הציבור גיהץ הרבה יותר ברבעון הראשון של השנה, ומחזור העסקאות בכרטיסי האשראי של כאל זינק ב-14% בתוך שנה ל-49.2 מיליארד שקל, מה שסייע לה להגדיל את ההכנסות שלה מהעמלות שהיא גובה בגין העסקאות בכרטיסי האשראי שהיא מנפיקה בשיעור דו-ספרתי (18.5%) ברבעון הראשון, ל-518 מיליון שקל. כל אלה סידרו לחברת האשראי כאל, בניהולו של לוי הלוי ובשליטת בנק דיסקונט (72%), זינוק חד של 20% בשורה התחתונה לרווח נקי של 97 מיליון שקל.
כאל אינה תאגיד שנסחר בבורסה, אך היא חייבת בפרסום התוצאות הכספיות שלה בשל הוראות הרגולציה, וכן בשל שליטת בנק דיסקונט בה. סך ההכנסות שלה ברבעון הראשון, כולל ההכנסות מתחום האשראי (החברה מעמידה אשראי צרכני ומסחרי), הסתכמו ב-637 מיליון שקל, עלייה של 16% בתוך שנה.
כאל הצליחה להגדיל גם את מספר הכרטיסים הפעילים שלה. בסוף הרבעון הראשון עמד מספרם על כ-3.8 מיליון, בהשוואה לכ-3.5 מיליון כרטיסים בסוף הרבעון המקביל אשתקד - גידול של כ-7.5%. ברבעון הנוכחי נרשם גידול של כ-80 אלף כרטיסים פעילים לעומת הרבעון הקודם.
ההוצאות להפסדי אשראי ברבעון שחלף גדלו והסתכמו ב-62 מיליון שקל, עלייה מול 40 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. אך אז הן דווקא קטנו על רקע הפרשות קבוצתיות שביצעה כאל ברבעון שבו פרצה המלחמה. בכאל ציינו כי זהו הרבעון השני ברציפות בו נרשמת ירידה בהיקף ההוצאה להפסדי אשראי.
נזכיר כי בימים אלה נמצאת כאל "על המדף". בשל מסקנות ועדת שטרום, על בנק דיסקונט למכור את החברה, ומתנהל הליך מול מספר קרנות השקעה אמריקאיות, לצד שחקנים מקומיים שבוחנים את רכישתה.
בהקשר של הדוחות הכספיים, אמר לוי הלוי, מנכ"ל החברה, כי כאל "ממשיכה להציג ביצועים חזקים בכל הפרמטרים העסקיים גם ברבעון הראשון של השנה, זאת חרף סביבת המאקרו המאתגרת".
חזי שטרנליכט
כתבות
ני"ע
