משרד רו"ח ברלב: עדיין קיימות פירמידות פיננסיות שטרם נחשפו

כמדי שנה ערכה יחידת המחקר של משרד רו"ח ברלב ושות' דו"ח שנתי המסכם את מקרי ההונאה, המעילה ואי-סדרים אשר טופלו במשרד או הובאו לידיעתו במהלך 2009.

הדו"ח מבוסס על פריסה גיאוגרפית בכל שטח המדינה, ואף על מקרים שאירעו בחוץ לארץ ומקורם בישראל, או שקשורים לגופים ישראליים, וטופלו על-ידי משרד ברלב. הדו"ח אינו מתיימר להקיף את כל מעשי ההונאה שבוצעו בישראל, אך מצביע על המגמות והמאפיינים.

בדו"ח הנוכחי הוחלט לא לכלול נתונים כספיים מאירועי "הונאות ענק" ואירועי הלבנת הון, מכיוון שהיקף הנזק מאירועים אלה מוערך במאות מיליוני שקלים ומטה באופן קיצוני את הנתונים. כן לא נכללו בדו"ח זה נושאים המוגדרים כ"שחיתות ציבורית", המטופלים על-ידי גופי האכיפה והביקורת הציבוריים.

הדו"ח מסביר את הירידה לעומת שנת 2008 ואת העלייה לעומת רוב השנים הקודמות על בסיס הפרמטרים הבאים:

שנת 2008 היתה שנת המשבר הפיננסי העולמי הגדול ביותר מאז שנות ה-20. המשבר איפשר חשיפת אירועים בסדר גודל משמעותי; שיפור ברמת המודעות בתחום מערכי הניהול והבקרה הביא להשקעת משאבים והטמעת השימוש בביקורת חקירתית, שהתרחבה במיוחד בקרב עסקים במגזר החרדי; משבר אשראי אשר חלף על ישראל באופן קל יחסית למדינות אחרות.

אופנת ההונאות

מהו ה"טרנד" החדש בהונאות ומעילות? הדו"ח מגלה כי כתוצאה מהמשבר הכלכלי ניכרת עלייה בחשיפה של הונאות בתחום רכישות הנדל"ן במזרח אירופה ובמרכזה; פעולות מירמה על-ידי שותפים שעשו אקזיט אך נשארו בניהול החברה; חשיפה של הלבנות הון; חשיפה של עסקאות רבות שנחתמו בתקופת הגאות והתגלו כבעייתיות בתקופת השפל. בקטגוריה זו נכללו גם הנפקות אג"ח שבוצעו בשנות הגאות, וחברות ציבוריות רבות מתקשות לעמוד בפירעונן.

גם ב-2009 המשיכו התופעות של מנכ"לים השולחים יד לקופת החברה, על אף העובדה כי הם משתכרים סכומים נכבדים, וכן נרשמה החרפה בהיקף הונאות שבוצעו על-ידי עורכי דין כנגד לקוחותיהם.

רואי החשבון המבקרים אינם נקיים מאשמה. לפי הנאמר בדו"ח, "הובאו לידיעתנו מספר מקרים בהם רואה החשבון המבקר חיווה את דעתו על הדו"חות הכספיים מבלי שערך ולו ביקורת מינימלית בספרי החברה המבוקרת. ניתן למצוא מקרים של אזלת-יד של מבקרי החברה, בהתעלמותם של רואי החשבון מרישומים מטעים בדו"חות הכספיים, לבקשת הלקוח, אשר רומז לרואה החשבון כי אם לא יאשר הדו"ח יימצא רואה חשבון אחר שיסכים לאשרו כמות שהוא". מטריד.

הונאות פונזי בישראל

האם הונאות הפירמידה ("פונזי") יכולות להתרחש גם בישראל? התשובה לפי ברלב חיובית: השנה התגלו מספר מקרים של הונאות פונזי שבוצעו על-ידי מנהלי תיקים, אשר קורבנותיהם פנו למשרד לביצוע ביקורת חקירתית במטרה לחשוף את ההונאה ולאתר את השותפים למעשה.

המאפיין המשותף של מקרים אלה הינו שהמשקיעים הולכו שולל על-ידי אישיותם הכובשת של מנהלי התיקים. מנהלי התיקים הצליחו, למרות כל נורות האזהרה שדלקו, להוציא מהמשקיעים כספים פעם אחר פעם, תוך שיחות שכנוע על יכולותיהם המאגיות לפעול בשווקים של סטראקצ'רים, נגזרים, אופציות ועוד מכשירי השקעה מתוחכמים לכאורה, כאשר בפועל עשו תרגילי פונזי פשוטים שהתגלו בדיעבד.

מעשי הונאה לא נחשפים בדרך-כלל באמצעות הרגולטור, כפי שניתן היה לראות בפרשות העבר כמו הסנה, לה נסיונל והבנק למסחר, בהן הפיקוח לא גילה את מעשי התרמית. החל משנת 2004 הפיקוח על גופים פיננסיים שם דגש על מניעת הלבנת הון, פעילות התורמת גם לאיתור פרצות בתחום ההונאות. מאידך, הונאות בשיטת הפירמידה לא רק שאינן נעלמות, אלא אף משתכללות ומתוחכמות יותר בכל פעם, ומגלגלות כספים רבים יותר בכל סיבוב.

להערכת המשרד, עדיין קיימות כיום מספר פירמידות פיננסיות הפועלות במשק הישראלי, וחלקן ייחשפו מן הסתם במהלך השנים הבאות.

ניתן לצפות כי התהליכים שהחלו בשנת 2009 יימשכו גם בשנת 2010, לאור העמקת דרישות הרגולציה והשימוש ההולך וגובר בקרב גופים ממלכתיים בכלי הביקורת החקירתית, המשבר הכלכלי שטרם הסתיים, דרישות מצד מחזיקי אג"ח לבחינת התנהלות החברות המנפיקות בכלל ואופן השימוש בכספי ההנפקה בפרט.

נזק של 360 מיליון שקל

הדו"ח לשנת 2009 כולל עשרות רבות של מקרים, והנזק הישיר ממעשי הונאה שהתרחשו בארץ בשנת 2009 עומד על 360 מיליון שקל. מדובר אמנם בירידה של 37% ביחס להיקף ההונאות והמעילות בשנת 2008 החריגה בהיקפה, אך זו עלייה של כ-80% לעומת הממוצע בשנים 2002-2007.

יודגש כי סכום הנזק לשנת 2009 אינו כולל סכומים חריגים של הונאות ענק ואירועי הלבנת הון שטופלו במשרד ברלב. היקף הנזק שנגרם מהונאות ענק מסתכם ב-1.1 מיליארד שקל, ומשפיע כמובן באופן מהותי על הנתונים. היקף הלבנות ההון מסתכם במאות מיליוני שקלים נוספים. לשם השוואה, היקף הונאות הענק ב-2008 החריגה הסתכם ב-6.1 מיליארד שקל, אך בשנים 2005-2007 הונאות הענק הסתכמו בכ-300 מיליון שקל בשנה "בלבד".

מניתוח הנתונים עולה כי בשנת 2009 ניתן להבחין בשיפור מודעות הציבור לשימוש בביקורת חקירתית. התחזקות הרגולציה והרצון להענות בארץ לדרישות העולמיות בתחומי ההון ומשבר האשראי משתקפים גם הם בנתונים.

חשיפת הגופים הממשלתיים והמוניציפאליים לתחום הביקורת החקירתית, חיזוק יחידות הפיקוח והבקרה והקצאת משאבים לצורך טיפול ומניעה בהונאות ומעילות, הביאו לירידה חדה במקרי הונאה חדשים בקרב אותם גופים, ירידה אשר משתקפת כבר משנת 2006. נתון נוסף הינו ירידה חדה במקרי ההונאה המתגלים בעמותות, אגודות שיתופיות וקיבוצים, נוכח הגברת המודעות לנושא.

הדו"ח מנתח את כמות מקרי ההונאות בשנת 2009 לפי היקפם, ועולה כי 39% מהמקרים היו בהיקף קטן ממיליון שקל; 42% בהיקף של 1-10 מיליון שקל, ו-18% בהיקף גדול מ-10 מיליון שקל.

המקרים הכלולים בדו"ח סווגו לפי 8 סוגי אירועים:

* הונאה: השגת יתרון כספי בדרך של מירמה ו/או זיוף ו/או התחזות - 19% מהמקרים.

* מעילה: מעשה שבוצע על-ידי חבר בארגון כנגד הארגון עצמו - 5% מהמקרים.

* סכסוך: סכסוך על רקע כספי בין שותפים לעסקים או בין בני-זוג - 27% מהמקרים.

* שוחד: מתן תמורה כספית או טובת הנאה לגורם בארגון על-ידי גורם חיצוני על מנת להשפיע על החלטות - לא נמצאו השנה מקרים.

* מניעה וייעוץ: סקר חשיפה להונאות, גיבוש נהלים למניעת הונאות וייעוץ כלכלי בנושא בקרה ואיתור - 12% מהמקרים.

* הברחת נכסים וידע: איתור נכסים וידע שהוברחו מהארגון - 4%.

* אי-סדרים: פעולות שבוצעו בארגון ללא כוונה פלילית, אלא מתוך רשלנות ואי-עמידה בסדרי מינהל תקין - 28%.

* ניתוח מידע עסקי: ניתוח מידע עסקי ייחודי על משקיעים פרטיים וחברות - 5%.

מבצעי ההונאה

ניתן לחלק את מבצעי ההונאה ל-3 קבוצות:

* עובדי הארגון: 38% מסך המקרים בדו"ח לשנת 2009, לעומת 40% בשנת 2008.

* בעלי הארגון: 47% מסך המקרים בדו"ח לשנת 2009, לעומת 35% בשנת 2008.

* גורמים חיצוניים לארגון - ספקים ולקוחות: 15% מסך המקרים בדו"ח לשנת 2009, לעומת 25% בשנת 2008. למרות שיעורם הנמוך יחסית במספר המקרים, מבחינת היקף ההונאות אחראים הגורמים החיצוניים לארגון לכ-40% מסך ההונאות.

ניתוח מקרי ההונאה שהתרחשו בארץ בשנת 2009 מלמד כי 60% ממקרי ההונאות בוצעו על-ידי גברים, בעוד ש-3% ממקרי ההונאות בוצעו על-ידי נשים. בשאר המקרים ביצוע ההונאה משויך לתאגיד עצמו. שיעור הנזק שנגרם על-ידי גברים עומד על 80% מסך הנזקים שנבעו ממעשי הונאה, לעומת שיעור של 1% ממעשי הונאה שנגרמו על-ידי נשים ו-19% ממעשים המיוחסים לתאגידים. אפשר להסביר נתונים אלה בכך שהגברים מחזיקים ביותר עמדות כוח המאפשרות ביצוע הונאות.

דו"ח ברלב מציין כי מקרי ההונאות שונים משנה לשנה, ולא ניתן לציין מגמה בולטת כלשהי לגבי הגופים הנפגעים מהונאות או מעילות. כן ניתן לציין כי השיעורים בשנת 2009 תאמו את הממוצע הרב-שנתי, וכי הכלי היעיל ביותר לחשיפה ולאיתור מקרי הונאות ומעילות הינו ערנותם של מנהלי הארגון ומבקרי הארגון.

לגבי ההליכים שננקטו לאחר שהתגלתה ההונאה, עולה כי 4% בלבד מהמקרים הובילו לטיפול פלילי על-ידי המשטרה; 2% הובילו לפירוק או כינוס נכסי התאגיד; 31% נמצאים בטיפול בהליך אזרחי או בוררות; וב-63% טרם הוחלט כיצד לנהוג. שיעורים דומים נרשמו גם בשנת 2008.

הנפגעים

* תאגיד:

בקבוצה זו, הכוללת 31% מהמקרים בדו"ח (28% בשנת 2008), נכללות חברות פרטיות וציבוריות, עמותות ואגודות שיתופיות.

* גופים ממלכתיים:

בקבוצה זו, הכוללת 25% מהמקרים בדו"ח (22% בשנת 2008), נכללים גופים ממלכתיים כגון משרדי ממשלה, רשויות סטטוטוריות ורשויות מקומיותץ

* בעלי הארגון:

בקבוצה זו, הכוללת 21% מהמקרים בדו"ח (זהה לשנת 2008), נכללים בעלי מניות בחברות ושותפים בעסקים שניזוקו באופן אישי מההונאה, ללא קשר לנזק שנגרם, אם בכלל, לחברות ולעסקים שבבעלותם

* הציבור:

בקבוצה זו, הכוללת 18% מהמקרים בדו"ח (15% בשנת 2008), נכללים הציבור הרחב, שהיה בקשרים עסקיים עם הגורם שביצע ההונאה וניזוק כתוצאה מביצוע ההונאה, וכן לקוחות וספקים.

נדל"ן מניב

בשנת 2009 מדווח משרד ברלב על הצפה של אירועים שמקורם בתופעות חריגות שהתרחשו בתאגידים שגייסו כספים בשנים 2005-2007, בין אם בדרך של הנפקה לציבור של אגרות חוב, ובין אם בדרך של גיוס פרטי ממשקיעים בודדים. המאפיין גיוסים אלה היה התבססותם על נדל"ן במרכז אירופה ובמזרחה.

באחד המקרים, שמאפיין גם אירועים נוספים, עלה כי חברה מסוימת רכשה בין השאר נדל"ן במזרח אירופה. הנדל"ן כלל בניין עם שטחים מסחריים להשכרה. לאחר הרכישה ולצורך גיוס כספים, פנתה החברה לשמאי מקרקעין מקומי. לפני ששכרה את שירותיו, סיכמה עימו מראש את סדר הגודל של השומה, שהיתה גבוהה ב-150% מעלות הנכס ושוויו הריאלי.

דו"ח השמאי יצא בהתאם, בתוך חוברת מרשימה המתארת את הנכס ויתרונותיו, דיירים, חוזים ודמי שכירות קיימים וצפויים. חוברת זו הופצה גם למשקיעים לצורך הגיוס. הנכס עומד היום למכירה במחיר נמוך אף ממחיר העלות שלו.

מונית הכסף

הסיפור החל לפני מספר שנים, כשמספר חברים, נהגי מוניות, התאגדו והחליטו ביחד לפתוח תחנת מוניות. נטל ניהול התחנה הופל ברובו על אחד מנהגי המוניות, והוא ניהל בפועל את השותפות.

עם התפתחות התחנה וגדילתה, ציפו נהגי המוניות השותפים לעלייה בשכר וברווחים מהשותפות המשגשגת לכאורה. אולם, בכל פעם מחדש הוצג להם מצג מאכזב של הפסדים חוזרים ונשנים.

מחקירת המקרה התגלה כי מנהל התחנה מצא דרך יצירתית לרוקן את החברה ולשלשל את הכסף לכיסו. הוא ביצע עסקאות תמוהות עם החברה, שכללו השכרה של מספרי מוניות במחירים לא סבירים, ועבודה עם חברות אחרות שבבעלותו. בדרך זו הציג תוצאות כספיות גרועות בשותפות, בעודו גורף לעצמו סכומי כסף גדולים.