לזכור אותם דרך האוכל, היין והשביל: חמישה מקומות שנולדו מגעגוע

עגלת קפה שהיא מפגש חברתי, יקב שהגשים חלום, טיילת רצופת זיכרונות ואנדרטה עוצרת נשימה • תחנות הנצחה שבהן מחזיקים את הכאב וממשיכים בחיים

יקב פאוקר / צילום: נעמה כספי
יקב פאוקר / צילום: נעמה כספי

מאז 7 באוקטובר מלאה הארץ באנדרטאות ואתרי הנצחה. אבל לצדם יש מי שזוכרים את הנרצחים והנופלים דרך המקומות שאהבו ופתחו מיזמים ואתרים לזכרם ועל שמם. אפשר לשבת, להרים כוסית, להתגעגע וגם לתת מקום לחיים שנמשכים.

● עגלת קפה, שיט בקאנו ואוכל אסייתי: ביקור באזור שאף פעם לא מאכזב
● הטרנד החדש של הקיבוצים שיהפוך את ימי החג להרבה יותר מעניינים
● על חוף הים בהרצליה מצאנו מנה שסיפקה לנו את אחד הביסים הטובים של הקיץ

משהו לאכול: עמית קפה, רעים על שם עמית גבאי

עמית גבאי אהב חברים, טבע ופק"ל קפה. בעגלת הקפה הנושאת את שמו, בלב המרחב הירוק של קיבוץ רעים, אפשר להזמין כריך, פיצה פוקצ'ה או מאפה ולשבת בחברותה. זו מחווה פשוטה למה שאהב לעשות. אמו עדי הקימה את עמית קפה עם חברהּ קובי, ובחרה במקום שמזמין אנשים להיפגש, לאכול ולשהות.

עמית קפה, רעים / צילום: דורון נחמני אשטן
 עמית קפה, רעים / צילום: דורון נחמני אשטן

עמית היה בן 17 כשבקיץ 2023 עבר לדירה משלו בשכונת הצעירים בקיבוץ. בבוקר 7 באוקטובר הוא נרצח שם. אמו מספרת על ההליכה היחפה, החברים והמוזיקה שלא יכול היה בלעדיה. העגלה מספקת הזדמנות להכיר את שמו של עמית במקום שהיה לבטח שמח לשבת בו.

משהו לשתות: יקב פאוקר, ניר עוז, על שם גדעון פאוקר

בשנת 2006 גדעון פאוקר, תושב קיבוץ ניר עוז, נטע כרם קטן והקים עם חבריו את יקב ניר עוז. הוא היה ממקימי הקיבוץ, איש של חקלאות ועשייה ציבורית, והיין היה גם חלום פרטי שטיפח באדמה שהכיר.

גדעון נרצח ב־7 באוקטובר, ולאחר האסון שבו בני משפחתו אל הכרם כדי להציל אותו. מן המלאכה והזיכרון הללו נולד יקב פאוקר, הנושא את שמו. כאן הזיכרון כרוך בעבודה יומיומית - גפנים שזקוקות לטיפול, יין שצריך להכין, אנשים שבאים ללגום.

במרכז המבקרים בניר עוז מגישים לקרואים טעימות מן העמל וכיבוד מקומי קל, ויש פינות ישיבה הצופות אל שדות הקיבוץ. מי שיגיע יוכל לשמוע את סיפורו של גדעון, עם יין טוב ביד.

משהו לנשמה: טיילת לפיד, לפיד על שם גילי אדר

גילי אדר אהבה להגיע עם חבריה לטיילת ביישוב לפיד שבחבל מודיעין, שבו נולדה וגדלה. זו הייתה פינה מוכרת מחייה: מקום שאפשר לשוב אליו בהליכה בטלה, עם חברים, ילדים או כוס קפה. כיום שביל ההליכה המשקיף על היישוב ועל נוף הגבעות שסביבו נקרא על שמה ולזכרה.

גילי הייתה בת 24 כשנרצחה בפסטיבל נובה. היא הדריכה בצופים, התנדבה בשנת שירות, שירתה כמדריכת תותחנים וליוותה חיילים בודדים. חבריה סיפרו שהצליחה לחבר בין מעגלי אנשים שונים בחייה.

בכניסה ניצב גלעד המספר עליה, ומי שממשיך ממנו אל השביל יכול לקרוא את השלט, ואז לעשות את מה שאהבה לעשות בעצמה: לצאת להליכה.

משהו לראות: עקבות ביבס, צאלים על שם שירי, אריאל וכפיר ביבס

בחורשה ותיקה מחוץ לגדר קיבוץ צאלים, שבו גדל ירדן ביבס, הוקם מיצב לזכר שירי וילדיהם אריאל וכפיר, שנחטפו מביתם בניר עוז ב־7 באוקטובר ונרצחו באכזריות בשבי.

מיצג עקבות ביבס / צילום: טליה בן הרוש
 מיצג עקבות ביבס / צילום: טליה בן הרוש

המיצב, שקיבל את השם עקבות ביבס ותוכנן בידי האדריכל צביקה פסטרנק, נגיש לציבור דרך שביל בטון המוביל אל רחבה עגולה, ובה עקבות ידיים ורגליים הטבועות בבטון וסביבו ספסלים.

העקבות הן סימן שמזכיר תנועה של גוף, דווקא במקום שבו התנועה נעצרה והנשימה נעתקת. אפשר לעבור בשביל, להתבונן בפרטים ולשבת מעט בחורשה. הוא נותן לכל מבקר את הזמן שלו להיזכר ולהתגעגע.

מקום לשהות: מצפה נתנאל, קדם ערבה על שם נתנאל סילברג

בסמוך ליישוב קדם ערבה בצפון ים המלח הוקמה תצפית לזכר סרן (במיל') נתנאל סילברג. חבריו ובני משפחתו הקימו אותה במקום המתאים לאהבתו לטבע, למרחב ולשקט. מן התצפית נשקפים נהר הירדן וההרים שמעבר לו.

זה מקום שאפשר לבוא אליו כדי ללמוד על נתנאל וגם כדי לתת לעיניים להרחיק אל אינסוף הנוף.

נתנאל היה מפקד צוות ביהל"ם, וב־18 בדצמבר 2023 נפל בקרב בשג'עייה, כשהוא בן 33. חבריו ומפקדיו מתארים אדם צנוע שהנהיג בשקט והתעקש על מקצועיות. הוא ובת זוגו הדס תכננו להינשא ולהקים בית.

סמוך לתצפית לזכרו מציע חאן מידורה אפשרות להאריך את השהות במדבר: מתחם גלמפינג פרטי לקבוצה ובו חמישה אוהלים ממוזגים, מטבח חוץ ומקלחות, או קרוואן זוגי במתחם נפרד. אפשר להקדיש לילה לנוף ולשקט ולעלות אל המצפה בלי למהר לתחנה הבאה.