בנה"פ חויב להסביר סירובו לפרסם את מסמכי ההלוואות לנוחי דנקנר

כך החליט ביהמ"ש במסגרת תביעה נגזרת שהגיש שי נשר נגד הבנק ■ נשר הציג ראיה חדשה, לפיה נוחי דנקנר הלווה כ-60 מיליון שקל לבן-דודו דני דנקנר, בעת שזה כיהן כיו"ר ועדת האשראי בבנק, ובזמן שנוחי עצמו היה חייב לבנק כ-150 מיליון שקל

בנק הפועלים ייאלץ להסביר בבית המשפט את סירובו לפרסם מסמכים הקשורים בהלוואות שנתן לטייקון לשעבר נוחי דנקנר, ובהמשך ייתכן שיצטרך להסביר את נסיבות מתן ההלוואות וכן להסביר את נסיבות אישור ההלוואה הסודית, בסך 60 מיליון שקל, שהעניק נוחי דנקנר לבן-דודו, דני דנקנר, שכיהן אז כיו"ר הפועלים וכיו"ר ועדת האשראי בבנק - כך עולה מהחלטה שניתנה בבית המשפט המחוזי בתל-אביב בסוף השבוע במסגרת תביעה נגזרת שהגיש שי נשר נגד בנק הפועלים, נושאי משרה ודירקטורים בבנק, בהם דניי דנקנר והמנכ"ל לשעבר ציון קינן.

ההחלטה ניתנה במסגרת תביעה נגזרת בסך 75 מיליון שקל שהגיש נשר, מפיק וסוכן טאלנטים לשעבר, לבית המשפט המחוזי בתל-אביב במאי 2015, בטענה כי הסכמי הלוואה של הבנק מול נוחי דנקנר גרמו נזקים לבנק.

נשר, בעלה של העיתונאית איילה חסון, המחזיק במניות בבנק הפועלים, הגיש את התביעה בנוגע לאשראי שניתן לחברת טומהוק שבשליטת נוחי דנקנר, ושבאמצעותה החזיק האחרון בשרשור בשליטה בחברת אי.די.בי. מספר בנקים העניקו לטומהוק אשראי, כאשר היקף האשראי שהעניק לה בנק הפועלים מוערך ב-150 מיליון שקל. בעקבות הסדר החוב של נוחי דנקנר עם הבנקים, סביר כי הפועלים לא יזכה לקבל את מרבית הסכום בחזרה.

נשר טוען בתביעתו - שהוגשה באמצעות עורכי הדין אופיר נאור ורנן גרשט - כי "מדובר בהלוואות שניתנו באופן מדהים וחריג ללא שום ביטחונות ותוך הפעלת שיקול-דעת רשלני ונחפז, ולמרות שמדובר בתאגיד שמחזיק בפירמידה עסקית ממונפת עד לעייפה ועתירת סיכון".

עוד נכתב בתביעה כי "מדובר בהלוואות שניתנו בניגוד לנוהלי בנק ישראל, ובהלוואה שלאדם מן היישוב, שאין לו מערכת קשרים עם בכירי הבנק, אין שום סיכוי לקבל".

הלוואה לבן-הדוד

כדי לבסס את תביעתו, וטרם הגשתה, ביקש נשר מבית המשפט להורות לבנק הפועלים להעביר מסמכים הקשורים במתן ההלוואה, וביסס את הדרישה, בין היתר, על כך שלפי רשם המשכונות, הבנק ויתר בשלב מסוים על מישכון שדנקנר רשם לטובתו.

שופט בית המשפט המחוזי בתל-אביב, חאלד כבוב, קיבל את טענותיו של נשר והורה על העברת המסמכים לידיו, וזאת לאחר שכבוב עיין בעצמו במסמכי ההלוואה. בנק הפועלים ערער על ההחלטה לעליון, והאחרון הפך את החלטת המחוזי. שופט בית המשפט העליון, ניל הנדל, קבע כי לא הוצגה תשתית ראייתית נרחבת שמצדיקה את העברת המסמכים.

חרף החלטת העליון, החליט נשר להמשיך במאבקו והגיש את התביעה הנגזרת לבית המשפט המחוזי. בתביעה כתב כי "נחשפו עובדות נוספות, ובראשן העובדה המדהימה שנוחי דנקנר העמיד הלוואה של כ-60 מיליון שקל לבן-דודו ויו"ר ועדת האשראי בבנק, דני דנקנר".

עובדה זו נחשפה בהליך הפלילי, שבסיומו נגזרו על נוחי דנקנר שנתיים מאסר בפועל, לאחר שהורשע בהרצת מניות חברת אי.די.בי שהייתה בשליטתו. במסגרת אותו הליך הוגש כראיה פתק שהגיש יו"ר הקונצרן לשעבר, שלפיו בן-דודו, דני דנקנר, חייב לו 60 מיליון שקל.

בנק הפועלים והדירקטורים של הבנק הגישו מצדם בקשה למחיקת התביעה הנגזרת על הסף, בטענה כי בית המשפט העליון אמר את דברו והבהיר כי אין תשתית ראייתית המצדיקה את חשיפת הסכמי ההלוואה לנוחי דנקנר.

שינוי התשתית הראייתית

ביום חמישי דחתה השופטת דניה קרת-מאיר את בקשת בנק הפועלים למחוק את התביעה הנגזרת של נשר על הסף, והורתה על הבנק להגיש תגובה לבקשת אישור התביעה הנגזרת נגדו.

השופטת קרת-מאיר ציינה כי "הדוח" אליו הפנה נשר בעניין מצבו הפיננסי של דנקנר מאפריל 2012, בו נחשף כי נוחי דנקנר העניק את ההלוואה לדני דנקנר, משנה את תמונת המצב שהייתה ידועה במועד בקשתו הראשונה של נשר לחשוף את מסמכי ההלוואה (הבקשה לאישור התביעה הנגזרת שנדחתה בבית המשפט העליון).

מדובר בדיווח פיננסי שהוכן בכתב-ידו של נוחי דנקנר, במחברת שערך בעצמו, והתפרסם רק לאחר בקשת הגילוי של נשר, במסגרת ההליך הפלילי שהתנהל נגד דנקנר בפרשת הרצת המניות באי.די.בי. מדוח זה עלה כי נוחי דנקנר התייחס למחצית מהחוב של דני דנקנר כלפיו כחוב אבוד.

כמו כן, השופטת קרת-מאיר התירה לנשר להגיש ראיה נוספת שהתבקשה על-ידו - הסדר החוב של נוחי דנקנר מול המערכת הבנקאית.

"נראה כי בשני מסמכים אלה יש כדי לשנות את התשתית הראייתית העומדת בפני בית המשפט, ולאור זאת אין מקום לסילוק בקשת האישור הנגזרת על הסף", קבעה השופטת קרת-מאיר.

בית המשפט ציין עוד כי "מתן ההלוואות לחברת טומהוק (של נוחי דנקנר) ושחרור השיעבודים במקביל; העובדה העולה לכאורה מהדוח הפיננסי של דנקנר, לפיה במועד מתן ההלוואות על-ידי בנק הפועלים לטומהוק - חב דני דנקנר חוב אישי לנוחי דנקנר בסכום של כ-60 מיליון שקל; וכן היעדר פרוטוקול של ישיבת ועדת האשראי בקשר למתן שתי ההלוואות - מעוררים לפחות תהיות".

השופטת ציינה כי הסדר החוב בין נוחי דנקנר לבין הבנקים, שנערך ב-7 ביוני 2016, כולל סעיף המגדיר את החוב הכולל של נוחי דנקנר לבנקים, כאשר ההגדרה כוללת יתרות חוב בגין הלוואות; אשראיים; שירותים והלוואות כלפי כל אחד מהבנקים בהסדר וכן כלפי קרדיט סוויס. מהמסמך עולה כי חובו הכולל של דנקנר לבנק הפועלים עומד על סכום כ-147 מיליון שקל, וכי ניתנו הלוואות לטומהוק בחודשים מארס 2009 וינואר 2011.

השופטת ציינה עוד כי מדובר בראיות חיצוניות שהבנק צד להן, וכי "בנסיבות אלה, נראה כי שוב לא קיים אותו 'ריק' ראייתי ראשוני או לכאורי, כפי שנטען על-ידי הבנק, אשר יהווה הצדקה למחיקת בקשת האישור על הסף".

החלטת השופטת מחייבת את בנק הפועלים להתגונן מפני בקשת אישור התביעה הנגזרת נגדו ולהסביר, בין היתר, מדוע אין לאלץ אותו לחשוף את המסמכים העומדים בבסיס ההלוואות שניתנו לנוחי דנקנר, ומדוע המהלכים שנעשו מולו לא פגעו בבנק.

להכרעה בפרשה - במיוחד בשאלת החיסיון על המסמכים הבנקאיים בנוגע להלוואות שקיבל נוחי דנקנר מבנק הפועלים - עשויה להיות השלכת רוחב. בין היתר, החלטת בית המשפט בתיק זה עשויה לענות סופית לשאלה אם קיים חיסיון על הלוואות הניתנות לטייקונים, בעלי שליטה בחברות גדולות, ועל האשראי הניתן להם.

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא דין וחשבון?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988