הפשרת קרקע חקלאית

לטענת הזרע, רק באמצעות בניית 10,000 יח"ד, על 12% משטחו של פארק איילון

בסיפור הזה יש סיכוי טוב שגם הירוקים למיניהם ינצחו וגם אנשי העסקים ירוויחו בסופו של דבר. כרוניקה ידועה מראש של ביזנס, בכיכובם של נבחרי העם, אנשי עסקים בכירים ומיטב יועצי התקשורת. קחו את זה כמשל

במקום להתמודד באומץ עם שאלת ההבטחה השלטונית, קיבלה חוות הזרע עוד אורכה והרשאה לתכנון

שרון הינחה את אנשי משרדו להכין, בשיתוף המשרדים והגופים העוסקים בנושא, הצעת החלטה לפיתוח פארק איילון, ולהביאה בהקדם לאישור הממשלה

פארק ענק בשטח 8,000 דונם יוקם על איזור חירייה שישוקם; יכלול גם שטחים ממקווה ישראל

העותרות, עמותת אדם טבע ודין והתנועה לאיכות השלטון, מבקשות צו על תנאי נגד המשיבות

בשבוע שעבר התחילו לדבר על השקעות עתק בפריפריה, ובעיקר בגליל, ומחקר על המצפים והיישובים הקהילתיים בגליל מוביל למסקנה, שהמצפים, שהוקמו כטריזים כדי למנוע רצף של ישובים ערביים, לא חוללו שינוי דמוגרפי כלשהו, ויחסי ערבים-יהודים, בהקשר לקרקע והשקעות, מתוחים וטעונים כשהיו

התקציב השוטף לבנייה חדשה ולבנייה במגזר הכפרי במשרד השיכון, במינהל מקרקעי ישראל ובמשרד החקלאות, בין 2000-2004, היה גבוה פי חמישה מתקציב חיזוק הערים וההתחדשות העירונית

ביהמ"ש התערב בצוואה וקבע, שאת הניסיון לפצות על בסיס שווי משק חקלאי ולא שווי המשק בשוק החופשי, ניתן לתאר במונחים של "עשיית עושר ולא במשפט" חוסר הגינות, חוסר יושר וחוסר צדק

הסוכנות צד בהסכם חכירה של מושב ברקת שקרקעותיו הופשרו, ותובעת חלקה בעליית שווי הקרקע

בשנות ה-90, נישא על גלי ההגירה, יצר הלובי החקלאי מצג שווא, לפיו יש צורך דחוף בהפשרת קרקע לבניית דירות. מועצת מקרקעי ישראל, כחלק אינטגרלי מהלובי הזה, החליטה לראשונה כי החקלאים יקבלו "פיצוי" נדיב על הפסקת העיבוד

לא רק למען הסביבה, לא רק למען קריית שמונה, גם למען הכלכלה יש למנוע הרחבת הישובים הכפריים

אפשר לראות את חבר הקיבוץ כ"דייר מוגן" המקבל הטבה כספית חייבת במס, בניכוי זכויותיו, שווי הנכס והפחת

הסכם ההבנות שנוסח לפני ההכרעה, המאפשר לקיבוצים לבנות כמה שירצו ב"שטח המחנה", מנציח תפיסה שגויה של הקשת וההתיישבות גם יחד