מנהל בי"ח איכילוב מייעץ לחברת קוקה-קולה

עוד בדוח: רוצים הטבות מס במאות אלפי שקלים? תעבדו ברשות המסים ■ בתי-הספר גבו מההורים מיליארד שקל ללא היתר ■ חקלאים מספסרים במים, המדינה שותקת ■ הפליות והפסדים במשרד הביטחון ■ החובבנות חוגגת ברכבת ישראל

כשמבקר המדינה, מיכה לינדנשטראוס, פרסם לפני 3 שנים כי מנהלי בתי-החולים הממשלתיים איכילוב ותל השומר עסוקים במגוון עבודות פרטיות לצד משרתם הציבורית, הוא חשב שהדבר יזעזע את המערכת. ספק אם יש עוד דוגמה לעובד מדינה העומד בראש מערכת כל כך רגישה, שעובד בכמה עבודות פרטיות, בשכר כמובן.

והנה, פרופ' זאב רוטשטיין מתל השומר ופרופ' גבי ברבש מאיכילוב שוב מככבים בסיפור דומה. משרד הבריאות, שנוהג להפיץ הוראות לקופות-החולים ולבתי-החולים הפרטיים, לא הוציא נהלים שמגבילים את היקף העבודה הפרטית של מנהלי בתי-החולים הממשלתיים שנמצאים בבעלות המשרד, למרות המלצות המבקר.

עוד בדוח המבקר:

הטבות מס במאות א' ש' לעובד בכיר ברשות המסים

חקלאים מספסרים במים, משרד החקלאות עוצם עיניים

תשלומי ההורים לביה"ס חרגו במיליארד שקל מהמותר

המבקר על הנתיב המהיר: נסלל על חשבון הרכבת

משרד הביטחון: חוסר יעילות, הפסדים כספיים

כך ויתר האוצר על חובות של מיליארדים

הזלזול והחובבנות של רכבת ישראל

משרד החקלאות נתן העדפה למעלה יוסף, שם התגורר השר שמחון

על-פי הדוח, פרופ' ברבש עסק בתקופת הביקורת ב-6 עבודות מחוץ לתפקידו בבית-החולים, 4 מהן מוגדרות עבודות פרטיות, בין השאר כיועץ לחברת משקאות קלים. ברוב המקרים שימש דירקטור בחברות העוסקות בין בפיתוח תרופות וציוד רפואי, ולשם כך הצהיר מראש בטופס שהגיש לנציבות שירות המדינה ולעיריית ת"א כי ייתכן שאחת החברות תבקש לספק שירותים לאיכילוב, וכי לא הוא זה שמקבל החלטות בענייני רכש. לדעת המבקר, לאור הצהרתו של ברבש, היה על הוועדה המשותפת לעיריית ת"א ונציבות שירות המדינה לערוך בחינה יסודית של ובמידת הצורך להכין הסדר כתוב למניעת ניגוד עניינים - ולא להסתפק בהצהרותיו.

מהדוח עולה כי באחד המקרים ברבש לא שלח לנציבות שירות המדינה טופס רשמי לקבלת היתר עבודה פרטית, אלא לשני סמנכ"לים באיכילוב שכפופים לו ישירות. "פנייתו של פרופ' ברבש לעובדים שכפופים לו... אינה תקינה ומקשה עליהם לקבל החלטה שאינה נגועה בשיקולים זרים", כתב המבקר.

עוד עולה מהדוח כי בעוד שברבש ביקש היתר לשמש דירקטור בחברה מסוימת, הוא מונה בפועל ליו"ר הדירקטוריון שלה. אחת החברות שבהן שימש דירקטור היא אלרום. לדעת המבקר, היה עליו לבקש היתר נפרד לתפקיד זה. בתשובתו כתב ברבש כי החברה המדוברת ביקשה ממנו לעמוד בראש הדירקטוריון כדי "לסייע בהבראת החברה", וכי בזכות פועלו הדבר אכן הושג. עוד טען כי יו"ר הדירקטוריון אמור רק "לפקח וללוות את המנכ"ל במילוי תפקידו". מבקר המדינה אינו רשאי לציין את שמות החברות הפרטיות, אך ל"גלובס" נודע כי מדובר בקוקה קולה.

על-פי הדוח, גם פרופ' רוטשטיין מתל השומר עסק בתקופת הביקורת בעבודות פרטיות - 5 במספר, לעומת 11 לפי הדוח הקודם. רוטשטיין דיווח על היקף של 8 שעות שבועיות בעבודותיו הפרטיות, בשכר של 20 אלף שקל בחודש - בהתאם לתקנות שירות המדינה. עם זאת, המבקר העיר שהוא כלל בטופס אחד של בקשת היתר 4 עבודות שונות, ושהדבר פגע בשקיפות וביכולת להבין מהו היקף עבודותיו הפרטיות.

חוזים אישיים

מבקר המדינה חזר על המלצתו מ-2009, שלפיה יש לשקול כי מנהלי בתי-החולים יחתמו על חוזי העסקה אישיים בשכר מתגמל, כך שלא ייכללו עוד בהסכמים הקיבוציים של כלל הרופאים ומנגד עבודתם הנוספת מחוץ לתפקיד תוגבל רק לעבודות הוראה רפואית באקדמיה.

מבית-החולים איכילוב נמסר: "כל העיסוקים הפרטיים של פרופ' ברבש אושרו על-ידי גורמי עיריית תל-אביב ועל-פי בקשתו המיוחדת של גם על-ידי הוועדה המשותפת של העירייה ונציבות שירות המדינה. חלק מהביקורת בדוח - מקורה בחילוקי דעות בין עיריית תל-אביב לאנשי המבקר על הנוהל התקין". מרוטשטיין נמסר כי "המבקר שוב מסמן מטרה ויורה חצים בהתעלם מהעובדות. למשל, המבקר מתעלם מכך שהוראה אינה עבודה פרטית. נהגתי בשקיפות לאורך כל הדרך. הדוח עקר ומיותר".

צרו איתנו קשר *5988