הבורסה בדרום קוריאה נחשבת ריכוזית במיוחד: שתי חברות בלבד מרכיבות כחצי ממדד הדגל KOSPI. שתיהן יצרניות שבבים גדולות, מה שאומר שכל טלטלה בתחום מזניקה את כל הבורסה הקוריאנית - או מרסקת אותה.
אך לאחרונה, שתי החברות הללו מטלטלות לא רק את שוק ההון, אלא גם את רשת החשמל המקומית. שילוב בין רווחי עתק כיום וחוסר ודאות בעתיד, יחד עם קבלת החלטות פוליטית ונטילת חוב כרונית - מכניסים את קוריאה לבעיית אנרגיה שעלולה לחבל במעמדה כמוקד עולמי לייצור שבבי זיכרון.
● שוק המניות המטורף בעולם הפך למסע אימים
● כוכבת ה-AI שזינקה במאות אחוזים - ועדיין מתומחרת בחסר
שתי חברות ענק
מהפכת הבינה המלאכותית הזניקה לשיאים חדשים את חברות השבבים בכל העולם. אלו כוללות שתי חברות ענק שמגיעות מדרום קוריאה: סמסונג ו־SK הייניקס. שני תאגידי הענק בבעלות משפחתית מרכזים חלק ניכר מהכלכלה והיצוא של קוריאה.
סמסונג, החברה הגדולה ביותר בקוריאה, האחראית על מגוון עצום של מוצרי אלקטרוניקה, נמצאת בשליטת משפחת לי, ולמעשה רק מניות המיעוט נסחרות בפועל בבורסה. SK הייניקס, יצרנית השבבים השניה בגודלה בעולם והספקית הראשית של אנבידיה, נשלטת על ידי משפחת צ'יי. בתחום שבבי הזיכרון הן מחזיקות יחד כ־65% מהשוק העולמי.
הרווחים של שתי החברות שוברים שיאים: בשער החליפין הנוכחי, סמסונג הכניסה 125 מיליארד דולר ברבעון אחד, מתוכם 93 מיליארד אך ורק מחטיבת השבבים. SK הייניקס הכניסה 58 מיליארד דולר באותו הרבעון. הביקוש האדיר ליכולות מחשוב, דורש הרחבה של יכולת הייצור, אלא שהגדלה של מפעלי הייצור (Fabs) דורשת לא רק השקעות הון אדירות שנים מראש, אלא גם הגדלה דרמטית של צריכת החשמל.
על פי "התכנית הבסיסית" ה־11 של תשתית החשמל בקוריאה, חברת החשמל הקוריאנית הממשלתית KEPCO תידרש לבנות תשתיות בשווי של כ־53 מיליארד דולר. רק שפשוט אין לה את הכסף הזה.
הסיבה לכך היא שמחיר החשמל בקוריאה נשלט, בסופו של דבר, בידי שר האנרגיה. וההחלטה אם להעלות את מחירי החשמל, בין היתר כדי לממן את תשתיות החדשות, היא החלטה פוליטית שהממשלה נמנעת מלקבל.
כך לדוגמא, מחיר החשמל במדינה קפוא במקום מאז אוקטובר 2024, למרות שמחירי האנרגיה מזנקים בעקבות המלחמות ברוסיה ובהורמוז. "האמריקאים לחצו עליהם כבר להקטין רכישת אנרגיה מרוסיה, ולכן כשאין נפט וגז מהמפרץ - הכלכלה שלהם מאוד מתקשה", מסביר ד"ר אלון לבקוביץ' מהמחלקה ללימודי אסיה באוני' בר אילן.
כדי לממן את צרכי החשמל, המדינה נאלצת לקחת חוב - וכך חברת החשמל הקוריאנית הגיעה לחוב כולל של מעל 90 מיליארד דולר.
"רואים כבר שנים את חוסר ההתאמה המבני" במשק הקוריאני אומר אריה טל, ראש ענף מחקר ומודלים בשוק ההון בבנק לאומי. "מצד אחד, יש ביקושים אדירים לחשמל, ומצד שני יש מגבלות היצע: KEPCO, חברת החשמל בבעלות ממשלתית, נמצאת בחובות אדירים, בשל פערים בין מחיר ייצור החשמל למחיר לצרכן".
כעת, חברת החשמל הקוריאנית מצאה את עצמה בפני שוקת שבורה, עם חובות ענק וקושי לממן הרחבת תשתיות נוספת.
ההצעה החריגה
כדי לפתור את הבעיה פנתה חברת החשמל לחברות השבבים עצמן בהצעה יצירתית וחריגה: הן ישלמו את חשבון החשמל שלהן 5 שנים מראש, ובתמורה יקבלו ריבית לאורך הזמן הזה. בצורה כזאת, יהיה ניתן לממן את רשת החשמל - שמיועדת במידה רבה עבורן. החברות שקלו את ההצעה - וסירבו.
אריה טל מבנק לאומי אומר ש"החברות חוששות מירידה בביקושים העתידיים, ולא רוצים להכביד על המאזנים". במילים אחרות, ייתכן שהביקוש יתגלה כבועה שהתפוצצה, או שהייצור יגדל בצורה שתוריד משמעותית את המחירים. גם הריבית שהוצעה להם עמדה על כ־3%, מתחת לאג"ח האמריקאי.
כעת התעשיה הקוריאנית בבעיה: מחסור בחשמל עלול לעכב פתיחה של מפעלים חדשים, או לעודד את החברות לפתוח מתקני ייצור במדינה אחרת, למשל בארה"ב. למעשה, כבר עתה SK הייניקס בחרו לבנות באינדיאנה, בהשקעה של 4 מיליארד דולר.
כדי לשמור על מעמדה של קוריאה כמעצמת שבבים, הממשלה עשויה לממן בעצמה הרחבה של תשתית החשמל המקומית ויבוא של מקורות נוספים. אריה טל מבנק לאומי מוסיף שהממשלה הקוריאנית מקדמת התייעלות ומיזוגים בין החברות הממשלתיות בתחומי בתחומי תשתיות האנרגיה כדי להקל על המחירים. בנוסף, "חברות השבבים גם פועלות לייצור בתוך מתקני הייצור עצמם כדי להבטיח רציפות תפעולית" אומר טל.
בחזרה לשוק ההון, מדד המניות הקוריאני KOSPI "מתאושש אחרי הנפילה שהייתה לו ביולי" אומר טל. "הנתונים של החברות חזקים מאוד, אבל יש גם סיכון. האטה בפיתוח המודלים, אם יהיה, יקטין את הביקושים. בנוסף, קוריאה מעלה ריבית ועלולה להעלות עוד. זה מחזק את מטבע הוון, ומכביד על הרווחיות של יצוא השבבים".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.