השכלה גבוהה

החברה הערבית עוברת מהפכה בכל הנוגע לרכישת השכלה גבוהה ויציאה של נשים לעבודה, אך למרות השיפור בשיעור האקדמיים ובגובה השכר, הפערים ביחס לחברה היהודית רק עולים - כך לפי המכון הישראלי לדמוקרטיה • ד"ר מוחמד ח'לאילה, ממחברי הדוח קושר באופן מפתיע בין העלייה ברמת ההשכלה לאלימות והפשע הגואה בחברה הערבית

מחקרים במערב הראו שנשים נרתעות מללמוד מדעי המחשב, כי הוא נתפס כמקצוע גברי, "גיקי", לא חברתי, ומקשה על שילוב קריירה עם חיי משפחה • זה לא שהתחום אינו "גברי" - גבריותו היא שיקוף של החברה שבה אנו חיים - ואת זה צריך לשנות

היחס הרשמי של הממסד למורשת של יהודי המזרח, קבוצה שלא נהנית מתנאים שווים בגישה למנועי צמיחה, הוא תחילה של תיקון היסטורי

אין לאפשר לוועדה לתכנון ותקצוב לקבוע את חלוקת התקציב למוסדות להשכלה גבוהה באופן בלעדי, ללא פיקוח ובקרה, אלא היא יכולה להוות לכל היותר גוף מייעץ למקבלי ההחלטות

בעוד שבמדינת ישראל מרבים לדבר על נחיצותה של תחרות והצורך לעשות מאמצים כדי להביא לכאן את ההון האנושי הטוב ביותר, יש מקום אחד שבו קברניטי המדינה מתעלמים מהסוגיה לחלוטין - העתודה האקדמית בתחומים שהכי קריטיים לשגשוגו של המשק והכלכלה

כמעט כל מה שמספרים לנו על העולם החדש הוא ישן למדי • ההבדלים הם בעיקר בטכנולוגיה ולא במהות, והשינויים המשמעותיים הם בעיקר בהייטק, המהווה פחות מ-10% משוק והעבודה. השאר הוא "ישן נושן"

"החברות מדברות על גיוון אבל לא מוותרות על בוגרי אקדמיה", אמרה היום אורנה רודי, מומחית לשוק העבודה, בוועידת ישראל לעסקים •  מלי אלקובי טענה כי השוק משתנה בקצב מהיר והאקדמיה לא מדביקה את התכנים: "אחת המיומנויות שאני מדברת עליהן בעולם העבודה היא ללמוד איך ללמוד. בדור הזה חברה צעירים עושים את זה מצוין"

מחקרים עדכניים על הצלחת ההייטק הישראלי קובעים באופן חד-משמעי כי הם מרחיבים את הפערים החברתיים • המשכורות הגבוהות מחזקות את אלו שלרוב מגיעים ממילא מהעשירונים החזקים, בעוד שסיכוייהם של צעירי הפריפריה להשתלב בתעשייה נמוכים • האחריות היא של המדינה, היא חייבת להשקיע יותר במקומות שלהורים אין יכולת לממן שיעורים פרטיים והעשרות

בהייטק חסרים עובדים רק במקצועות טכנולוגיים שדורשים השכלה אקדמית איכותית ולא במקצועות המעטפת • זה לא מפריע לגורמים בשוק למכור חלומות על כרטיס כניסה להייטק בדמות קורסי בזק • ניהול וקריירה

אינטרסנטים ועתידני עולם העבודה החדש מובילים דור שלם להאמין שבהייטק כבר לא צריך השכלה • ניהול וקריירה

נהוג להשתמש במונח "בריחת מוחות", אבל אנחנו לא ברחנו לשום מקום • בניגוד להייטקיסטים שיוצאים לרילוקיישן, אנחנו האקדמאים הוכרחנו הלכה למעשה לצאת כדי לממש את היכולות שלנו, לקדם את הקריירה שלנו ואת המדע הישראלי ולהביא מומחיות וקשרים בינלאומיים

אם המדינה חפצה להמשיך ולהשתייך לעולם המפותח, אין מנוס מרפורמה במערכת החינוך החרדית, שתכין בוגריה לדרישות שוק העבודה המודרני

כך אומרת רואן ח'מאיסי, מנהלת תוכנית "מסאר" מבית שותפויות אדמונד דה רוטשילד, ששמה לה מטרה לקדם השתלבות צעירים ערבים באקדמיה ובחברה הישראלית • לדבריה, עם הגעתם לגיל 18 הצעירים מהחברה הערבית נקלעים בשל העדר אלטרנטיבות לוואקום - ומתקשים ליצור לעצמם עתיד ראוי • התוכנית שבראשה היא עומדת מסייעת לצעירים להפוך את החיסרון ליתרון - לרכוש מיומנויות חשובות, להיחשף לידע ולהזדמנויות שונות, והכי חשוב - לזכות לליווי אישי וקבוצתי משמעותי כל הדרך עד האוניברסיטה ובמהלך הלימודים בקמפוס

בשוק העבודה הישראלי ניסיון תעסוקתי תורם לקריירה הרבה יותר מיותר השכלה

מכלים מעשיים להתאמת אלגוריתמים קיימים לצורכי הלקוחות ועד למידת תהליכי עבודה בצוות - מנהלים מספרים לגלובס מה חסר להם בבוגרי המוסדות להשכלה גבוהה ונותנים טיפים לסטודנטים איך להתכונן טוב יותר לראיון עבודה • ניהול וקריירה

לקראת פתיחת שנת הלימודים באקדמיה פורסמו נתוני המל"ג, שמראים כי למרות הגידול המשמעותי בביקוש ללימודי הייטק, נשים עדיין מהוות רק רבע ממספר הסטודנטים, אך מספרן מזנק • בשש השנים האחרונות חל גידול של 45% במספר הסטודנטים יוצאי אתיופיה לתואר ראשון • ומה המצב בפריפריה?