בג"ץ

לוד מוגדרת כעיר מעורבת, ונכון לשנת 2021 מתגוררים בה 81,873 תושבים, מהם כשליש בני מיעוטים ושני שליש יהודים • לטענת עיריית לוד, תוכנית הממשלה להעביר 30 מיליארד שקל לצמצום פערים בחברה הערבית מפלה לרעה את התושבים הערבים בערים המעורבות

עד כה, חוק הלאום היה כאבן שאין לה הופכין וללא משמעות משפטית קונקרטית כלשהי • כעת המדינה מבקשת לראשונה מבית המשפט שיינתן סעד על בסיסו, בעקבות קביעה של בג"ץ כי גם אלמנת בן או נכד של יהודי זכאית לעלות לישראל מכוח חוק השבות

השופט מצא כיהן בעבר כמשנה לנשיא בית המשפט העליון • הלווייתו תתקיים ביום ראשון בשעה 15:00 בבית העלמין בקיבוץ עינת • בטקס פרישתו בשנת 2005 נשא דברים הנשיא אהרן ברק ואמר כי השפיטה במיטבה היא מלאכתו המובהקת של מצא, אשר "חולל שינוים בפסקי דין שלו בכל תחומי המשפט"

לטענת העותרות, כניסתו לתוקף של מס הקנייה כבר ב-1 בנובמבר תעמיד את החברות הפועלות בשוק הכלים החד-פעמיים בפני מציאות בלתי אפשרית ובלתי ניתנת ליישום העלולה לגרום להן לנזקים כבדים - במיוחד לאור העובדה שהמס יחול גם רטרואקטיבית על מלאים קיימים ועל הזמנות שבדרך • "ראוי לתת תקופת מעבר של 3 חודשים"

בג"ץ דן היום בעתירות להתערבות במדיניות רשות החשמל המאפשרת ניתוק מחשמל במצב של עוני • בדצמבר הוציא בג"ץ צו שגרם לרשות החשמל לשנות את המדיניות • השופט יצחק עמית: "אפשר למנוע מקרה קצה שקשיש ימצא עצמו ללא חשמל"

בינואר 2017 פתחו שוטרים באש לעבר יעקוב אבו אלקיעאן לאחר שרכבו נסע במהירות לעבר שוטרים שהיו באום אל חיראן • היום דחה בית המשפט העליון את עתירת בני משפחתו שביקשו לפתוח בחקירה פלילית נגד השוטרים המעורבים באירוע

עפ"י הצעת החוק שנועדה להלבין את הגדלות הרמטכ"ל, התוספת הנוכחית תוחלף בתוספת חדשה ונמוכה יותר • בהחלטת ביניים שהתקבלה היום קבעו השופטים כי הרמטכ"ל ושרי האוצר והביטחון נדרשים להסביר מדוע המדינה ממשיכה לשלם את מלוא ההגדלה, בשעה שהצעה לשלם פחות נמצאת בהליכי חקיקה

בג"ץ דחה את עתירת העיריות והתושבים, לאחר שמשרדי הממשלה עצמם הגיעו לסיכומים במסגרתם יינתן משקל לשיקולים בריאותיים במסגרת הליך התכנון • למרות שהעתירה הוסרה מן הפרק, היא מציבה סטנדרטים חדשים בהליכי תכנון • גורמים במשרד הבריאות מבהירים כי עמדתם המקצועית לא השתנתה • הדרך לכרייה עוד ארוכה

הנשיאה אסתר חיות והשופטים יצחק עמית וג'ורג' קרא הוציאו צו על-תנאי שיחייב את הממשלה להסביר למה לא לבטל את הסעיף המורה על סיווג כל ישיבות הממשלה כסודיות • העתירה יחד עם ערעור מינהלי הוגשו בינואר השנה ע"י התנועה לחופש המידע, גלובס, שורת גופי תקשורת ועוה"ד שחר בן מאיר ויצחק אבירם

בדרך לבחירת השופטים החדשים לבית המשפט העליון מן הראוי להניח לשיקולים הפוליטיים ולהתמקד בשיקולים מהותיים שיתרמו תרומה מכרעת לעתידה של מערכת המשפט בישראל

בפני שר המשפטים גדעון סער עומדת ההזדמנות נדירה להביא לאיוש ארבע או לכל הפחות שתיים מבין משרות השיפוט בבית המשפט העליון, ובכלל זאת מינוי שופט ערבי-ישראלי מוסלמי, ולתרום בכך לעיצוב דמותו ב-20 ומשהו השנים הקרובות

בזמן ששר המשפטים דן במודל הראוי לביקורת שיפוטית, פרופ' יניב רוזנאי, מומחה למשפט חוקתי, ערך מחקר מטעם המכון לדמוקרטיה ומציע מודל ביניים, שלפיו העליון יפסול חוק רק ברוב של 6 שופטים מ-9, ללא פסקת התגברות • "זו נקודת אמצע סבירה שכולם יכולים להסכים לה"

כזכור, רה"מ בנט וחברי ממשלה נוספים תקפו את נתניהו רבות על אי-פינוי חאן אל אחמר; כעת גם הם מבקשים כמוהו את דחיית מימוש צווי הריסת המאחז הפלסטיני • השופט סולברג: "קרב היום שבו לא נוכל עוד להשלים עם אי-בירור העתירה ונידרש להכרעה ברורה"

ניהול דיונים בזום הוא שינוי מבורך (אבל דרוש בו שיפור), הטלת 10 שנות מאסר על פאינה קירשנבאום זה צעד שעלול לעורר חוסר אמון בציבור, ותקנות סדר הדין האזרחי החדשות הן מהפכה של ממש: זה מה שחושבים משפטנים על ההתפתחויות בתחום ב-12 החודשים האחרונים

בתשובתה לבג"ץ הצהירה המדינה כי ההלוואה על סך חצי מיליארד שקל שהיא מתעתדת להעניק לרשות הפלסטינית, מקורה בכספי משלם המסים ובהתאם לחוק ההקפאה • אולם בהודעה לציבור שפורסמה לאחרונה היא טענה הפוך - אז מה האמת?

פסיקת בג"ץ להרחיב את מדיניות השבות מעבר לנכתב בחוק מעידה על השינוי הנדרש במערכת המשפט