הטאבלט הזה עולה כמו מחשב. אז למה לבחור בו?

בחודשים האחרונים השוק מוצף ביותר ויותר השקות של מכשירים מתקפלים, המבטיחים לסגור סוף סוף את הפער, ולייתר את הצורך בשימוש כפול בסמארטפון ובטאבלט נפרד. אלא שהמתקפלים הללו עדיין לא מצליחים להביא בשורה אמיתית, ונדרש מסע ארוך עד שיצליחו להחליף שימוש אחר.

● שיעור ההנחה הוא לא מה שחשוב: מאחורי המבצעים הגדולים של נובמבר
● אושר עד יוצאת למבצע חדש ומאתגר מבעבר

לקחנו את ה-Galaxy Tab S12 Ultra של סמסונג, ובדקנו מה הטאבלט הייעודי הזה מביא לשולחן העבודה. מצאנו בעיקר שמדובר במכשיר מסיבי, לטוב ולרע. מה התחדש בו לעומת הדור הקודם? התובנות לפניכם.

החידוש העיקרי: הביצועים

הטאבלט החדש של סמסונג מזכיר מאוד את קודמו, עד כדי תחושה שמדובר במפרט כמעט זהה לשנה שעברה. השינוי המהותי ביותר הוא המעבד, שעכשיו הוא MediaTek Dimensity 9500, לצד זיכרון עבודה של 12GB RAM ונפח אחסון של 256GB. השילוב הזה, יחד עם קצב הריענון הגבוה של המסך, מספק עבודה חלקה, מהירה ומהנה בשימוש יומיומי.

עם זאת, מי שמייעד מכשיר בקליבר כזה לעומסי עבודה כבדים באמת, ירגיש היטב את היעדר האפשרויות להרחבת זיכרון הרצה.

האכזבה מגיעה דווקא מהאביזרים המשלימים. קיבלנו לבדיקה את ה-Book Cover Keyboard Slim של סמסונג, ולמרות שמנגנון ההעמדה המגנטי אינטואיטיבי ונוח, פריסת המקשים בעייתית. המרווחים הרחבים מחייבים הסתגלות ממושכת, ומי שמקליד מהר ובעיוורון ימצא את עצמו מפספס אותיות. חשוב לציין כי עבור המקלדת תתצטרכו לשלם תוספת של כמה מאות שקלים.

לצד זאת, עט ה-S-Pen הוותיק מתפקד כהלכה, ומהווה תוספת מבורכת שמצילה את חוויית הפרודוקטיביות. אחד היתרונות המרכזיים הוא שלא צריך להטעין אותו.

חלק מהפרודוקטיביות של המכשיר מתבטא במצב ה-DeX. מדובר בפיצ'ר שהופך את ממשק הטאבלט לשולחן עבודה דמוי מחשב עם שורת משימות, חלונות צפים וגרירה חופשית. אין ספק שזה ממשיך להיות הקלף החזק של החברה. היכולת להיפטר מפורמט המסך המלא, ולסדר כמה אפליקציות זו לצד זו, ממחישה בדיוק איך טאבלט כזה אמור לעבוד.

היתרון הבולט: המסך והעיצוב

אם יש אלמנט שסמסונג פיצחה בו את הנוסחה, זהו המסך - גולת הכותרת של המכשיר. מדובר בפאנל Dynamic AMOLED 2X בגודל 14.6 אינץ', שמציע קצב ריענון דינמי של 120 הרץ ובהירות שיא שמגיעה עד ל-1,600 ניטים. השילוב בין עוצמת התאורה, דיוק הצבעים והשבב המשודרג מייצר חוויית צפייה ועבודה חלקה, חדה ומרשימה במיוחד, גם בתנאי תאורה מאתגרים.

השוליים מסביב למסך דקים ומוצלחים, וסמסונג בהחלט ראויה למחמאות על ההנדסה. המכשיר דק, 5.1 מ"מ בלבד, ושוקל 692 גרם, לצד מסגרת אלומיניום קשיחה שמשדרת איכות פרימיום. עם זאת, בממדים האלה המסך מזכיר יותר לפטופ מאשר טאבלט טיפוסי. הוא מסיבי לאחיזה ממושכת ביד אחת, ומחייב הסתגלות לתפעול היומיומי.

חיבוריות: לא מספיקה

במובנים רבים, מכשירים מהסוג הזה מכוונים ישירות למשבצת של המחשב הנייד. עבור סטודנטים באולמות ההרצאות או משתמשים שנמצאים בדרכים, ומחפשים מסך עבודה מרווח יחד עם עט ה-S Pen, מדובר בפתרון כמעט מתבקש.

אלא שבמבחן הפרקטיקה, קשה להתעלם מפשרה משמעותית: חיבור USB-C בודד, ללא יציאות HDMI, קורא כרטיסים או חיבורים היקפיים נוספים. המשמעות היא שכל חיבור של דיסק-און-קי, מסך חיצוני או אביזר נוסף דורש היסחבות עם מתאמים, שגוזרים גם הוצאה כספית.

שילוב של יציאות נוספות היה הופך את המכשיר לפונקציונלי בהרבה ככלי עבודה. במצבו הנוכחי הוא בעיקר מחזיר את שאלת המפתח: מדוע לא לרכוש פשוט מחשב נייד אמיתי?

המצלמה: סבירה

מצלמה בטאבלט נועדה בעיקר לשיחות וידאו בעבודה, פגישות זום או אוניברסיטה, והרבה פחות לצילום מורכב. באולטרה החדש המערך הזה כולל מצלמה קדמית של 12 מגה פיקסל שעושה עבודה סבירה, לצד צמד חיישנים אחוריים בני 13 ו-8 מגה פיקסל (עדשה רחבה ואולטרה-רחבה).

קשה להאמין שמישהו בונה על טאבלט כתחליף למצלמת הסמארטפון שלו, ולצרכים בסיסיים כמו סריקת מסמכים או שיחות שוטפות, המערך הזה בהחלט מספק. ועדיין, מדובר בתוצאות בסיסיות למדי.

הסוללה: מפתיעה

אם יש רכיב שבו סמסונג רושמת הצלחה, זו הסוללה של המכשיר. ה-Tab S12 Ultra מצויד בסוללה בקיבולת של 11,600 מיליאמפר/שעה, שבמבחן המציאות מתרגמת ליום עבודה שלם של שימוש אינטנסיבי במיוחד, תלוי עד כמה אתם משתמשים בבהירות ובפיצ'רים שצורכים סוללה.

גם תחת עומסים כבדים, מצפייה ממושכת בווידאו, דרך גיימינג ועד עבודה מרובת משימות בתוכנות תובעניות, הטאבלט לא מתעייף במהירות. מבחינת טעינה, לוקח לסוללה כמעט שעתיים להתמלא באופן מלא. עבור מכשיר בעל מסך ענק עם בהירות שיכולה לזלול את הסוללה, מדובר בהפתעה חיובית ובאחד מהיתרונות הבולטים.

המחיר: גבוה מאוד

תג המחיר בישראל מתחיל באזור ה-4,200 שקל (בהתאם למשווק או לחנות שבה קונים), ומטפס ככל שעולים בנפח האחסון. גרסת הבסיס מציעה 256 GB בלבד - נפח נמוך יחסית עבור מכשיר שמתיימר לשמש כתחנת עבודה - כך שרוב המשתמשים הכבדים יידרשו לשדרג ולהיפרד מעוד כמה מאות שקלים.

כשמוסיפים לחשבון את האביזרים הנלווים, עולה שאלה צרכנית מתבקשת: ברמות מחיר כאלו, האם לא עדיף פשוט לרכוש מחשב נייד דק ומתקדם? התשובה היא שתלוי מה השימוש. אם אתם מכורים לעט החכם ורוצים לצייר, ייתכן שתעדיפו את הטאבלט על פני מחשב יותר גדול שמחייב מקלדת.

***גילוי מלא: חברת סמסונג סיפקה לגלובס את המכשיר לסקירה