היטל השבחה

בית המשפט המחוזי בת"א קבע כי ועדות הערר המחוזיות צריכות לאשר פשרה על גובה החוב לעירייה בגין היטל השבחה, אלא במקרה של "חריגה בלתי סבירה"

בשנת 1983 רכש עו"ד עלס דוברונסקי מגרש ביפו, אך היטל ההשבחה שנדרש אז בסך 1,900 שקל בלבד לא שולם • כשביקש להסדיר את העניין לפני שנים ספורות, גילה כי בעיריית ת"א דורשים סכום אחר לגמרי - 3.2 מיליון שקל • ערר שהגיש דוברונסקי הוביל להסדר לפיו ישלם רבע מהסכום

לדבריו ההבנה הזו משפיעה על מיקומם של מבני ציבור כחלק מהבנייה לגובה • "לא נסכים שיהיה גן ילדים ועליו בית לוויות, אבל גן ילדים, בית ספר מגורים ומשרדים במגדל זה כן" • קמיניץ השתתף הבוקר ביום עיון בו הוסיף כי משרד היועמ"ש תומך במינהל התכנון ביוזמה לבטל את כל ההקלות בבנייה לרבות הקלות שב"ס

המפלגה מכרה מבנה בקריית חיים וחויבה ב-910 אלף שקל עבור היטל השבחה • לאחר שהצליחה להוכיח כי חניון תת-קרקעי, שהתווסף לתוכנית בשנות ה-80, מוריד מערך הקרקע ולא מעלה את שוויה, הופחת ההיטל ל–52 אלף שקל בלבד

עיריית ירושלים חזרה בה מהערעור שהגישה לעליון על דחיית תביעה נגד יזמי הולילנד לתוספת היטל השבחה בסך כ-130 מיליון שקל בגין הפרויקט

פסק דין של בית המשפט העליון קובע כי לא יוטל היטל השבחה במקרה של שינוי החורג מהיתר, אם השימוש בקרקע מותר בתוכנית בניין העיר • "לפסק הדין יש השלכות על כל הוועדות המקומיות"

עיריית רעננה תחזיר היטל השבחה שקיבלה מטבע לאחר שחברת התרופות ויתרה על הקמת המטה שלה בעיר • אלא שאת הכסף תקבל חברה בבעלות משותפת של אמדוקס ואיש העסקים ג'ורג' חורש – מי שרכשו מטבע את השטח לצורך בניית קמפוס חדש עבור אמדוקס

ועדת הערר: בני משפחה שאינם יחידה כלכלית אינם תא משפחתי אחד לצורך פטור מהיטל השבחה להרחבת דירה עד 140 מ"ר

פסק דין עקרוני בנושא היטל השבחה עורר מחלוקת חריפה בין השופטים דפנה ברק-ארז ועופר גרוסקופף מצד אחד לבין השופט הטרי אלכס שטיין, שנחלקו בשאלה מהי הדרך הראויה לפרש את החוק • בעוד ששטיין סבר כי פרשנות חוק צריך שתתבסס בראש ובראשונה על לשון החוק - גרוסקופף וברק-ארז סברו כי בבחירה בין נאמנות ללשון החוק לבין נאמנות לתכלית החוק, נאמנות לתכלית החוק גוברת

הוועדה המקומית לתכנון ובנייה פתח-תקווה טענה כי הפטור ניתן רק על בניית ממ"ד כתוספת לבנייה ישנה, אולם כל הערכאות דחו פרשנות זו • מעתה יינתן הפטור הן בבנייה חדשה הן בתוספת לבנייה קיימת

עיריית תל-אביב דרשה תשלום היטל השבחה בסך 174 אלף שקל ממוכר דירה ברובע 3 בעיר • המחלוקת בין הצדדים הגיעה לשומה מכריעה, בה נקבע כי זכויות הבנייה לפני אישור תוכנית רובע 3, שכללו זכויות מתוקף תמ"א 38, היו נדיבות יותר מהזכויות שמעניקה תוכנית רובע 3, ועל כן אין השבחה

פסק דין של בית המשפט העליון קבע כי תוכנית מתאר שמכוחה ניתן להוציא היתר בנייה, גם אם היא תוכנית ארצית, עשויה לחייב בהיטל השבחה

הצעת החוק נועדה לאפשר לאזרחים להגיע לפשרה עם הרשות המקומית על דרישת היטלי השבחה מבלי לפנות לשמאי מכריע ולשלם עלויות גבוהות על כך

עיריית תל אביב הציעה לבעלי דירות בעיר לדחות את התשלום, אך מחירי הנדל"ן יעלו, גובה היטל ההשבחה יעלה גם כן • "מדוע העירייה ששה לוותר כעת על היטל השבחה ממאות בעלי נכסים שמבקשים לקבוע אותו במסגרת תכנית המתאר החדשה שלה? כנראה שלא כל 'מתנה' היא חינם"

תיקון 126 לחוק התכנון והבנייה שאושר לאחרונה בכנסת נועד לפתור פלונטר לגבי תשלום היטל השבחה, אולם שמאים טוענים כי התיקון יביא לכשל שוק חמור וביהמ"ש יצטרך להתערב

במקרים של החלפת בעלי זכויות עולה השאלה מתי בוחנים את הזכאות לפטור ממס: האם לפי בעל הזכויות המקורי שחתם על הסכם הפינוי בינוי לראשונה או בעל הזכויות שיהיה ביום המכירה הנדחה?