החברה הערבית

מי שפוחד מכל הגה, כל תנועה, כל סכין, מי שאינו יודע מה לעשות - אנשים כאלה פונים לחקיקה

יו"ר רשות השירות הלאומי-אזרחי, שר-שלום ג'רבי: "ישראל מעודדת ומתעדפת התנדבות בשירות הלאומי-אזרחי, ובפרט במגזר המיעוטים, בזמן שעובדיה הרשמיים פועלים נגד השירות ונגד מתנדביו באמצעות שימוש במשאבים ציבוריים"

פרופ' מישל סטרבצ'ינסקי מהאוניברסיטה העברית בירושלים מגיב לדוח ה-OECD על כלכלת ישראל, וטוען כי הממשלה צריכה להתמקד בעניין הגדלת הפריון ■ לטענתו, הדבר דורש להשקיע בחינוך בקרב ערבים וחרדים

ממחקר שערכה לאחרונה פוזיטים עבור סיסקו בקרב 100 עובדים ערבים עולה כי 56% מהם דיברו על קשיי קליטה, ו-26% ציינו כי הם מבצעים עבודה שלא מממשת את כישוריהם

מרים עוואד, מדריכה ערביה-ישראלית בנוער העובד והלומד בחיפה, כתבה פוסט בפייסבוק שמגנה בתוקף טרור פלסטיני נגד יהודים

אובמה, אל תקשיב לטיבי. אי-אפשר להילחם באמצעות סיסמאות במי שלא לוקח אחריות

אם אתה, סיכסק, עומד ליד היהודי, גם אתה עלול להיפגע. אבל המטרה של המחבל היא היהודי!

"אף אחד לא הגדיר את המוצא שלהם, אף אחד לא היה גזען. הבענו באופן אובייקטיבי את החשש שלנו"

נכון, הדם רותח, והעיתוי מוזר - אבל עם הנתונים אי-אפשר להתווכח: הציבור הערבי-ישראלי סובל מאפלייה בוטה בדיור, תקבולי ארנונה, סבסוד למעונות יום, תחבורה, חקלאות ועוד 

זעם במערכת הפוליטית בעקבות הפרסום בחדשות 2 שלפיו נתניהו מציב תנאים לקבלת סיוע למגזר הערבי ■ יו"ר הרשימה המשותפת איימן עודה: "ספין תקשורתי" ■ מרצ: "זו סחיטה באיומים" ■ הרצוג: "נתניהו החליט ללכת לבחירות"

השרה גילה גמליאל: "יש עשבים שוטים שאיתם צריך להתמודד בצורה הקשה ביותר, אבל מרבית האוכלוסייה הערבית בישראל רוצה לחיות כאן בצורה טובה"

הרוב המוחלט של הערבים הישראלים לא תומך בגל הטרור, ותגובתו של נתניהו לפיגוע בתל-אביב הייתה צורמת ולא תואמת למציאות

כתב אישום שהוגש נגד שני תושבי ירושלים מתאר את התוכנית שרקמו לפוצץ בית-מלון, כנקמה על מות חבר של אחד מהם שביצע פיגוע דקירה ■ השניים נעצרו לאחר ששאלו שאלות שעוררו את חשדם של עובדי המלון

ריבלין ששימש מתווך לטובת קידום התוכנית, אמר כי הוא "מעריך במיוחד את אישורה של התוכנית, שהתקבלה תוך שיח מכבד ומשמעותי בין משרדי הממשלה ומשרד האוצר לבין ראשי הציבור הערבי"

יש לברך את נכונות הממשלה להפשיל שרוולים ולעסוק בנושא, אך יש לשאול: מאין הגיעו לסכום הנמוך של 15 מיליארד שקל? ומה יהיה על הקצאת השטחים? ובכלל, מקורות המימון מעלים תהיות גדולות

האם הפתרון לשילוב אקדמאים ערבים בתעסוקה הוא הקמת סניפי חברות בינלאומיות ביישובים ערבים - כפי שעשתה ברודקום בנצרת - שבהם יעבדו ערבים לצד יהודים? ■ דיון בפאנל "מודלים של קידום העסקת אקדמאים ערבים במגזר העסקי" בוועידת העסקים של "גלובס"