ליהיא כהן דמבינסקי

החוק הישראלי מתיר לאדם להעביר נכס לאחר מותו רק במסגרת צוואה, ולכן הסכם מתנה בחיים, שימומש לאחר המוות, הוא חוזה פסול • אישה ערירית חתמה בחייה על הסכם מכר של דירתה לבתה של השכנה שלה • האחיינית של האישה הערירית תבעה לבטל את הסכם המכר • מה קבע בית המשפט המחוזי, ומדוע בית המשפט העליון הפך את פסק הדין?

התובעת כבר הביאה לעולם ילד מזרע של גבר אחר, אך טענה כי נגרם לה עוול ע"י שותפה להסכם ההורות, והגישה נגדו תביעת נזיקין בסך כ-70,000 שקל • בית המשפט מצא לנכון לדחות את התביעה מבחינה משפטית, אך ויתר על חיובה בהוצאות משפט לטובת הגבר

גבר רווק ביקש להביא ילד בהליך פונדקאות מתורמת ביצית אנונימית, ולשם כך פנה לחברה במקסיקו העוסקת בתחום • התינוק נולד בטרם עת כשהוא סובל ממומים שונים ונותר בבית חולים במקסיקו, והאב - שטען לבעיות בהתנהלות חברת הפונדקאות - ביקש למחוק את ההליך בו פתח כדי להכיר בו כאביו הביולוגי • כיצד התמודד בית המשפט עם הסוגיה הקשה?

האב, נשוי ואב לשני ילדים בגירים מנישואיו, ניהל במשך 20 שנה חיים כפולים, וגם מהמאהבת נולדו לו שתי בנות • בשנת 2021 פרץ סכסוך זוגי בין האב לאם, והיא הגישה נגדו תביעה למזונות - בעקבותה החליט לנתק קשר עם בנותיו באופן מוחלט • ביהמ"ש: "ביולוגיה אינה הופכת אדם להורה אמיתי, אולם הורה ביולוגי אינו זכאי להתנער באופן כה בוטה מכל התחייבויותיו לילדיו"

בני זוג רכשו דירה תמורת 1.8 מיליון שקל, כשסך של 300 אלף שקל שולם ע"י הורי האישה • כשזו התגרשה, הוריה תבעו שהבעל לעבר ישיב להם את הסכום שהשקיעו בדירה, לטענתם במסגרת "מתנה על-תנאי" • כיצד הכריע בית המשפט?

בעת מתן ייעוץ ללקוחה שעניינה מעורר חשד לסיכון עבורה מצד בן זוגה, עורך הדין צריך לשתף את האישה בחשש שהתעורר בקרבו, ולבקש את אישורה להציג בפניה שורת שאלות שפותחו ב"פורום מיכל סלה" במסגרת "נוהל אסת"ר" הכולל ארבעה נושאים לבירור: אין פרטיות, סכנה בבית, תלות קיצונית ורוע מכוון

כאשר אדם הולך לעולמו מבלי שהותיר אחריו צוואה, חוק הירושה מקנה זכויות ירושה לילדיו הביולוגיים ולילדים שהמנוח אימץ כדין • אבל מה קורה כאשר מדובר בילדים שלא אומצו כדין, אך גודלו ע"י המנוחים כילדיהם?

חוק הירושה מאפשר למוריש לקבוע מה יקרה עם רכושו גם לאחר מותו של היורש הראשון • אלא שהמציאות מציבה בפני ההסדר אתגרים • מה קבע העליון, וכיצד זה עובד בשטח?

במקרים שבהם בית הדין הרבני מתרשם כי קיימים גורמים חיצוניים שנותנים גב לסרבן הגט ומסייעים לו לצלוח את אמצעי הלחץ הרבניים, הסנקציות מופנות גם כלפי אותם גורמים ברמה האישית

עורך דין שערך צוואה ושימש כאחד משני העדים בה, ביקש לייצג את הצד שהתנגד לה • לאחר שבית המשפט לענייני משפחה פסל אותו, הוא פנה למחוזי • על מה הסתמך בית המשפט בהחלטתו?

אלמן ואשתו השנייה ביקשו להשתמש בעוברים מוקפאים מאשתו המנוחה - 20 שנה לאחר פטירתה • האם תקנות הפריה חוץ-גופית מפלות גברים, ומדוע בית המשפט לענייני משפחה דחה את הבקשה?

לאחר 30 שנות זוגיות, הגישה האישה תביעת גירושים בטענה כי הבעל הוא הומו, ודרשה לקבל את דמי הכתובה על סך מיליון שקל • אלא שבית הדין הרבני קיבל באופן חלקי את טענתה ופסק לטובתה רק 360 אלף שקל • מה היו נימוקי הדיינים?

יחד עם זכויותיו של המנוח, יורשי עיזבונו מקבלים עליהם גם את חובותיו, אולם לכלל עקרוני זה יש מספר מגבלות • בפסק דין של בית משפט השלום בבאר שבע שפורסם בשבוע שעבר, מגבלות אלה עלו לבנק סך של 1.5 מיליון שקל כחוב אבוד

קשיש הלך לעולמו והותיר אחריו צוואה שנערכה בסמוך למותו, בה ציווה את רכושו לבתו היחידה, למעט סך של 100 אלף שקל שציווה לבת זוגו • בת הזוג לא הסתפקה בסכום זה ופנתה לבית המשפט בבקשה לפסול את הצוואה - ושם חיכתה לה הפתעה לא נעימה

מדובר בעיוות דין בעל השלכות נרחבות, שכן חלק מהזוגות הנשואים שמביאים ילד באמצעות תרומת זרע, כלל לא מיידעים בכך את הילד, והוא עלול לגלות זאת במקרה שבו האב לא הותיר אחריו צוואה, כשיתברר לו שאינו יורש עפ"י דין • בהיעדר תיקון חקיקתי, נדרשת כאן פסיקה יצירתית

אישה ובנה בן ה-39, שניהם אזרחי רוסיה ותושביה, תובעים קשיש דמנטי בישראל בדרישה לביצוע בדיקת אבהות, שתוכיח את קשר ההורות בינו לבין בנה • האישה טוענת כי הקשיש ניהל עימה קשר רומנטי בן מספר שנים, ממנו נולד הבן