מערכת המשפט

עלינו לשאול האם לא הגיעה העת לחקיקה כופה, כזו שאינה רק קוראת לשוויון, אלא דורשת שוויון - ואפילו כופה שוויון - על-מנת שיבוא לידי ביטוי מעשי, אחת ולתמיד, בתוצאה מעשית של שוויון מגדרי אמיתי

פרשת אתי כרייף צריכה לתמרץ את בכירי מערכת המשפט לבחון מחדש את הליך מינוי השופטים • יש לשנות מהיסוד את פרקטיקות החיסיון סביב עבודת הוועדה לבחירת שופטים, לבחון את המשקל הניתן למרכז ההערכה ולאסור על מיון לא פורמלי של מועמדים ללא פיקוח מוסדר ופומבי ככל האפשר

בית המשפט זקוק לאמון הציבור יותר ממוסדות נבחרים, משום שבשונה מהם, אין לו בסיס לגיטימציה חלופי • אמון הציבור לא יורד בגלל החלטות לא פופולריות אלא בגלל זניחת בית המשפט את מקור האמון היחיד שלו – הדין

בתי המשפט נדרשים להתמודד עם מספר רב של תיקים שיוצרים עומס עבודה כבד על השופטים - אך משום מה המעבר לאמצעים טכנולוגיים שיאפשרו להתמודד עם העומס והמורכבות לא נשקל ברצינות

הירידה באמון הציבור במערכת המשפט היא רק סימפטום לבעיה מהותית בהרבה

כניסתו של בית המשפט העליון לתחומים ציבוריים שבעבר נמנע מלעסוק בהם, עוררה ביקורת ציבורית קשה שרק מחריפה • לא רק משום שהוא נטל לעצמו סמכויות ללא סמכות, אלא בגלל מעורבותו במחלוקות ציבוריות ופוליטיות • תגובה לטור של השופט אליקים רובינשטיין

פסיקות משפטיות שאינן פופולריות עשויות להפחית את מידת האמון - אבל זה לא אומר שצריך להימנע מהן

לח"כים מגיע מעמד עותר ציבורי מעצם היותם שליחי ציבור • אבל מאותו המקום, אסור להם לתקוף את הדמוקרטיה במהלכים שעוד יביאו למלחמת אזרחים

הכוח שמקנה החוק למדינה בכל הנוגע לצווי מעצר מינהליים, מחייב את השופטים לפעול במשנה זהירות ולהציב גבולות • אבל עד כמה זה קורה במציאות, והאם ייתכן שבתי הדין הצבאיים דואגים לזכויות העצירים יותר מבג"ץ?

הוועדה להתאמת המשפט לאתרי החדשנות והאצה הטכנולוגיה זימנה את נציגי גוגל ומטא, כדי שיפרטו איך הן מתמודדות עם תכנים פוגעניים ברשת • אך בין נציגי המדינה לא היו כמעט אנשי טכנולוגיה, ומהשאלות שנשאלו עולה כי רוב חברי הוועדה לא מכירים מספיק את הזירות • אם המטרה היא התאמת המשפט להתקדמות הטכנולוגית, הוועדה חייבת להתעורר ומהר

את המהפכה החוקתית לא עשה השופט אהרן ברק אלא הכנסת • בין אם כל חברי הכנסת שעסקו בכך הפנימו את ההשלכות בזמן אמת ובין אם רק חלקם, הכנסת היא שעשתה אותה בהעברת חוקי היסוד • ובכל זאת, יש הרבה מה לעשות כדי לחזק את אמון הציבור במערכת המשפט

חייבים לדעת להפריד בין תפקיד השופט ומעשיו לבין השוטר וחקירותיו והפרקליטות וחיוביה • תגובה לראיון בגלובס של הסנגורית הציבורית הארצית ענת מיסד-כנען

קריאות פומביות שנשמעו להקמת בית משפט כלכלי לענייני משפחה מוכיחות שאין בכך צורך, ובחינתן מעלה חשש כי מדובר בפופוליזם מסחרי המוביל דווקא לפתרון אחר – הגדרת מומחיות ספציפית לעורכי דין

על רקע משבר האמון במערכת המשפט, הסנגורית הציבורית ענת מיסד-כנען מתייחסת בראיון נרחב ראשון להשלכות של פרשת הריגול המשטרתי על הגוף שבראשו היא עומדת • "צריכים לבחון את עצמנו כל העת; התכחשות לבעיות היא מתכונת לאובדן האמון הציבורי" • על הסדרי הטיעון: "כשברור שהאדם מודה הודאת שווא, אסור לתביעה לחתום"

האשמות מצד שר האוצר ואחרים כלפי מערכת המשפט עלולות לערער את אמון הציבור במערכת • בנסיבות אלה וכאשר מה שפורסם הוא ככל הנראה קצה הקרחון של הפרשה, וקריאות נוספות ודומות עתידות לעלות בקרוב, על נציגי מערכת המשפט להתייחס כבר עכשיו לפרשת הרוגלה, במטרה להגן על אמון הציבור

מסקר חדש של מכון תכלית עולה כי מרבית הציבור מעוניין להגיע לפשרה שתסדיר את היחסים בין הרשויות • במקביל, הנתונים מצביעים על כך שרוב בציבור הערבי מעוניין לחזק את כוחו של בית המשפט, בעוד שבמפלגות הימין ובמפלגות החרדיות מעוניינים לחזק את הכנסת