ליהיא כהן דמבינסקי

באמירה יוצאת דופן, בית הדין הרבני ציין כי במקרה בו יוגש הליך גירושים חדש המבוסס על עילה, קיימת אסמכתא הלכתית להמשך חיוב הבעל במזונות אישה גם לאחר הגירושים, עד לקבלת חלקה ברכוש 

אח ואחות שהיו שקועים בחובות, חששו שכאשר אמם תלך לעולמה, עיזבונה ייפול לידי נושיהם • לפיכך הם שכנעו את אמם לערוך צוואה שבה היא תוריש את כל רכושה לכלתה, אשתו של האח • הבעיה: השניים לא הביאו בחשבון את האפשרות של סכסוך זוגי בין האח לאשתו

פסק דין שניתן לאחרונה בבית המשפט לענייני משפחה ממחיש באופן דרמטי עד כמה נסיבות המוות ושעות הפטירה עשויות להכריע מי יירש את עיזבונו של אדם, כאשר המנוח לא הותיר אחריו צוואה

הנער, שהוריו גרושים, טס למחנה אימונים באירופה ללא ליווי הוריו, אך התברר כי בפועל, הנער עבר להתגורר עם בעלה הנוכחי של האם, בשווייץ • הנער הודיע כי אינו מעוניין לשוב לארץ והאם תומכת בעמדתו. מנגד, אביו מתנגד להגירה החד־צדדית • בית המשפט דחה בתוקף את עמדתו של הנער

בית המשפט לענייני משפחה נדרש לאחרונה לסוגיה מורכבת, במסגרתה פנתה אם גרושה בבקשה לברר את זהות אביה הביולוגי של בתה • שני הגברים הרלוונטיים, כמו גם המדינה ובית הדין הרבני, התנגדו להליך • מה סבר בית המשפט לגבי טובת הילדה?

הורים חתמו על הסכם מתנה בו העניקו לבנם ולאשתו זכויות במגרש ובבית שנבנה עליו - אך הציבו תנאים להסכם • עם גירושי בני הזוג, האישה עתרה לפירוק השיתוף בבית, ואילו הוריו של בעלה טענו כי פירוק השיתוף בעקבות הגירושים מקנה להם זכות לרכוש את הבית בניכוי שווי הקרקע, בהתאם להתחייבות שניתנה להם • עמדתו של מי מהם התקבלה?

המנוח הורה בצוואתו כי בת זוגו תקבל זכות מגורים בדירתו לכל ימי חייה, אולם בהמשך פנה מאחורי גבה לעורך דין וחתם על הסכם מתנה להעברת הבעלות בדירה לבנו מגרושתו • לאחר מותו של המנוח, הבן הורה לתובעת לפנות את הדירה, והיא פנתה לבית המשפט • מה נפסק?

בית הדין הרבני נדרש לדון בתביעת גירושים לאחר 36 שנות נישואים • האישה טענה כי בעלה עזב את חדר השינה המשותף וחדל מלקיים עמה יחסי אישות, אך הבעל טען להגנתו כי נאלץ לעשות זאת בגלל נחירותיה העזות • מה קבע בית הדין?

בני הזוג לא השכילו להבין שהסכם ממון אינו יכול לקבוע הסדרי ירושה לאחר המוות, אותם ניתן לקבוע באמצעות עריכת צוואה בלבד, ולכן תוצאות ההליכים המשפטיים שהתקיימו לאחר מות הבעל לא הביאו למימוש כוונותיו המקוריות

בני משפחתה של מנוחה התנגדו לרצונה האמור בצוואתה לשריפת גופתה, והצליחו לשכנע את בית הדין הרבני שדעתה לא הייתה צלולה בעת שערכה את הצוואה והתאבדה • עם זאת, בית הדין הרבני דן גם בשאלה עקרונית: האם היה משתף פעולה עם הוראה זו במקרה שמנוח צלול וכשיר היה מורה בצוואתו על שריפת גופתו?

אם גרושה הגישה בקשה לצו הגנה נגד האב עבור שני ילדיהם, בליווי הקלטות שערכה ללא ידיעתו, והאב טען כי יש לפסול את ההקלטות בהיותן האזנות סתר • מה קבע בית המשפט?

בני זוג רשאים לערוך ביניהם הסכם ממון הכולל ענישה כלכלית על בגידה • בדרך-כלל הסכם זה מתווסף על רקע ניסיון עגום קודם שבו נחשף חוסר הנאמנות הזוגי של מי מהם • כמסקנה מפסקי דין בנושא מהעבר, חשוב להגדיר מה ייחשב בעיני בני הזוג "כבגידה" המצדיקה את הפעלת הסנקציה הכלכלית

התינוק נולד בארץ מוצאה של האם ושהה שם מספר שבועות בפגייה, ובהמשך השניים עלו לארץ והצטרפו לאב • כשזה ביקש להסדיר את אזרחותו של הילד בישראל, הוא התבקש לערוך בדיקת אבהות - בה התגלה כי אין ביניהם קשר ביולוגי • בעקבות זאת גם האם עברה בדיקה שחשפה תוצאה דומה • כדי להסדיר את מעמד הילד, הוריו המגדלים ביקשו לאמצו, וביהמ"ש נדרש לבחון אם זו טובתו • מה נפסק?

לאורך השנים האחרונות, ההכרה באם לילד או לילדה שהובאו באמצעות הליך פונדקאות עברה דרך פנייה לבית המשפט לענייני משפחה, לצורך הוצאת צו הורות פסיקתי • עם זאת, בשני פסקי דין שהתקבלו לאחרונה, קבע בית המשפט לענייני משפחה כי בדיקה גנטית מספיקה כדי להכיר באימהות במקרים מסוג זה

אב ניתק קשר עם ילדיו, לא שילם מזונות עבורם ולא מילא תפקיד הורי בחייהם • האם פנתה לביהמ"ש וביקשה להכיר בבן זוגה כ"אב" נוסף, כלומר כבעל זכויות אפוטרופסות עבור הילדים, על אף שיש להם אב ביולוגי חי • המדינה התנגדה - אך ביהמ"ש סבר אחרת

לפני כשנה פסק העליון כי אין להכיר בתביעות על הונאת אבהות, מכיוון שלאישה אין חובה חוקית לגלות לבן זוגה כי הוא אינו אביו הביולוגי של ילד שנולד במסגרת מערכת היחסים הזוגית והמשפחתית ביניהם • ואולם במקרה שלפנינו ביהמ"ש דווקא מצא לנכון לברר את התביעה לגופה