המחלוקת בין ישראל לירדן בסוגיית המים נובעת מדרישות ירדניות חדשות לתוספת מים, שישראל לא נענתה להן. כך אמר היום (ג') אריאל שרון, שר התשתיות.
שרון רמז, כי נעשה ניסיון ללחוץ על משרדו להיענות לבקשות ירדניות, שהועברו בימים האחרונים, על רקע האפשרות לפגישה בין ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ליורש העצר הירדני, הנסיך חסאן. ל"גלובס" נמסר, כי הלחצים היו מצד ירדן, שניסתה לנצל את המפגש המתוכנן להשגת רווחים מיידיים, על רקע המצוקה המדינית של ישראל בזירה המזרח תיכונית. זאת, בנוסף ללחצים מלישכת נתניהו, לצאת בהצהרה, שתספק את הירדנים, כדי לקיים את הפגישה כמנוף לחידוש הקשרים הכלכליים והמדיניים עם ירדן. במשרד ראש הממשלה הכחישו, כי נעשה ניסיון ללחוץ על שר התשתיות לבצע ויתור מהותי כדי לקיים את הפגישה.
"עסקתי בסוגיית המים, נושא מאוד רציני, שיש לדון בו בצורה מאוד מכובדת ללא לחצים, ומדינה אינה יכולה, כדי לקיים פגישה - אם היתה צריכה להיות פגישה - לשלם באינטרסים שלה שהם אינטרסים קיומיים", הוסיף.
שרון אישר, כי אתמול בוטלה פגישה נוספת, שאמור היה לקיים עם שר המים הירדני, מונזיר חדאדין. השר הירדני ערך בישראל לפני יומיים ביקור חשאי והציג את העמדה הירדנית בסוגייה. שרון גם ציין, כי אפשר שסוגיית המים היתה העילה לביטול הפגישה ולא הסיבה האמיתית לכך.
ישראל התחייבה בהסכם השלום להגדיל את אספקת המים של ירדן ב-150 מיליון מ"ק בשלושה חלקים שווים. ירדן קיבלה תוספת ישירה של 50 מיליון מ"ק, והשיחות הנוכחיות מתמקדות ב-50 מיליון מ"ק הנוספים, שישראל אמורה להעביר לירדן מאגירת מים ומהתפלה. על ההתקדמות בנושא זה מעיבה בעיית מימון הפרוייקטים. ישראל הציעה להשתמש במענק השנתי הגרמני, בסך 80 מיליון דולר, לפרוייקטים בתחום המים. גרמניה הביעה נכונות לכך, אולם ירדן דורשת את הכספים למטרות אחרות.
בשיחות שנערכו לאחרונה הציעה ישראל להשתמש לפחות בחלק מכספי המימון הגרמני לפתרון בעיית המים, אולם גם הצעה זו נדחתה על-ידי ירדן. כמות נוספת של 50 מיליון מ"ק מים, על פי ההסכם, צריכות שתי המדינות לפתח במשותף.
שרון אמר, בראיון לקול ישראל ולגל"צ, כי "בימים האחרונים באו הירדנים בתביעות מרחיקות לכת, הן מהבחינה המדינית, והן מבחינת המים, שחייבו דיון בקבינט. נאמר לירדנים, שדיון כזה ייערך השבוע, ובינתיים הצענו להקל עליהם במתן כמות מים נוספת ממימינו, עד להשלמת הפרוייקט המשותף, עליו הסכימו שתי המדינות לפני מספר חודשים. בדיון שהיה אתמול אחה"צ, הם דחו זאת".
שרון הוסיף, כי במסגרת התחייבות ישראל להעברת 50 מיליון מ"ק מים נוספים הציע ראש הממשלה השתתפות ישראלית במימון מחצית מהעלויות הכרוכות בכך, המסתכמות ב-150 מיליון דולר. כן רמז, כי חלק מההאטה בביצוע הסכם המים נובע מעיכובים בצד הירדני. "ניתן היה לעשות דברים כבר הרבה יותר מוקדם, גם בנושא המים. במשך שישה-שבעה חודשים פניתי לא אחת והצעתי לקיים את המשך התוכנית לאספקת המים. גם שם לא הכל נעשה במהירות גדולה יותר. יש לישראל בהחלט כוונה מאוד רצינית לקיים את הסכם השלום", הדגיש.
גורמים ירדניים מסרו בתגובה, כי ירדן לא העלתה דרישות חדשות, אלא ממשיכה לתבוע מישראל את יישום הסכם השלום. לדברי המקורות, ישראל טרם העבירה לירדן את המיכסה השנייה של המים בהיקף של 50 מיליון מ"ק, וכל עוד ירדן אינה מקבלת אותה, ישראל אינה עומדת בהתחייבויותיה.
המקורות הוסיפו, כי רק לגבי המיכסה השלישית בהיקף של 50 מיליון מ"ק צריכות שתי המדינות לפעול במשותף. לעומת זאת, המחלוקת עתה היא לגבי המיכסה השניה, אותה צריכה ישראל לספק לירדן, ואם הדבר כרוך בהשקעה כספית, ישראל היא זו שצריכה להשקיע את הכסף ולא ירדן. המקורות הזכירו, כי נתניהו התחייב בפני חוסיין מלך ירדן למלא אחר התחייבויותיה של ישראל בהסכם השלום בין המדינות. «מאת אורה קורן «שרון: המחלוקת עם ירדן בסוגיית המים - בשל תביעות ירדניות חדשות «מקורות: הופעלו לחצים מצד ירדן ולשכת נתניהו לוויתורים; משרד רה"מ מכחיש * גורמים ירדניים: אין דרישות חדשות
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.