קשרו קשר לרמות חברות בצרפת - ונשלחו ל-34-18 חודשי מאסר

רוברט בלחסן, שנידון ל-34 חודשי מאסר, וטומי בלאיש, שנידון ל-18 חודשי מאסר, הורשעו בהוצאת מיליוני אירו במירמה מחברות בצרפת באמצעות מסמכים מזויפים של פעילות פיננסית חשאית

השופט דוד רוזן / צילום: תמר מצפי
השופט דוד רוזן / צילום: תמר מצפי

"אני ממש מתחרט, מצטער על המעשים, על זה שסגרתי את העיניים שלי במעשים האלה. אני קיבלתי את העונש שלי, עברתי כבר דרך במעצר, אני תומך עכשיו באגפים, מטפל באנשים, נטלתי אחריות חברתית בתוך המערכת, אני מקווה מאוד שיהיו לי בחוץ חיים חדשים, בעזרת השם, לא לחזור לפה" - כך אמר הבוקר (ב') הנאשם טומי בלאיש, זמן קצר לפני שבית המשפט המחוזי בתל-אביב גזר עליו 18 חודשי מאסר בפועל, 12 חודשי מאסר על-תנאי וקנס בסך 3,000, בגין הרשעתו בפרשת הונאת הצרפתים במיליוני יורו.

בלאיש הורשע על-פי הודאתו, במסגרת הסדר טיעון, בביצוע עבירות מירמה, קשירת קשר והלבנת הון, לאחר שפעל יחד עם רוברט בלחסן ואחרים להוצאת כספים מחברות בצרפת בהיקף של מיליוני יורו. 

בנוסף לעונש המאסר, חייב השופט דוד רוזן את בלאיש בתשלום פיצוי בסך 277 אלף שקל לחברה שנפלה קורבן לתרמית שביצע - "פינדר פרנס", וכן הורה על חילוט בסך 1,190,000 שקל מסך הרכוש שלו שנתפס על-ידי המדינה במהלך החקירה. 

על בלחסן, אשר לו ייחס בית המשפט חלק משמעותי יותר בביצוע העבירות, נגזרו 34 חודשי מאסר בפועל, 18 חודשי מאסר על-תנאי, קנס כספי בסך 1,117,000 שקל ופיצוי בסך 2,033,000 שקל לחברות שנפלו קורבן לתרמית - סך של 1,155,000 שקל לחברת BREVINI POWER TRANSMISSION FRANCE וסך של 878 אלף שקל לחברת OLYMPIQUE DE MARSEILLE. 

בפברואר אשתקד הגישה פרקליטות מחוז תל-אביב (פלילי) לבית המשפט המחוזי בעיר כתב אישום נגד בלאיש, בן 34 מתל-אביב, ורוברט בלחסן, בן 55 מהרצליה, בגין קשירת קשר לביצוע פשע, קבלת דבר במירמה בנסיבות מחמירות, עשיית פעולה ברכוש אסור, התחזות כאדם אחר, השמדת ראיות ושיבוש מהלכי משפט. 

על-פי כתב האישום, שהוגש בידי עו"ד עפרה קרמני-אוטולנגי, במהלך שנת 2014 קשרו השניים קשר יחד עם אחרים לרמות חברות בצרפת. לשם כך שכרו הנאשמים משרד בהרצליה על שם איש-קש, שם התקינו במחשביהם תוכנה המאפשרת להתקשר לצרפת באופן שמסתיר את מקור השיחה בישראל. בנוסף, יצרו כתובות דוא"ל בשרתים בחו"ל הנחזות להיות כתובות דוא"ל של בעלי תפקידים בחברות ושל עורכי דין. 

לפי האישום, הנאשמים אספו באופן שיטתי מידע אודות מאות חברות בצרפת, הכולל מידע פיננסי, מידע אודות בעלי תפקידים, מידע אודות דרכי התקשרות עם החברות, ואספו מידע בנוגע לחברות אשר נמצאות בקשרי מסחר עם החברות אותם ביקשו להונות. כמו כן פתחו הנאשמים חשבונות בנק במספר מדינות באירופה. 

לפי האישום המקורי, בין התאריכים 11 בדצמבר ל-9 בינואר פנו הנאשמים אל חברות שונות בצרפת בדרישה להעברות כספים בהיקף כולל של כ-3.5 מיליון אירו, באמצעות הצגת מסמכים מזויפים של פעילות פיננסית חשאית. בסופו של דבר קיבלו לידיהם הנאשמים סכום של כ-1.76 מיליון אירו.

אישום נוסף ייחס לנאשמים עבירות של השמדת ראיות ושיבוש מהלכי משפט. מהאישום עלה כי ב-31 בדצמבר 2014, עקב חשדם של הנאשמים כי מעשיהם נחשפו, הגיע בלאיש יחד עם אחר למשרדם של הנאשמים בהרצליה, ובמשך מספר שעות מחק את תוכנם של המחשבים במשרד ופינה את המשרד מציוד ומסמכים. 

החקירה נוהלה בלהב 433 יאחב"ל בשיתוף-פעולה של חטיבת המודיעין, יחידת הסייבר הארצית בלהב 433 ויחידת יהלום ברשום המסים. 

מאז הגשת כתב האישום נוהלו מגעים בין הפרקליטות לנאשמים לצורך חתימה על הסדר טיעון, אשר הוגש היום לבית המשפט, יחד עם כתב אישום מתוקן והסכמה לגבי העונש שיוטל על הנאשמים.

בדיון הצגת הסדר הטיעון הבוקר, ציינה התובעת, עו"ד קרמני-אוטולנגי, כי "הנאשמים, ממקום מושבם בארץ, תוך שימוש באמצעים מתוחכמים, מתוכננים, תוך זיוף, התחזות ופתיחת חשבונות בנק במדינות זרות, הצליחו לקבל סכומי כסף עצומים ולפגוע פגיעה קשה בחברות בצרפת".

יחד עם זאת, הוסיפה, הענישה שהוצגה לבית המשפט היא "מתונה" - 18 ו-34 חודשי מאסר בפועל בלבד - כיוון שבפרשת ההונאה בכללותה היו מעורבים גורמים נוספים, שלא נמצאו נגדם ראיות, וגם הראיות נגד הנאשמים בתיק היו חלקיות, ולא הובהר עד תום חלקם בפרשה.

"בענייננו ישנה חשיבות גדולה למידת החלק של כל אחד מהנאשמים לביצוע העבירות. במשרד ממנו בוצעו העבירות, פעלו הרבה אנשים, בתצפית המקדימה במקום נצפו אנשים רבים יוצאים ונכנסים מהמשרד, במקום נמצאו שולחנות, מחשבים רבים וטלפונים, ואולם רק שני הנאשמים כאן, הוגש נגדם כתב אישום. בסופו של יום נמצא קשר ראייתי רק נגד שני הנאשמים הללו לביצוע העבירות. יחד עם זאת, חלקם בעבירות לא הובהר עד תום".

כך, טענה התובעת, לא ניתן לשלול, לדוגמה, את הטענה של בלאיש, שהוא הצטרף לקשר בנובמבר בלבד ונתן תמיכה טכנית, ולכן כתב האישום תוקן בהתאם. לגבי בלחסן, הוסיפה, לא הובהר מקומו ומרכזיותו בביצוע העבירות.

"מעבר לכך, ההסדר הושפע גם במידה רבה מקשיים ראייתיים, שנבעו מכך שמדובר בחקירה חובקת-עולם, והדבר השפיע על עוצמת הראיות וטיב הראיות בתיק", ציינה.

השופט דוד רוזן אישר את הסדר הטיעון במלואו, תוך שהוא מציין כי "הערך המוגן בעבירות בהן הורשעו הנאשמים הוא הערך של הגנה על רכוש הזולת, שמירה על תקינות המערכת הכלכלית, מתן אפשרות לציבור לפעול במערכת משוכללת, סדירה ונקייה מהונאות ורמאויות. הנאשמים הפרו הערך המוגן בצורה בולטת. נסיבות ביצוע העבירות מדגישות חומרת העבירות בהן הורשעו הנאשמים".

עוד צוין בגזר הדין כי "הנאשמים פעלו לאורך זמן באמצעים מתוחכמים, תוך גילוי מיומנות בעבודת בנקים והכרת המערכת העסקית. הנאשמים התחזו, זייפו וגרפו לכיסם סכומי כסף ניכרים. יש במעשיהם כדי לערער אמון המערכת העסקית במוסדות הבנקאיים ואמון איש עסקים ברעהו".

עוד ציין השופט כי לא מדובר בשני נאשמים ש"פעלו כתאומים זהים", כל אחד פעל במקומו, ועל כל אחד ייגזר עונש על-פי חלקו.

רוזן התחשב בגזר הדין בעברם הנקי של הנאשמים ונתן משקל לכך שכל אחד משני הנאשמים "שייך בטבורו למסגרת הנורמטיבית" - כלשונו, לכך שנטלו אחריות על מעשיהם והביעו חרטה ולעובדה כי הסיכויים שכל אחד משני הנאשמים יסור בעתיד מרע וישוב לחיות חיים של אזרח מן השורה במסגרת הנורמטיבית טובים.

לגבי בלאיש ציין רוזן כי מדובר בבחור צעיר, נשוי ואב לילדים, שבחר להשתקע בארץ מטעמים ציוניים; ולגבי בלחסן הוסיף כי הוא עומד בראש משפחה נורמטיבית, סב למספר נכדים ומצבו הבריאותי אינו משופר.

בנסיבות אלה בחר רוזן לאמץ את הסדר הטיעון בשלמותו.

צרו איתנו קשר *5988