בורוביץ' ל"גלובס": "אין כוח שייקח לנו את הקרקע בשדה-דב"

"אף אחד לא יכול לגעת בשטחים שלנו בשדה דב משום שהם נמצאים בהחזקתנו וזאת בין היתר בהסתמך על חוות הדעת של עורכי הדין של החברה", כך אומר דדי בורוביץ', בעל השליטה בחברת כנפיים , המחזיקה באל-על - שבבעלותה שטח של כ-30 דונם בלב החלק האזרחי של שדה דב בתל אביב. המתחם מתוכנן להתפנות במסגרת מהלך של משרד התחבורה ומשרד הבינוי והשיכון.

כזכור, שר התחבורה, ישראל כץ ושר הבינוי והשיכון אריאל אטיאס מינו בשבוע שעבר צוות מקצועי בינמשרדי שיבחן את החלופות לפינוי שדה דב מתל אביב ושיגיש את ממצאיו לממשלה ב-1 ביולי. זאת בעקבות החלטתם המשותפת של כץ ואטיאס מהחודש שעבר לפעול במשותף לפינויו של מתחם שדה דב.

מתחם שדה דב משתרע על שטח של כ-1,300 דונם, מתוכם כ-800 דונם הם שטח צבאי. פינוי המתחם יאפשר להקים במקום כ-12 אלף יחידות דיור ולהקל בכך על מצוקת הדיור הקיימת היום בתל אביב. כדי לפתח את צפון תל אביב, הן מבחינת מסחר אך בעיקר מבחינת מגורים, יידרש פינויו של שדה דב.

כשחברת כנפיים מכרה את ארקיע לאחים נקש לפני כחמש שנים, העסקה לא כללה את זכויות הקרקע של ארקיע בשדה דב כך שזכויותיה של ארקיע בקרקע נשארו בידי חברת כנפיים (באמצעות גלובל ליסינג שהיא חברה בת בבעלות מלאה של כנפיים). ארקיע היא בעלת זכויות קנייניות אלה בשדה דב והיא פועלת כנאמנה של חברת גלובל בעניין זה.

שוויה של הקרקע בת ה-30 דונם נאמד, לפי הערכות בשוק ב-100-200 מיליון דולר. מחוות דעת משפטית שהוכנה עבור גלובל ושהגיעה לידי "גלובס" עולה כי "זכויותיה הקנייניות של ארקיע בשטח, בין השאר כברת-רשות צמיתה, ידועות עוד מקדמת דנא, עת היא זו שלמעשה פיתחה בשדה התעופה דב הוז את הקטע שעוסק בטיסות אזרחיות בפנים הארץ, בנתה והקימה את המתקנים לשם כך בשעה שהשטח כולו היה בלתי מיושב ובשולי העיר תל אביב".

עוד נכתב בחוות הדעת, שהוכנה על ידי משרד עורכי הדין הרטבי-בורנשטיין-בסון ושות', כי במשך עשרות שנים עמדה ארקיע על כך שזכויותיה במקרקעין הן קנייניות וכי מינהל מקרקעי ישראל ורשות שדות התעופה הוקמו רק לאחר שימושיה במקרקעין במשך שנים. "הדבר ידוע היטב גם לרשות שדות התעופה", נכתב, "שמעמדה אגב, בשדה עצמו איננו נהיר כלל וכלל, הואיל וככל הנראה הבעלות הפורמאלית מצויה בידי המדינה".

כן מצוין בחוות הדעת שבמשך כל השנים בהן דרשה רשות שדות התעופה שארקיע תחתום על חוזה הרשאה נדחו בקשות אלו על הסף "הואיל וארקיע הבהירה באופן נחרץ שזכויותיה הינן קנייניות והן קיימות מזה עשרות בשנים ואין להחלישן על יד החתמתה על חוזה הרשאה, מעוקר כל זכות שהיא".

בחוק רשות שדות התעופה, נכתב, רשות שדות התעופה אכן הוקמה לנהל ולהפעיל את מרבית שדות התעופה בארץ, "אך בתוספת לחוק לא נכלל שדה התעופה דב הוז ברשימה זו. לעניין שדה התעופה דב הוז אף נאמר כי הרשות תיתן שירותים בלבד".

בחוות הדעת המשפטית מצוינת רשימת אירועים לחיזוק הטענות בדבר זכויותיה של ארקיע במקרקעין. בין היתר מוזכר הסכם שנחתם בינואר 1961 בין ארקיע לבין משרד הביטחון שניהל למעשה את שדה התעופה האזרחי, ובו הוכרה זכותה של ארקיע להשתמש בשדה התעופה. במשך השנים בהן השתמשה ארקיע במקרקעין, לפי רשימה זו, הוסיפה ארקיע מבנים והשקיעה כסף רב. כמו כן, לאחר שהוקמה רשות שדות התעופה שיפצה ארקיע בשנות ה-80 מבנים בעידוד ובתמיכת הרשות וב-1981 נחתם הסכם בו הוכרה זכות החזקה של ארקיע.

עוד נכתב כי "הרשות מציגה עצמה כבעליו של המקרקעין, אך אין זה נכון לאור זכויותיה הקנייניות של ארקיע במקרקעין שהיו לה עוד טרם הקמתה של הרשות בחוק בשנת 1977. כריתתו של חוזה הרשאה... תגרום לפגיעה בזכויות הקניין של ארקיע וכל הקבוצות הקשורות אליה".

בחוות הדעת מצוין כי זכות הקניין הועלתה לדרגת זכות חוקתית ובית המשפט מחויב בשמירתה "וברור שמתבקש מרשות שדות התעופה, מינהל מקרקעי ישראל ומדינת ישראל ליתן את ליבם לעובדה זו. חוק יסוד כבוד האדם חיזק ושריין את זכות הקניין ובוודאי שאין לפגוע בזכות זאת השמורה לארקיע".

את חוות הדעת מסיימים עורכי הדין במשפט "לא יעלה על הדעת שזכויותיה הקנייניות של ארקיע במקרקעין, שנרכשו בכסף רב ובהוצאות מרובות מזה עשרות בשנים, יאבדו וייעלמו בשל כך".

בורוביץ' אמר ל"גלובס" כי "אין כוח בעולם שיכול לקחת לנו את הקרקע הזו. פיתחנו את השדה. לא ניתן את הקרקע בה אנחנו מחזיקים מאז 1961".

ממשרד התחבורה נמסר בתגובה: "צוות המקצועי שמינה השר כץ אמור לבחון את כל המשמעויות להפסקת פעילות שדה דב ובכללם גם את שימושי הקרקע והזכויות הקיימות בשדה התעופה. במסגרת זאת, ייבחנו זכויותיהם הקנייניות של כל הגופים הפועלים בשדה ואין כל כוונה לפגוע בזכויותיהם של בעלי הקרקע בשדה".