קרובים קרובים, מתנות, ושאלת מס שבח

הענקת מתנות ביחס למקרקעין זוכה להקלות במס רק מקום בו נותן המתנה הינו "קרוב" של המקבל: מתנה כאמור זוכה לפטור ממס שבח ע"פ סעיף 62 לחוק מיסוי מקרקעין, ולהנחה של שני שלישים ממס הרכישה ע"פ תקנה 20 לתקנות מס רכישה (כשמדובר במתנה של דירה לבן הזוג המתגורר עם המעניק באותה דירה, יחול פטור מלא ממס רכישה).

נקודת המפתח בהקשר זה הינה האם מקבל המתנה הינו "קרוב" של הנותן, כשקיים הבדל בין הגדרת המונח לעניין מס שבח ולעניין מס רכישה.

לעניין מס שבח, "קרוב" הינו בן זוג, הורה, הורי הורה, צאצא, צאצאי בן הזוג ובני זוגם של כל אחד מאלה. כן כולל המונח אח או אחות ובני זוגם. לעומת זאת, לעניין מס רכישה ההגדרה מצומצמת יותר וכוללת רק בן זוג, הורה, צאצא, בן זוגו של צאצא, אח ואחות.

שאלה מעניינת בהקשר זה התעוררה לאחרונה בפסק דינה של ועדת הערר שליד ביהמ"ש המחוזי בנצרת בעניינו של נח'אש מוסטפא (עמ"ש 106/09). באותה עניין הועבר נכס מקרקעין במתנה מאדם לגיסו (בעלה של אחות המעניק). גיס נכלל במסגרת המונח "קרוב" לעניין מס שבח, אך לא לצרכי מס רכישה ולכן ברור היה שיחול מס רכישה.

בנסיבות העניין הקושי התעורר גם לעניין מס שבח, לאור העובדה שהמתנה ניתנה לאחר שהאחות נפטרה. בהתאם לעמדת רשות המיסים, במקרה של פטירה הבעל יוסיף להיחשב "בן זוג" אך ורק כל עוד לא נישא מחדש. בענייננו נישא בן הזוג מחדש, ולכן נטען ע"י המנהל שאין מדובר בקרוב.

ועדת הערר דחתה את עמדת המנהל וקיבלה את עמדת העוררים, לפיה המעמד כבן הזוג של האחות לא נשלל עקב פטירת האחות, ואף לא עקב נישואיו החדשים של האלמן.

פטירה לעומת גירושין

הוועדה מנמקת כי היסוד החשוב בהקשר זה הינו שלא היה בשום שלב אקט של פרידה מרצון מהאחות (כגון גירושין). מטעם זה, יש לראות את היחסים כיחסי זוגיות ובאלמן כבן זוג, אף אם נישא שנית. הוועדה אף משווה זאת לסיטואציה בה אדם נשוי נושא אישה שנייה (אם וככל שהיה הדבר מותר). במקרה כזה אין ספק שהאישה הראשונה מוסיפה להיות בת זוג, ולגישת הוועדה דין דומה אמור לחול גם במקרה של פטירת האישה הראשונה.

לדעתנו, פסיקת הוועדה אכן קולעת לכוונת המחוקק ומתאימה לחיי המציאות, באשר באירוע של פטירה, להבדיל מגירושין, נשמרים בדרך כלל יחסי הקרבה עם משפחת הנפטרת.

מטעם זה לדעתנו יש מקום להחיל פרשנות זו אף ביחס לפרשנות המונח "קרוב" בפקודת מס הכנסה (לדוג' לעניין חברה משפחתית), וזאת על אף שבפקודה קיימת הגדרה עצמאית למונח.

הכותבים הם ממשרד אלתר ושות' עורכי דין.