צניחה חופשית

בשנים האחרונות אנו מרבים לטעון כי עם הזמן קטן הסיכוי שתצמח בישראל צ'ק פוינט נוספת, ובכל פעם נצבט הלב מחדש. את ההוכחה האחרונה סיפקה לנו בשבוע שעבר EVS (אלביט מערכות ראייה), מהחברות הישראליות הקטנטנות שנסחרות בשוק ההון האמריקאי.

EVS, שמפתחת מערכות איכות אופטיות וקוליות שמטרתן להגדיל את יעילות הייצור בפסי ייצור, הגיעה לפת לחם. לחברה יש גירעון בהון החוזר, הון עצמי שלילי, קופת מזומנים ריקה משטרות וממטבעות, והכי גרוע מבחינתה - בעלי השליטה בה אינם מוכנים להושיט ידם לכיס ולחלץ אותה מהבוץ.

במקרה של EVS, בעל השליטה הוא לא אחר מאשר מאיר שמיר - האיש והתנובה. שמיר רכש את השליטה בחברה לפני כארבע שנים תמורת 0.5 דולר למניה, שנסחרת כיום סביב 9 סנטים בלבד. ההפסד של שמיר "על הנייר" מוערך בכמה מיליוני דולרים.

לא פלא, אם כך, ששמיר מסרב להכניס את היד לכיס. הרי מבטח שמיר, החברה שבבעלותו ושדרכה הוא מחזיק במניות EVS, מתפקדת כחברת אחזקות שתפקידה להיפטר מנכסים שאינם מניבים תזרים מזומנים, ולהשקיע בנכסים שכן מניבים.

עם זאת, שמיר אינו חף מפשע. כבעל השליטה בחברה הוא גם אחראי לקריסתה, וכך גם בעל מניות נוסף - הכדורגלן לשעבר ניר אלון, שהשקיע בחברה בעקבות שמיר, שאותו הכיר כשהאחרון היה הספונסר של קבוצת הכדורגל שבה שיחק.

אלון מכהן כיום כדירקטור, ובעבר שימש יו"ר החברה. ואם יש מסקנה נוספת שאפשר להסיק מהסיפור של EVS, הרי היא שגם שמות גדולים מהעולם העסקי (כמו שמיר) ומעולם הספורט (כמו אלון) לא תמיד יכולים להפוך יהלום גולמי ליהלום מלוטש.