שירות התעסוקה

שפל בביקוש לעבודה מאז 2009 • מספר דורשי העבודה הרשומים בשירות התעסוקה מתקרב למספר של טרום הקורונה ועמד בינואר על 168.8 אלף בני אדם, לעומת 164 אלף בפברואר 2020 • מאז היציאה מהסגר השלישי ירד מספר תובעי האבטלה מ-698 אלף ל-88.1 אלף בינואר

דרישות הניהול שנעשו תובעניות יותר, הדירקטוריונים שחיים עדיין בעולם הישן, האפשרות לעבוד מרחוק (אבל ממש מרחוק) והקורונה ששינתה את סדרי העדיפויות - כל אלה הם רק חלק מהסיבות שגם מנהלים בכירים מחשבים מסלול מחדש • ניהול וקריירה

מספר דורשי העבודה הפעילים בסוף חודש נובמבר היה 191.6 אלף, זאת לעומת 248 אלף בסוף אוקטובר • בשירות התעסוקה אומרים כי לא בטוח שמי שנגרע ממצבת דורשי העבודה חזר לעבודה

למעלה מ-150,000 ישראלים נותרו ללא עבודה ודמי אבטלה, וכמות נוספת של מובטלים יאבדו את דמי האבטלה בקרוב • המדינה חייבת להתעשת ולפתוח באופן במבצע נרחב של הכשרות מקצועיות עם דמי קיום למשתתפים

לפי דוח מבקר המדינה, דווקא בעת משבר הקורונה מספר המשתתפים בהכשרות מקצועיות מטעם המדינה ירד • למרות תוספת של 200 מוקדנים, מוקד הביטוח הלאומי לא סיפק שירות נאות • וגם: דמי אבטלה בסך כמיליארד שקל שולמו לאנשים שלא היו זכאים להם

כעת המתפטרים הם 22.6% מדורשי העבודה • רוב המתפטרים הם ללא השכלה אקדמית, מבוגרים ומהפריפריה • בשירות התעסוקה מאמינים שהעלייה קשורה בעיקרה למנגנון החל"ת שאפשר זכאות לדמי אבטלה עד יוני 2021 גם למתפטרים

כחודשיים אחרי סיום מודל החל"ת, נתוני שירות התעסוקה מציגים ירידה חדה במספר דורשי העבודה: יותר מ-35% • עם זאת, המהלך השפיע בעיקר על הקבוצות החזקות: יהודים שאינם חרדים, גברים וצעירים • וגם: קצב החזרה לעבודה נמוך יותר מקצב הירידה במספר דורשי העבודה

שנת התעסוקה 2020 עבדה בסימן מעבר קיצוני משיעור אבטלה בשפל היסטורי של 3.4% - לשיעור אבטלה חסר תקדים של 28% באפריל • לפי הדוח, "בכניסה לכל אחד משלושת הסגרים נרשמה עלייה חדה במספר דורשי העבודה, רובם יצאו לחל"ת; וביציאה ממנו נרשם תהליך הדרגתי של חזרה לעבודה שארך בין 6-8 שבועות""

שבועיים אחרי סיומה של תוכנית החל"ת מורגשת התעוררות בחיפוש תעסוקה, אבל מובטלי הקורונה לא ממהרים לחזור לעבודה • בין הגורמים המעכבים: חוסר מודעות לזכויות, תקווה להארכת התוכנית וגם הקורונה שמסרבת לעזוב

לפי דוח חדש, בסוף אפריל עמד שיעור התעסוקה בחברה הערבית על 36.6% בלבד, ירידה של 11.7% לעומת ערב פרוץ משבר הקורונה • זאת לעומת ירידה של 7.2% בקרב יהודים שאינם חרדים ו-8.4% בקרב יהודים חרדים • הגברים הערבים נפגעו יותר מהנשים הערביות

זאת לעומת 9.9% במחצית השנייה של חודש מאי, כך לפי נתוני הלמ"ס • במקביל, השכר הממוצע למשרת שכיר במחירים שוטפים היה 11,661 שקל - ירידה של 6.9% לעומת מרץ 2021 • שתי ההודעות מראות על מגמה של עלייה במועסקים

ישנה הבנה בקרב החברה האזרחית ומשרתי הציבור בצורך בבניית היכולות שקודמות להכשרה המקצועית, שהם המפתח המסייע לאנשים ש'ירדו מהגלגל' לעלות עליו בחזרה ממקום טוב יותר • חייבים להתחיל לעבוד

מחקר חדש של המכון הישראלי לדמוקרטיה ושירות התעסוקה מצא כי ככל שמשך זמן האבטלה מתארך, סיכויי ההשתלבות המחודשת בשוק העבודה נמוכים יותר • לפי המחקר, כ-40% מהשכירים הצעירים (בגילאי 44-25) שהיו מועסקים בשנת 2019 היו במצב של אבטלה בנקודה כלשהי לאורך המשבר

כדי להסדיר את תחום התעסוקה בישראל, חייבים לקדם החלטת ממשלה הקובעת על איחודם של שירות התעסוקה, זרוע העבודה ומנהלת התעסוקה שהוקמה לאחרונה על ידי האוצר ליחידת סמך אחת - גוף מקצועי אחד שיתכלל את כל הפעילויות בתחום התעסוקה בשירות הציבורי

נתוני מאי 2021 של שירות התעסוקה חושפים כי בסוף מאי נרשם מספר תובעי האבטלה הנמוך ביותר מאז המשבר - פחות מ-400 אלף מובטלים • לראשונה מאז פרוץ המשבר, העלייה במספר המשרות הפנויות לצד הירידה במספר דורשי העבודה מעידה על התאוששות המשק

שיעור האבטלה הרחב ירד ל-9.6% במחצית הראשונה של מאי • בבנק ישראל מעריכים כי עד סוף השנה שיעור האבטלה הרחב יירד ל-7.5% • כמעט 400 אלף איש מצויים מחוץ לשוק התעסוקה במשק - המספר הנמוך ביותר מאז תחילת משבר הקורונה