המילניום הבא של באייר

לבאייר, ענק תרופות גרמני, יש שותפות עם מילניום, שהתחילה להניב פירות קונקרטיים

ענק הכימיקלים הגרמני, באייר, מנסה בתקופה האחרונה לסגור פערים. החברה נכנסה באיחור לזירת הביוטכנולוגיה, אבל הופכת כעת למעורבת מאוד בתחום. החדשות האחרונות מכיוונה: היא מתחילה בניסויים קליניים לתרופה לטיפול בסרטן, שפיתחה מילניום פרמצבטיקלס האמריקנית.

מילניום משתפת פעולה עם באייר מאז 1998. למעלה מ-80 טארגטים (חומרים שעשויים לשמש כתרופות עתידיות) הופקו מהשותפות הזו בשנה שחלפה. התרופה לטיפול בסרטן היא אחד מהם, והחברות הצליחו להפוך אותה לתרופה אמיתית בתוך 18 חודשים בלבד.

התרופה, לפי ג'ף גינזבורג, מנהל תוכנית בכיר במילניום, עובדת באמצעות חסימת אנזים שתאי גידולים ממאירים זקוקים לו כדי להתחלק ולגדול. חסימת האנזים אמורה לחסום את צמיחת הגידול. ייתכן שיעבור עשור או אף יותר עד שהתרופה תגיע לשוק, אבל כאשר זה יקרה, מילניום תקבל תמלוגים בשיעור בלתי ידוע.

מדוע באייר, אחת מחברות הפרמצבטיקה הגדולות בעולם עם הכנסות של למעלה מ-25 מיליארד דולר ב-1999, משקיעה כסף בחברת ביוטק אמריקנית, עם מכירות בסך 183 מיליון דולר באותה שנה בדיוק? כמו כל חברה גדולה, היא זקוקה לטכנולוגיות העדכניות ביותר משוק הביוטק הפורח.

"ענקי התרופות האירופיים מתקשים לעמוד בשיעורי הצמיחה ההיסטוריים שלהם", אומר קרייג ווסט, אנליסט בבנק ההשקעות איי.ג'י אדוארדס. "כך שאני חושב ששיתוף הפעולה עם מילניום חשוב לבאייר, ולו מתוך הצורך שיהיו להם מוצרים בפיתוח".

אבל התרופה הראשונה שהופקה משיתוף הפעולה הזה רחוקה מלהיות הפרי הראשון שנקטף ממיפוי הגנום האנושי, אומר ווסט. למשל, HGS האמריקנית השיגה את כל התרופות שהיא מפתחת כיום מניתוח מסד הנתונים שברשותה; וענק התרופות הבריטי אסטרהזנקה הודיע כבר, שמחצית מהתרופות שנמצאות אצלו בפיתוח הופקו ממסד הנתונים הגנטי של אינסייט (Incyte).

שלא כמו המתחרה שלה, סלרה, מילניום מנסה להפוך לחברת תרופות מלאה. לפי גינזבורג, החברה מגדילה את מערך המכירות שלה, ומחזקת את היכולת שלה לערוך ניסויים קליניים באופן עצמאי. נראה שמילניום רוצה להיות הבאייר של המאה הנוכחית.

אבל האם כדאי למילניום לשאוף להיות חברת תרופות גדולה? מהלך כזה עשוי להקהות את החדות שיש לה כחברת ביוטק קטנה, שיכולה לאמץ במהירות טכנולוגיה חדשה ולהפוך אותה לטארגטים, בלי הצורך לתמוך בתהליך הארוך שכרוך בדחיפת התרופות דרך תהליך הניסויים הקליניים.

"מעט מיסתורי בעיני מה יהיה היתרון התחרותי שלה", אומר ווסט על מילניום. "לחברות תרופות גדולות יש רמה מסוימת של רשלנות לוגיסטית, כמו כל גוף גדול. אחד הדברים שמשכו אותנו במילניום היה הגמישות שלה".

* פורבס שור בר שובט - ומת אחרי יומיים

חברת Advanced Cell Technologies הכריזה בתחילת השבוע על לידתו של נוח, שור בר מזן בסכנת הכחדה. מטרת הניסוי, מסרה החברה, לנסות לפתח טכנולוגיה שתוכל להנציח זנים נדירים.

עגל הבר שובט מתאי עור של זכר בן מינו, והאם הפונדקאית שלו היתה פרה. מתוך מאות תאי עור, רק 40 עוברים התפתחו והושתלו בפרות, ומתוכם הריון אחד בלבד הצליח. נוח הלך לעולמו המשובט לאחר פחות משתי יממות, עקב זיהום מעיים שלקה בו.

ACT, חברה פרטית העוסקת ביישומים של טכנולוגיות שיבוט, מימנה את הניסוי הראשון שידוע עליו בשיבוט תאי גזע עובריים, שנערך באוניברסיטת ויסקונסין בנובמבר 98'.

אינסייט וג'ן לוג'יק מתפייסות

החברות הניצות Incyte ג'נומיקס ו-Gene Logic יישבו תביעה משפטית שהיתה תלויה ועומדת ביניהן מזה זמן. מדובר בתביעות על הפרת שלושה פטנטים שהגישה אינסייט נגד מתחרתה, בבית המשפט המחוזי בקליפורניה. על פי הפשרה, התיק ייסגר וג'ן לוגי'ק תקבל רישיון לא בלעדי לשימוש בטכנולוגיה שאותה "השאילה". התנאים הכספיים של ההסכם לא נמסרו.

אינסייט היא שחקנית חשובה בשוק הפלטפורמות לטכנולוגיות גנומיות - החברה מפתחת ומשווקת מסדי נתונים גנומיים, תוכנות ניהול נתונים גנומיים, ושירותים נלווים. ג'ן לוג'יק שייכת לתחום המידע הגנומי, ומתמקדת במכירת נתונים הקשורים בביטוי גנטי (Gene Expression).

שני כנסים בדגש אירופי

שני כנסים מעניינים הקשורים בביוטכנולוגיה אירופית יתקיימו בסוף החודש: בציריך יחל ב-24 לינואר כנס של מכון קיימברידג' לרפואה טכנולוגית (HealthTech), תחת הכותרת "אירופה מאוחדת של ביו-אינפורמטיקה". מונחים כמו ביטוי גנטי ומיפוי חלבונים יתגלגלו שם בכל השפות האירופיות.

יום לאחר מכן, ב-25 לינואר יחל בבוסטון כנס שמארגן ה-MIT (המכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס) בנושא "פגישת פסגה - ביוטק אירו-ארה"ב". שם ייפגשו לשיחות רעים חוקרים, יזמים ומשקיעים משני צידי האוקיינוס האטנלנטי.

מונסנטו: בעד ונגד כותנה

שני מחקרים מדעיים שפורסמו לאחרונה מדגישים את היתרונות הכלכליים והסביבתיים של כותנה מהונדסת גנטית, שמייצר תאגיד Monsanto. במחקר אחד נמצא, כי הכותנה המהונדסת מתוצרת החברה מפחיתה את הצורך בשימוש במדבירי חרקים כימיקליים בכ-64%, לעומת מקבילתה המסורתית. המחקר, שנערך במכון הלאומי לטכנולוגיה חקלאית (INTA) בארגנטינה, העלה כי למגדל הכותנה הממוצע נזקף יתרון של כ-26 דולר לאקר מן השימוש בכותנה מהונדסת.

במחקר שני, שנערך באוניברסיטת מיזורי, נמצא כי מגדלי הכותנה בארצות הברית מיהרו לאמץ את הכותנה המהונדסת של יצרנית הזרעים הענקית, בגלל הפחתה משמעותית בכות מדבירי החרקים הנדרשים להם לגידול היבולים.

כותנה מהונדסת גדלה בארה"ב על פני יותר מ-9.5 מיליון אקר. על פי נתונים של חברת הייעוץ האמריקאית קליין אנד קומפני, הכותנה הביוטקית תוריד בעשור הבא את השימוש במדבירי חרקים ב-30% - מ-11.9 מיליון פאונד ב-2000, לכדי 8.3 מיליון פאונד ב-2009.

ובצד השני של המיתרס, ארגון "חברי האדמה" התייחס לכניסתה של מונסנטו להנדסה גנטית של חיטה, והכריז כי צרכנים אירופיים יימנעו מלרכוש את מוצריה. "הנדסה גנטית", אמרו הירוקים, "נועדה לייצר רווחים עבור מונסנטו, בזמן שהציבור והסביבה נושאים בסיכונים עבורה. חיטה ודגנים עמידים לקוטלי מזיקים משמעותם פחות צמחי בר בשדות - כלומר אסון לסביבה הטבעית התלויה בהם למזון".

צרו איתנו קשר *5988