עולם העבודה החדש הוא המצאה של מי שמתפרנסים ממנו

כמעט כל מה שמספרים לנו על העולם החדש הוא ישן למדי • ההבדלים הם בעיקר בטכנולוגיה ולא במהות, והשינויים המשמעותיים הם בעיקר בהייטק, המהווה פחות מ-10% משוק והעבודה. השאר הוא "ישן נושן"

עולם העבודה החדש / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי
עולם העבודה החדש / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

לפני כשבועיים היה לי הכבוד להשתתף בוועידת העסקים של גלובס, בפאנל שעסק בנחיצות ההשכלה גבוהה. שותפיי לפאנל דיברו על מיומנויות עולם העבודה החדש, רק שבפועל אין הרבה חדש.

כל המיומנויות שצוינו הן מיומנויות רכות שנדרשו גם בעולם ה"ישן", לפחות זה שאני מכירה ב-40 השנים האחרונות, והן לחלוטין לא יכולות להיות תחליף למיומנויות קשות ולהשכלה. תתפלאו, אבל גם בעולם העבודה הישן נדרשנו ללמוד לבד, שכן גם אז מרבית הידע ברוב המקצועות לא נרכש באקדמיה אלא תוך כדי עבודה - ועוד בעולם ללא אינטרנט ונגישות אינסופית למידע. גם אז מעסיקים ציפו מאיתנו לאמפתיה, לעבודת צוות, ליכולת לפתור בעיות, למיומנויות פרזנטציה, ליצירתיות וכו' - בקיצור, לכל מה שכוהני העולם החדש טוענים שהוא חדש.

מעסיקים טרם שמעו על העולם החדש

אז מה בכל זאת חדש? לא הרבה, ודאי לא בהיבטים המהותיים של עולם העבודה. החדש העיקרי הוא בטכניקה, וגם זה לא באמת חדש, שהרי תמיד היו ויהיו שינויים טכנולוגיים, גם אם כעת הם מואצים יותר. ואכן, אנו עדים לשינויים דרמטיים בטכנולוגיות העבודה, בטכניקות חיפוש העבודה, גיוס עובדים וכו', אבל דרישות הסף של מעסיקים בעולם החדש לא הונמכו כהוא זה, אלא הוחמרו.

בעולם הישן עוד אפשר היה לבנות קריירה מצליחה ללא השכלה גבוהה, אבל בעולם החדש זה כמעט בלתי אפשרי. מעסיקים ממיינים עובדים קודם כל על פי המיומנויות הקשות - ניסיון, ידע, השכלה - לא קונים את הבלוף של מסלולי הכשרה מזורזים, חדשים וחדשניים. הם עדין מסננים מועמדים על פי איכות המעסיקים הקודמים ומוסדות ההשכלה, ולא על פי המיומנויות הרכות והכישורים, תוך מתן עדיפות גורפת לבוגרי האוניברסיטאות הישנות והמיושנות.

ובאשר למקצועות החדשים ש"שוטפים" את עולם העבודה החדש, גם זה עיוות המציאות. רוב המקצועות החדשים הם מקצועות בעולמות הדיגיטל, ומקצועות טכנולוגיים המהווים פחות מ 5% משוק העבודה. כמעט כל השאר הם מקצועות "ישנים" לתפאורת - אותם המקצועות, רק טכנולוגיות עבודה חדשות - לרבות המקצועות שזכו לשם מחודש.

לא מבדילים בין מקצוע לתפקיד

גם המודלים של הקריירות, מסלולי ההתפתחות והקידום לא השתנו מהותית בעולם החדש. עדיין כמעט בלתי אפשרי להתקדם במעבר בין ארגונים, או לטפס במעלה בפירמידות מיצוב המגזרים, התעשיות והמקצועות. הסבות מקצועיות מוצלחות במתכונת של שכירים היו ונותרו מחזה נדיר, כשהמחקרים "המוכיחים" כי בעולם החדש אנשים מחליפים שבע קריירות בממוצע הם תוצאה של חוסר הבחנה בין מקצוע לתפקיד (לעבור מתקציבאות לניהול מותג זו לא הסבה מקצועית, זה עליה מכיתה א' ל-ב'), בין שינוי מקצועי למעבר משכיר לעצמאי (עורך דין שפתח משרד עצמאי לא עשה הסבה), או בין הסבה מקצועית להתפתחות מקצועית טבעית (מעריכת דין לביקור פנים, או מפיתוח מוצר לניהול מוצר).

כבר שנים שאנשי העולם החדש דוחקים בנו להמציא עצמנו מחדש, מרעיפים עלינו דוגמאות של ממציאים דגולים - למשל אומנים שבמשבר הקורונה פתחו בבית חומוסייה, או עבדו בשיפוצים - רק שכל מי שנאלץ לפרנס את ילדיו "ממציא עצמו מחדש" מאז ומעולם.

עכשיו תוסיפו למשוואה את העובדה שמרבית השינויים שאכן התרחשו הם בעיקר בהייטק - מגזר המהווה פחות מ 10% מהשוק - והרי לכם עולם עבודה שמעל 90% ממנו "ישן נושן".

מנהלים לא מדברים על העולם החדש

אז למה כולם ממשיכים לחפור על עולם עבודה חדש? מסתבר שלא כולם. מנהלים, למשל, לא מדברים על עולם העבודה החדש, ואני פוגשת עשרות מהם בחודש, מרביתם בכירים מכל מגזרי התעסוקה. מי שבעיקר מדבר על עולם העבודה החדש הם אנשים שמתפרנסים ממנו ומלדבר עליו, והרבה מאד צעירים שהולכים שולל אחרי הבשורה.

זיכרו, קריירה זה הפוך ממה שחשבתם.

הכותבת היא מומחית לשוק העבודה