ה-FDA מזהיר: תרופות הרזיה עלולות להגביר סיכון למחלת עיניים נדירה

מינהל המזון והתרופות האמריקאי הודיע כי ידרוש מחברות הפארמה להזהיר את הציבור כי תרופות ההרזיה עלולות להגביר את הסיכון ללקות במחלת העיניים הנדירה NAION • רבעון נוסף של צמיחה לקמהדע • האלגוריתם שמעריך את הסיכוי לבניית רצף DNA רעיל • ואיך המלחמה מחריפה את בעיית הסוכרת • השבוע בביומד

השבוע בביומד / צילום: עיצוב: נטלי פורטי
השבוע בביומד / צילום: עיצוב: נטלי פורטי

ה-FDA ידרוש הערה בעלוני תרופות ההרזיה: עלולות להגביר הסיכון למחלת עיניים נדירה

ה-FDA, מינהל המזון והתרופות האמריקאי, הודיע כי ידרוש מחברות הפארמה אלי לילי ונובו להוסיף הערה לעלוני תרופות ההרזיה שלהן (מונגארו של לילי, וויגובי ואוזמפיק של נובו), כדי להזהיר את הציבור כי התרופות עלולות להגביר את הסיכון ללקות במחלת העיניים הנדירה NAION.

● בזמן שוול סטריט ניסתה להתאושש ממפולת, המניה הישראלית הזו זינקה ב־35% ביום אחד
● מנכ"ל מארוול ישראל: "אין לי ספק שמהפכת ה-AI תממש את הפוטנציאל שלה"

על פי ה-FDA, ניתוח של 126 מחקרים קליניים בתרופות מבוססות GLP1 מסוגים שונים, הראה 6.4 מקרים של NAION (מחלת עיניים) בכל 100 אלף שנות אדם בטיפול, לעומת 3.8 מקרים בקבוצת הביקורת שלא נטלה את התרופה, או שנטלה תרופות אחרות לטיפול בסוכרת. מדובר במחלה נדירה, אך לאור הכמות הגדולה של נוטלי התרופות הללו, מספר הנפגעים האבסולוטי עלול להיות משמעותי.

NAION היא מחלת עיניים שעלולה להוביל לירידה באיכות הראייה ולעתים אף לעיוורון. היא מתבטאת בטשטוש ראייה, עיוורון בחלק משדה הראייה או צמצום שדה הראייה, ללא כאב. הבעיה מופיעה בדרך כלל בעין אחת, אך לאחר שהופיעה, היא יכולה לשוב באותה עין או בשתיהן. היא נובעת ככל הנראה מירידה בזרימת הדם לאזור הקדמי של עצב הראייה, אולם המנגנון המדויק להתפתחותה לא לגמרי ידוע.

חלק מגורמי הסיכון ל-NAION הם אותן תופעות בהן תרופות ההרזיה מבוססות ה-GLP1 נועדו מלכתחילה לטפל, כמו סוכרת, לחץ דם גבוה, מחלות כליות ודום נשימה בשינה, מה שהופך את הדילמה האם לקחת את התרופה למרות הסיכון למורכבת במיוחד. בהודעת ה-FDA על ההחלטה לא הוצע לוותר על התרופה מראש, אלא לעקוב אחרי הראייה בשימוש בתרופה, ואם מופיעה בעיית ראייה, לשקול להפסיק את השימוש.

האנליסט ג'ף מיצ'ם מבנק ההשקעות סיטי אמר לאתר רויטרס כי להערכתו, בשל היות המחלה נדירה מאוד, ולאור התועלות של התרופות הללו, רוב הסיכויים שהאזהרה החדשה לא תגביל משמעותית את השימוש בתרופה, אף אם היא תוביל לחשש של מטופלים, ואולי של משקיעים, בטווח הקצר.

קמהדע ממשיכה לצמוח ומעלה תחזיות - גם ל-2027

חברת קמהדע , המייצרת ומשווקת תרופות על בסיס הפלזמה האנושית, מדווחת על רבעון נוסף של צמיחה. ברבעון השלישי של 2026 רשמה החברה הכנסות של 52 מיליון דולר ברבעון ו-152.2 מיליון דולר בתשעת החודשים הראשונים של השנה, גידול של 11% ו-12% לעומת התקופות המקבילות בהתאמה.

הרווח הנקי ברבעון עמד על 8 מיליון דולר, גידול של 51% לעומת התקופה המקבילה, ובתשעת החודשים - 21.4 מיליון דולר, גידול של 29% לעומת התקופה המקבילה.

החברה מעלה תחזיות ל-205-208 מיליון דולר הכנסות ו-EBITDA של 52-54 מיליון דולר, גידול של 23%-28% . זאת ועוד, היא מעריכה כי תרשום גידול דו-ספרתי בהכנסות וברווחיות גם ב-2027.

החברה ייצרה מזומנים בהיקף 37.6 מיליון דולר מתחילת השנה וסיימה את הרבעון עם 75.3 מיליון דולר בקופה. מניית החברה עלתה 5% במסחר אתמול עם פרסום הדוח והחברה נסחרת לפי שווי של כמיליארד שקל בבורסה בתל אביב.

מספרים אלה מראים שוב כי העסקה שבה רכשה קמהדע סדרה של מוצרי פלזמה חדשים אחרי שמכרה את המוצר המוביל שלה גלסיה לחברת טקדה, וכן החלטתה להקים מרכזי הפקת פלזמה בבעלותה בארה"ב, היו שתיהן החלטות מוצלחות של המנכ"ל עמיר לונדון. חברת פימי השקיעה בקמהדע משפר פעמים בשנים האחרונות, מרווחת 28% על השקעותיה בשנים 2020 ו-2021, וכ-63% על השקעתה משנת 2023.

כעת השאלה היא מהו הצעד הבא עבור קמהדע. ההשקעה של פימי מ-2023 נועדה במקור לביצוע השקעה אסטרטגית, שטרם בוצעה. החברה הכריזה על כוונתה לבצע מהלך אסטרטגי השנה.

כל אחד יכול להזמין DNA מזיק? לאוניברסיטת בן גוריון יש פתרון

אם תרצו היום להזמין לכם פיסת DNA, תוכלו לעשות זאת בקלות. הקלידו את הרצף הרצוי באתר של מעבדה בתחום, והחומר הגנטי בדרך אליכם. אפשר בעיקרון להזמין כך גם חומרים גנטיים מזיקים, למשל רצפים המקודדים רעלנים. המערכות של המעבדות הללו אמורות לסרוק את ההזמנה ולעצור אותה במקרה שהוזמן חומר גנטי בעייתי.

מחקר של פרופ' רמי פוזיס ופרופ' איסנה וקסלר-לובלינסקי מאוניברסיטת בן גוריון, שפורסם בכתב העת Nature Communications, הראה כי ניתן לעקוף את המנגנון הזה בכמה דרכים: הזמנה של חלקים מן הרצף בנפרד, הכנסת רצפים חסרי משמעות בין מקטעים או הסוואה באמצעות החלפת מיקומי המקטעים. מעבדה פשוטה יכולה לגזור וסדר את המקטעים מחדש, ולהפכם לרעלן המזיק.

החוקרים פיתחו אלגוריתם שמחשב עבור כל חלק רצף מהו הסיכון שיהפוך להיות חלק מפאזל מזיק. במקרה שעולה החשש, נבחנת ההזמנה בכללותה, מורכב הפאזל, וההזמנה נעצרת. לדברי שקד טיורי-עטיה, סטודנטית לתואר שני שהובילה את המחקר, "במקום רק להסתכל על כל מקטע בנפרד ולשאול 'האם זה רעיל?', אלגוריתם GED מעריך את המאמץ שיידרש מביולוג כדי להרכיב את הרעלן מחדש במעבדה. ההסתכלות הרחבה הזו היא שמאפשרת לנו לבלום איומים מוסווים". החוקרים בחנו את הכלי שלהם מול כלים קיימים בשוק לאותה המטרה, ומצאו אותו יעיל באיתור הרצפים הבעיתיים, עם מעט התראות שווא.

המחיר הבריאותי של המלחמה: 86% מהאחיות מזהות החמרה במצבם של חולי הסוכרת

86% מהאחיות מדווחות על החמרה באיזון רמות הסוכר של מטופליהן מתחילת מלחמת חרבות ברזל. כך על פי סקר מיוחד שערכה עמותת אמל"י (אחיות מומחיות לסוכרת בישראל) בקרב עשרות אחיות ואחים מומחים בסוכרת.

מהסקר, שנאסף בימים האחרונים והקיף אנשי מקצוע בעלי ניסיון עשיר בשטח (למעלה מ-76% מהם עם מעל 10 שנות ניסיון בטיפול בסוכרת), עולים ממצאים נוספים: 88% מהאחיות מדווחות על עלייה במתח הנפשי והחרדה של המטופלים, 84% מדווחות על עלייה בצריכה סוכר ופחמימות, 82% מזהות עלייה בהשמנה ו-88% מדווחות כי ישנם מטופלים שהפחיתו או הפסיקו לחלוטין פעילות גופנית.

80% מהאחיות מזהות עלייה בדחיית בדיקות תקופתיות וביקורים במרפאות. 47% מדווחות על קשיים כלכליים של מטופלים במימון תרופות, ציוד לטיפול במחלה ומזון בריא.

גם היכולת לטפל פחתה בשלוש השנים האחרונות: 91% מהאחיות מדווחות על עלייה חדה במספר המטופלים שנמצאים באחריותן, וכ-51% מדווחות כי הזמן העומד לרשותן לכל מטופל בפועל הצטמצם. 72% מהאחיות מתריעות מפני פערים בנגישות ובזמינות התורים למעקבים, בדגש על אזורי הפריפריה בהשוואה למרכז הארץ.

60% מאחיות דיווחו כי הן נתקלות לעתים קרובות בבקשות לטיפול באוזמפיק, וויגובי ומונג'רו גם מאנשים ללא סוכרת.

סימה ארבלי, מנכ"לית אמל"י: "המלחמה גובה מחיר בריאותי גם מחולי הסוכרת, שההתמודדות שלהם עם מחלה כרונית הפכה למורכבת עוד יותר. האחיות המומחיות בסוכרת הן מכפיל כוח שיכול להציל חיים, לייצב מטופלים ולמנוע אשפוזים יקרים".

AEYE Health זכתה ב-Prix Galien היוקרתי

חברת בדיקות העיניים AEYE Health זכתה בפרס היוקרתי לחברות טכנולוגיה Prix Galien, עבור הטכנולוגיה שלה אשר מנגישה בדיקות לעין סוכרתית. החברה נבחרה מבין 25 חברות שהגיעו לקו הסיום בקטגוריית הבריאות הדיגיטלית.

עין סוכרתית היא הגורם המוביל לעיוורון בקרב מבוגרים בגיל העבודה, וניתן למנוע את העיוורון על ידי טיפול בזמן, אך מטופלים רבים אינם מגיעים לבדיקת הסקר הייעודית. את הבדיקה האוטומטית של AEYE ניתן לבצע כחלק מביקור שגרתי אצל רופא משפחה בהנחיית טכנאי או אחות גם שאינם מומחים ברפואת עיניים, ללא הרחבת אישונים. המוצר כבר משווק בארה"ב.

מענק של 200 אלף שקל לסטארט-אפים מ-Synergy7 וסורוקה

Synergy7, המפעילה את מרכז החדשנות של רשות החדשנות בבאר שבע, הוציאה קול קורא לחברות טכנולוגיה רפואית למענק בהיקף של 200 אלף שקל, שימוש בתשתיות המחקריות והקליניות של סורוקה וכן ייעוץ וליווי עסקי.

המענק מיועד לחברות בשלבי פרה-סיד או סיד הנמצאות בתהליך המעבר מאב-טיפוס למוצר מאומת קלינית, או חברות הזקוקות לגישה לדגימות ולמידע קליני לצורך פיתוח המוצר או ביצוע ולידציה.