סכסוך היהלומים בין המיליארדר מיכאל מירילשוילי לבן-דודו מגיע לעליון

שבתאי אלון, בן-דודו של המיליארדר מיכאל מירילשוילי, הגיש היום (ב') לבית המשפט העליון ערעור על פסק הדין שדחה את תביעתו נגדו בעניין עסקת ענק ביהלומים. פסק הדין של המחוזי חייב את אלון לשלם למירלשוילי מיליון שקל שכר-טרחה והוצאות משפט על ניהול ההליך.

● איילון עיכבה תשלום למבוטח וחטפה: בית המשפט הכפיל באופן חריג את הפיצוי
● הברים ימשיכו לפעול: צו הקפאת הליכים לקבוצת האחים אבידן

מירילשוילי הוא אביו של יצחק מירלשוילי, בעל השליטה בערוץ 14. הוא פעיל בתחום הנדל"ן, האנרגיה והניו-מדיה. בנו של בן-הדוד, יוסי אלון, שימש כמנכ"ל חברת היהלומים חושן ארגמן של מירלשוילי עד לשנת 2014.

הסכסוך בין השניים עוסק בדרישת אלון ל-50 מיליון שקל. הוא טוען כי הוסכם בעל-פה שהוא יקבל 10% מרווחי עסקת היהלומים בשל התפקיד שמילא בעסקה, בפיקוח על מיון וליטוש היהלומים במפעל ברוסיה, ו-5% מעלות היהלומים שלהם היה זכאי כדמי תיווך וייזום עבור הבאת העסקה בשנת 2009.

לטענת אלון, מירילשוילי רכש סחורה בכ-50 מיליון דולר שנמכרה ב-160 מיליון דולר לפחות. נטען כי למרות שאלון ביצע את המוטל עליו ונסע עשרות פעמים לרוסיה - מירלשוילי התכחש לזכויותיו. במשפט נטען כי אלון תיווך וסייע למירילשוילי להתחבר עם גורמים פוליטיים בארץ לאחר ששוחרר מהכלא ברוסיה.

בבית המשפט המחוזי נקבע כי אלון לא הוכיח את טענותיו. השופט אילן דפדי קבע כי ניתן היה לדחות את התביעה בשל התיישנותה, אך הוא מצא לנכון להכריע בה לגופה. נקבע כי גרסתו של בן הדוד לא תואמת את עדויות העדים, כולל אלה שהעידו מטעמו, הוא נמנע מלהעיד עד מרכזי ולא הציג הסכם בכתב, גם לא דרישות לתשלום.

בית המשפט המחוזי קיבל את הגרסה של מירילשוילי על הנסיבות שהובילו אותו לשלב את אלון בעסקיו. הוא טען כי כאשר מירילשוילי הציג את אלון כשותף, כוונתו לא הייתה לשתף אותו באחוזים מרווחי העסקה.

"הנחות שגויות משפטית"

בערעור, שהוגש באמצעות עורכחי הדין גיא ורטהים, סופי טבצ'י ותמנע ארז ממשרד ש. הורוביץ, נטען כי בפסק הדין של המחוזי נפלו שגיאות, והוא נשען על הנחות שגויות משפטית.

בין היתר נטען כי בית המשפט המחוזי שגה בכך שקבע כי אין היגיון כלכלי שאלון יקבל 10% מרווחי העסקה מבלי להזרים כספים. "הסדר בו תורם שותף אחד השקעה כספית ושותף אחר תרם השקעה בעבודה הוא אחת מהצורות המקובלות של השותפות", נטען. "ההשקעה של התובע במיזם לא הייתה השקעה כספית, אולם הוא השקיע מזמנו - ואף לכך יש ערך כלכלי".

לטענת אלון, אחת השגיאות המרכזיות של פסק הדין היא שהשופט התעלם משאלת המפתח - מה סוכם בין השניים לגבי התמורה שאלון יקבל עבור פעילותו. בכתב ההגנה טען מירלשוילי כי אלון פעל בחינם כמחווה של רצון טוב בלבד, אך פסק הדין אימץ גרסה מאוחרת מאוד של מירלשוילי, לפיה תמורת פעילותו קיבל 429 אלף שקל. בערעור נטען כי גרסה זו סותרת חזיתית את הגרסה בכתב ההגנה ושומטת את הבסיס המרכזי לדחיית התביעה.

עוד נטען כי לא הובאו עדים להוכיח שאלון עבד בפיקוח על מיון וליטוש היהלומים במשך שנתיים ללא תמורה, וכי "דווקא משום שמדובר בגרסה תמוהה ובלתי סבורה, היה מתבקש לתמוך זאת בעדים".

הערעור מופנה גם על הוצאות העתק שהוטלו בגובה מיליון שקל. נטען לפערי כוחות עצומים בין הצדדים ולסכום המושת על אדם פרטי שיכולתו הכלכלית מוגבלת.

את מירילשוילי מייצגים עורכי הדין תומר ויסמן, אריק ברנהייזן ואילן שטרנברג ממשרד ארדינסט בן נתן טולידאנו.

מטעמו של מירלשוילי נמסר כי "הוא סמוך ובטוח שהערעור יידחה, שכן פסק הדין של בית המשפט המחוזי מבוסס היטב בראיות ובדין".