יותר מדי ידיים על ההגה: מי אחראי על ביטחון הטיסות הזרות?

באפריל 2023, חוקק בכנסת "חוק סמכויות לאיסוף ואבחון של נתוני נוסעים הנכנסים לישראל או היוצאים ממנה". בין היתר, נדונה השאלה לאיזה גורם יועברו פרטי הנוסעים ואנשי הצוות של חברות התעופה, והוחלט כי רשות המסים תקבל את המידע כדי לשמור על סודיותו.

בדיון הוחלט גם להקים שלוחה שתאפשר לגורמי הביטחון, בהם המוסד, השב"כ והמשטרה, לקבל את המידע. "חשוב להדגיש, כפי שנאמר גם קודם את תנאי המיידיות והחשיבות של הגעה מיידית כדי לסכל את אירועי פשיעה, ולא להגיע למצב שאנחנו חוקרים אותם אחרי שחלילה הם כבר התרחשו", נאמר באותו דיון.

● "הכרחתי את עצמי לפתוח את הדלת": הטייס ההודי מדבר לראשונה על רגעי האימה
● "השב"כ לא בודק": הטיסות שהפכו לחור השחור של עולם התעופה הישראלי

שלוש שנים אחרי, ספק אם מי מהגורמים המעורבים היה יכול לדמיין עד כמה הנושא יהיה רלוונטי. אמנם טיסת פליי דובאי, שהתרחשה ביום רביעי האחרון, ניצלה בסופו של דבר בעקבות תושיית הקברניט והנוסעים, אך ככל שעובר הזמן שאלת השאלות היא איך במדינת ישראל לא עלו נורות האזהרה לפני כן.

כך למשל, על פי דיווחים שונים הטייס המפגע כבר טס בעבר לישראל, שמו ופרטיו היו ידועים לשב"כ ולמשרד התחבורה. בנוסף רשות המסים עדכנה כי רשימות צוותי הטיסה של פליי דובאי התקבלו מראש בישראל.

כאן עולה גם שאלת הסמכות. על פי הגדרת התפקיד הרשמית של אגף ביטחון, חירום וסייבר במשרד התחבורה, האגף אחראי על "קביעה, פיתוח, התאמה והכוונה של סדרי ביטחון לשירותי תחבורה יבשתיים, אוויריים וימיים בישראל, אליה וממנה, כשהם חופשיים מאיומי טרור, ובין היתר: אבחון ביטחוני של טיסות זרות החוצות/מגיעות לישראל ומתן הנחיות ביטחון לחברות תעופה בהתאם לחלוקת אחריות".

אמנם מי שסוגר את ההסכמים מול המדינות הזרות היא רשות התעופה האזרחית, אך כפי שניתן לראות במשרד התחבורה אחראים לאכוף את ההסכם, לאבחן את הטיסות, ולתת הנחיות ביטחון.

אלא שברור שיכולותיו של משרד התחבורה בענייני ביטחון מוגבל. כדי להבין את המצב, די להביט בתגובתה של שרת התחבורה מירי רגב לכתבה שעלתה היום באתר פספורט ניוז. "משרד התחבורה איננו אחראי על ביצוע בדיקת רקע של טייסים בטיסות זרות ואיננו מחזיק בכלים מודיעיניים… משרד התחבורה הוא לא גוף ביטחוני או מודיעיני. אין לו הסמכות לבצע בדיקות ביטחוניות ומודיעיניות של צוותי אוויר, ואין לו היכולות או המערכות המודיעיניות הנדרשות לכך.

"במדינת ישראל האחריות לקביעת רמת האיום ולהנחיות הביטחוניות מגיעה מגורמי הביטחון ומהמל"ל, שמרכז את עבודת כלל הגורמים. משרד התחבורה פועל בהתאם להנחיות אלה ומעביר את דרישות הביטחון לחברות התעופה שמחויבות להסכמים מול ישראל. ולראיה, במקרה החמור של ניסיון ריסוק המטוס של חברת flydubai מי שבדק את הצוות שהטיס את המטוס מסעודיה לישראל הם גורמי המודיעין ולא משרד התחבורה". במילים אחרות, במשרד התחבורה טוענים כי הם פועלים בהתאם להנחיות של גורמי הביטחון.

גם בראיון שנתנה הערב לכאן 11, השרה רגב הבהירה את חלוקת התפקידים כפי שהיא רואה אותה. "בוא נעשה סדר. נושא אבטחת התעופה מורכב מאוד. כל הנושא המודיעני מחולק בין המוסד לשב"כ - השב"כ אחראי על הטיסות הישראליות, ועל הטיסות החכורות. המוסד אחראי על הטיסות הזרות. אף גורם ביטחוני לא אמר שישראלים לא יכולים לטוס עם חברות זרות לדובאי. מי שאמור להגיד מה רמת האיום זה גורמי הביטחון".

אף אחד לא הצליח לחבר את הפאזל

עם זאת, במקרה הספציפי הזה, נראה שהסיפור הרבה יותר פשוט והיה אמור לעלות נורות אדומות בשלבים מוקדמים יותר: הטייס כבר נחת בעבר בישראל, בעומאן הפסיקו את טיסותיו בשל הקצנה דתית, וברשות המסים טוענים שהם קיבלו את פרטי הצוות לפני הנסיעה. זאת אומרת - במקרה הנוכחי לא היה צריך מישהו שיתן התרעה מודיענית, אלא גורם שיצליח לחבר את חלקי הפאזל. בהתחשב בכך שגם המוסד, השב"כ והמשטרה היו אמורים לקבל את המידע (כפי שציינו בתחילת הכתבה), לא ברור איך אף אחד מהגורמים לא ראה את זה.

אגב, באותו הקשר - כלל לא ברור איך גם בפליי דובאי לא ידעו על המתרחש. כחברת תעופה, גם הם אמורים לבדוק את פרופיל הטיסה, לגלות על הקצנתו הדתית, ולעמוד בהסכמים לפיהם טייס עומאני כלל לא אמור להגיע לישראל.

לכל זה יש להוסיף גם את מה שהתרחש בישראל בחודשים האחרונים: ע"פ הנחיית השב"כ, ומטעמי "סיכונים ביטחוניים" לא חלו טיסות של חברות התעופה הישראליות לאיחוד האמירויות. זאת אומרת, בשב"כ חששו מאירועים שהתרחשו. אם כך - איך יכול להיות שלא נעשה פיקוח משמעותי גם על הטיסות של החברות הזרות שמלאות בישראלים?

בשורה התחתונה, שעדיין לא מספיק בהירה - נראה שיש הרבה אבות ואמהות למחדל הזה, וכל אחד מהגורמים היה יכול למנוע את זה בצורה כזו או אחרת בתחומו. החל מחברת התעופה, דרך משרד התחבורה, ועד גורמי הביטחון ורשות המסים שקיבלו את המידע. ואולי, זה גם הסיפור כולו: היעדר גורם אחד, חד וברור, שאחראי על מקרים כאלו.