פגיעה בפרטיות

הצעת חוק חדשה מבקשת להגדיל את סמכויותיה הרחבות ממילא של רשות איסור הלבנת הון ולחייב את מערכת ההוצאה לפועל להעביר לה מידע על כל חשד להלבנת כספים • מדובר במהלך מסוכן ודרקוני שיש למנוע מלהתממש

בשנים האחרונות, מדינת ישראל התמודדה עם סוגיות פרטיות לא פשוטות: איכוני השב"כ בתקופת הקורונה, פרשות שירביט ואטרף ועוד • כעת, חודשים ספורים לאחר שנכנס לתפקיד, בראיון מיוחד ומקיף, מסכם ראש הרשות להגנת הפרטיות הנכנס, עו"ד גלעד סממה את פעילות הרשות עד כה - ומסתכל לעתיד

פרשת NSO מחדדת את העובדה שהפרטיות כבר לא חשובה לקברניטי המדינה, ונוח להם להעביר את האחריות למגזר הפרטי

רצף התחקירים על NSO בעולם הביא את ממשל ביידן לסלוד מפעילותה, אך גם שם מכירים בחשיבות הפריצה לטלפונים ניידים למלחמה בפשע ולצורכי ביטחון • חברות הסייבר ההתקפי, כמו למשל פאראגון של אהוד ברק ומפקד 8200 לשעבר, מקוות ללכת בין הטיפות ולהציע למשטרות ורשויות ביטחון מוצר שנצמד באופן נאמן יותר להגדרת האזנת סתר • גם קוואדרים וקוגנייט מחשבות מסלול מחדש בעקבות האווירה העולמית

כל מי שעבד אי-פעם עם אזרחים שברחו ממשטרים דיקטטורים, יודע שהחדירה לפרטיותם היא אחת החוויות הקשות ביותר • לכן הדרישה התקיפה לחקור את פרשת NSO – לבדוק מי בכירי המשטרה שנתנו את הפקודה, מי השופטים שאישרו זאת כחותמת גומי ומי החוקרים שעשו בחומרים שימוש אסור נוסף - מחויבת בתקיפות

ישראל הפכה בשנים האחרונות לאימפריה של מדעני נתונים, שנחשפים יום יום לדילמות מוסריות קשות: מקידום פייק ניוז ברשת ועד פיתוח תוכנות מעקב וכלי נשק אוטונומיים • מחקר סוציולוגי חדש מנסה להתחקות אחר צו מצפונם - ומגלה מדוע לא תראו פה מחאות המוניות כמו בעמק הסיליקון, ולמה אפשר לשכוח מקוד אתי

לקראת דיון ביום חמישי בקונגרס, אומרת יצרנית האייפון שהצעד יכול להיטיב עם חברות 'חסרות אחריות' המרוויחות מאיסוף מידע על המשתמשים

חברות מסחריות רבות משתמשות בנוהג של איסוף מידע בנוגע לאישים ספציפיים • בעגה המקצועית, תהליך איסוף המידע על אדם מסוים נקרא "פרופיילינג", והוא מתבצע בשלל דרכים

מתי החלה המשטרה להשתמש במערכת של חברת הסייבר, מה ניתן ללמוד מהסכום ששולם עבורה, וכמה קל "להלבין" שימוש במערכת • שר הבט"פ הכחיש אבל מיהר להורות על בדיקת הפרטים שנחשפו ב"כלכליסט", בכירי המשטרה נמנעים מלהתייחס, ועדיין לא ברור מיהם "הגורמים החוץ-ארגוניים" שהמשטרה התייעצה איתם

החשיפה ב"כלכליסט" כי המשטרה עושה שימוש בתוכנת הריגול של NSO נגד אזרחים, מגיעה בעיתוי רגיש במיוחד • בהיעדר חקיקה שמסדירה את התחום, נכנס לאחרונה בית המשפט לעובי הקורה ומבקר בחריפות פגיעה בפרטיות ע"י רשויות – אבל מסתבר כי המצב חמור בהרבה משחשבנו ודורש הסדרה בחקיקה

לפי תחקיר "כלכליסט", משטרת ישראל משתמשת בתוכנה ללא צו בית משפט כדי להוציא מידע מטלפונים של ישראלים, בהם ראשי תנועות מחאה וראש עיר בפרשת שחיתות • המפכ"ל: "משטרת ישראל אינה מפעילה את יכולותיה הטכנולוגיות המתקדמות אל מול אזרחים ומפגינים תמימים"

ברחבי העולם מדינות ורגולטורים שונים מנסים להתמודד עם הכוח האדיר של ענקיות הטכנולוגיה • אחת החברות שבמרכז המטרה היא חברת מטא (פייסבוק לשעבר) • כעת בבריטניה, החברה תתמודד מול תביעה ייצוגית בטענה לפגיעה בפרטיות

העיתון "The Mail on Sunday" ישלם לדוכסית סאסקס רק פאונד אחד כפיצוי על פלישה לפרטיותה, אחרי שפרסם מכתב ששלחה לאביה • העיתון גם ישלם סכום חסוי על הפרת זכויות היוצרים של מרקל • עכשיו, אחרי שלוש שנים של משפט, הפוקוס עובר לנסיך הארי - שתובע את "News UK" וגם את המוציא לאור של ה"דיילי מירור"

חוק הדיוור הדיגיטלי ישפיע על כל אזרח ואזרחית במדינת ישראל • הדיון בוועדת החוקה הוא קריטי לצורך גיבוש הסדר שיהיה הוגן ושוויוני, וישרת אותנו האזרחים באופן מיטבי • התיקונים שיש להטמיע בהצעת החוק הם מחויבי המציאות - כדי שלא נתעורר מחר בבוקר עם אירוע סייבר שמשפיע על כלל אזרחי מדינת ישראל

ההייטק הוא כלי מתפתח היכול לשרת גיבוש וליכוד בין קבוצות ופרטים, אבל עלול - כפי שקורה בשטחים - לשמש על-מנת לפורר קהילות ומשפחות • כיום, מתברר והולך, משהו רע ומסוכן מאוד מתרחש בזירת ההייטק הישראלי

סריקת תמונות לאיתור פשע - פרויקט חיובי וחשוב, או שמא חולשתה של המערכת החוקית והרגולטיבית שמאפשרת לגוף גדול וחזק להחליט החלטות הרות גורל עבור כולנו