסבירה כי במהלך חודש ינואר השנה החלה החברה לפעול "כספקית סיוע הומניטרי לרצועת עזה", והיקף המכירות שלה לשם במחצית הראשונה עמד על 110 מיליון שקל, כ־8% מהמחזור של הרשת.

הרשת גם מציגה את הרווחיות התפעולית הנמוכה בענף (4.3% מהמחזור), כאשר הרווחיות התפעולית הגבוהה ביותר במחצית היא ביוחננוף - 7.3% מההכנסות.

הרשת בניהולו של איתן יוחננוף, מבעלי השליטה, גם רשמה עלייה חדה בהכנסות בחנויות זהות (6.3% במחצית זו מול עלייה של 3.2% במקבילה אשתקד). יוחננוף צומחת באמצעות הקמת ורכישת סניפים, וכיום ברשותה 47 סניפים (השלישית בגודלה אחרי שופרסל ורמי לוי).

גם רשת הדיסקאונט רמי לוי שיפרה את הרווחיות התפעולית שלה, הגם שהיא נמוכה יחסית לרוב המתחרות - עלייה מ־4.7% אשתקד ל־5% במחצית הראשונה השנה.

קרפור, עם מבצע "הסל של המדינה", הציגה רווחיות תפעולית דומה של 5.1%.

"ספטמבר יהיה חודש חזק"

האנליסטית יובל גור אריה מאי.בי.אי, שסקרה את תוצאות רשתות המזון ברבעון השני, סיפקה גם תחזית לענף: "במבט לרבעון השלישי, אנו מזהים שתי השפעות מנוגדות על המכירות. מצד אחד, בחודשים יולי ואוגוסט נרשם להערכתנו גידול של כ־20% במספר היציאות לחו"ל ביחס לתקופה המקבילה, אשר צפוי להכביד על הצריכה המקומית.

"מצד שני, תזמון חגי תשרי צפוי לתמוך משמעותית בחודש ספטמבר, כאשר מרביתם צמודים לסופי השבוע. עבור מרבית קמעונאיות המזון מדובר בתזמון נוח יחסית, שכן הן מאבדות פחות ימי מסחר, ובמקביל כלל קניות החג מתרכזות בתוך הרבעון השלישי.

"בהתאם, אנו מעריכים כי ספטמבר צפוי להיות חודש חזק, שימתן את ההשפעה השלילית של הגידול ביציאות לחו"ל ביולי-אוגוסט".