הבנק קרס, מיליונים איבדו גישה לכסף ופרגוואי עשויה לאבד מוניטין של שנים

בעקבות נפילת בנק UENO, שבו נמצאו פיקדונות של 60% מתושבי פרגוואי, הודח נשיא המדינה סנטיאגו פניה על ידי הקונגרס, גם בתמיכת מפלגתו שלו. גם נגיד הבנק המרכזי של פרגוואי, קרלוס קראבלו ספולדינג, נאלץ להתפטר לאור קשריו עם בנק UENO. לאחר הקריסה הדרמטית בזירה הכלכלית והפוליטית, המטבע הלאומי (הגווארני) נחלש משמעותית ופרמיית הסיכון של החוב הממשלתי של פרגוואי עלתה. אך אנליסטים במדינה מעריכים שהדבר לא יביא להקפאת השקעות בטווח הארוך, והמדיניות הכלכלית לאומית, שמנסה למשוך משקיעים לא צפויה להשתנות.

● לא רק אנבידיה: מנגנון הריגול הסיני שחודר לענקיות הטכנולוגיה
● ספרד תשותק ברביעי? השביתה שעשויה להכריע את הבחירות

בנק UENO בפרגוואי קרס לאחר שהבנק המרכזי של פרגוואי חייב אותו למחוק הלוואות ענק שניתנו לחברות בשליטת הבעלים, קבוצת ואסקז. הקבוצה מחזיקה בקשרים עם נשיא פרגוואי פניה, שהודח ונעצר בעקבות הפרשה.

הבנק המרכזי של המדינה השתלט על UENO, ובכך השלים את קריסתו. חקיקת בזק שאושרה בפרלמנט של פרגוואי מעניקה ביטחונות על סך 75 משכורות מינימום (36,800 דולר), אך כל סכום מעבר לכך יכול להיות משולם לאחר כינוס הנכסים של הבנק.

הלוואות ללא בדיקה

מבחינת כמות הנכסים בנק UENO הוא החמישי בגודלו במדינה. הבעלים, משפחת ואסקז שבראשה עומד פדריקו מיגל ואסקז ויאסנטי, נמצאת בקשרים עסקיים עמוקים עם נשיא פרגוואי סנטיאגו פניה ואף כספי ציבור עברו שם לאורך השנים.

בין ספטמבר 2025 למאי 2026, הבנק הלווה 146 מיליון דולר לחברות שקשורות לקבוצת ואסקז. ההלוואות נעשו בלי בדיקות סבירות על רמת הסיכון שלהן, ובניגוד לחוק בפרגוואי. כשהדבר התגלה, הבנק המרכזי חייב את UENO להיפטר מההלוואות הללו, והוא מכר אותן לחברות אחרות. אך כפי שהתגלה מאוחר יותר, גם החברות שקיבלו את ההלוואות היו קשורות לבעלים, או לחילופין קיבלו הלוואות מהבנק כדי לרכוש ממנו את ההלוואות החיצוניות במעין לוליינות פיננסית.

לאחר חשיפת הפרשה בעיתון ABC Color, הבנק המרכזי חייב את UENO למחוק את ההלוואות שניתנו לחברות הקשורות, כמו גם הלוואות ונכסים בעייתיים נוספים בשווי כולל של 280 מיליון דולר. הבנק ירד מתחת ליחס הלימות ההון שלו, כלומר - לא החזיק מספיק הון כדי לעמוד בהתחייבויות שלו, הוא קרס.

 סנטיאגו פניה, נשיא פרגוואי המודח / צילום: ap, Jorge Saenz

תגובה כוחנית

איתי צ'שנבסקי, ראש צוות חשיפות לבנקים ומדינות בבנק מזרחי־טפחות ובעל הבלוג "תועלת שולית", מביע ביקורת על התנהלות הבנק המרכזי של פרגוואי, על שילוב של התעלמות בתחילת הפרשה ותגובה כוחנית מדי לאחר מכן. לדבריו "בפיקוח בנקאי, יש בדרך כלל הבדל בין בנקים קטנים, שאפשר לסגור ולפרק, לבין הבנקים הגדולים ביותר שיש להם חשיבות מערכתית. הטיפול בהם צריך להיות חכם יותר ויש לדאוג להמשכיות תפעולית. צו מניעה שהיה מאפשר ללקוחות קמעונאים למשוך במגבלה יומית ופיקוח על העברות גדולות היה מתאים יותר כאן". כעת לדבריו, "60% מתושבי המדינה לא מקבלים שום שירות בנקאי, והסיכוי לשיקום של הבנק בלי שימוש מאסיבי בכסף ציבורי נפגע אנושות".

הוא מוסיף כי הבנק התכוון לגייס הון בסוף אוקטובר כמענה לביקורת של הרגולטור, אבל זה כבר לא הולך לקרות; ואף גוף זר לא יסכים לתת לבנק שירותים עכשיו בלי ערבות מהמדינה".

מוקד לחוות שרתים

ומה יקרה כעת? נתוני המאקרו של פרגוואי נחשבים טובים במיוחד: בשנת 2025 היא צמחה ב־6.6%, הנתון הגבוה ביותר ב־12 השנים האחרונות, ולפני האירועים האחרונים חזו לה צמיחה של 5% נוספים ב־2026. האינפלציה במדינה נמוכה, ועומדת על 1.7% בלבד. יחס החוב־תוצר נחשב נמוך ויציב, ועומד על 38% בלבד. ככלל, היא נחשבת מוקד של יציבות ביחס לשכנותיה ברזיל וארגנטינה. גם קרן המטבע הוציאה דוחות חיוביים על המדינה.

בנוסף, פרגוואי מנסה בשנים האחרונות למתג את עצמה כמוקד השקעות משמעותי בדרום אמריקה: היא מציעה משטר מס מקל של מע"מ, מס הכנסה ומס חברות שכולם עומדים על 10% בלבד. גם המס על דיבידנדים עומד על 8% בלבד. בנוסף, המדינה מציעה חשמל זול מאוד ביחס לסביבה, בזכות סכרים הידרו־אלקטריים שמוצבים על נהר פרנה בגבול עם ברזיל. בזכות זאת, היא מנסה לשווק את עצמה כמוקד להקמת חוות שרתים, שצריכות חשמל אמין וזול. גם קשרי המסחר באזור הסחר החופשי "מרקסור", המקיף את רוב דרום אמריקה הוא יתרון משמעותי נוסף של המדינה הקטנה.

אך כפי שניתן לראות, החולשה העיקרית שלה היא שחיתות ומוסדות פיננסיים רעועים, עם פיקוח ברמה מקצועית בעייתית. הפרשה האחרונה הובילה לקריסה במטבע המקומי, מכ־5,500 גואראני לדולר ערב הפרשה, למעל 6,200 גואראני לדולר כעת. גם פרמיית הסיכון של החוב הלאומי של פרגוואי עלתה, מ־119 נקודות בסיס (1.19 נקודות אחוז מעל הריבית המקבילה על חוב אמריקאי) ל־144 נקודות בסיס. עם זאת, זה לא צפוי להשפיע באופן דרמטי על פרגוואי, בכשל החוב הנמוך שהיא מחזיקה בו, שעומד, כאמור, על 38% תוצר.

המצב הפיך

לפי מתן לב ארי, לשעבר נציג ישראל בבנק הבין־אמריקאי לפיתוח "קריסת הבנק הגדול ביותר בפרגוואי הפתיעה את המוסדות הפיננסיים הבינלאומיים ובראשם קרן המטבע ששיבחה את היציבות והחוסן של הכלכלה במדינה. הדוח נכתב טרם התגלות ההונאה השיטתית בנתוני UENO.

ובכל זאת, אנליסטים מקומיים לא חושבים שמדובר באסון בלתי הפיך: סבסטיאן לובוס איברה, עו"ד המתמחה בייעוץ למשקיעים זרים, צוטט בעיתון המקומי אולטימה אורה ואמר שמדובר ב"מכה לאמון ולתדמית הבינ"ל של המדינה. משקיעים זרים מעריכים לא רק הטבות מס ורווחיות, אלא גם יציבות חוקית, שקיפות וחוזק במוסדות". הוא מעריך ש"משקיעים כנראה ידרשו יותר בדיקות נאותות ואנליזות יותר מקיפות למען ביטחון ההון שלהם". אך בעוד שבטווח הקצר הם כנראה יהיו זהירים יותר, בטווח הבינוני "התחזית נותרת חיובית בשל מבנה המס התחרותי, זמינות האנרגיה והמיקום האסטרטגי של המדינה". עוד הוא מציין שפרגוואי סיימה את 2025 עם זרימת ההון הזר נטו הגבוהה ביותר אי פעם, מה שמראה על "עניין אמיתי בשוק".