צו הרחקה לברק כהן מרוסק-עמינח וציון קינן עד תום המשפט

"במישור המשפטי מדובר בהחלטה שגויה ביותר, בין היתר משום הדילוג התמוה על בחינת הראיות בתיק, כמו על קיומה של עילת מעצר. במישור הפוליטי אנחנו כבר בשנת 2017. את הבנקאים כבר הבסנו ב-2015. רקפת רוסק-עמינח וציון קינן הם מושא ציבורי לבוז ולא לכבוד. ברחוב אנחנו אלה שזוכים לעידוד" - כך אמר היום (ג') ל"גלובס" עו"ד ברק כהן, מנהיג תנועת "באים לבנקאים", בתגובה להחלטת בית משפט השלום בתל-אביב להרחיק אותו ואת חבריו הנאשמים ב"תיק הבנקאים" מראשי מערכת הבנקאות, שהם מואשמים כי הטרידו אותם, איימו עליהם ופגעו בפרטיות שלהם ושל משפחותיהם.

לפי החלטת השופט איתן קורנהאוזר, עד לתום ניהול ההליכים המשפטיים נגדם, כהן וחבריו, יגאל רמבם, ערן וייס ומשה מנקין, מורחקים מרחק של כ-500 מטרים ממנכ"לית בנק לאומי, רקפת רוסק-עמינח, וממנכ"ל בנק הפועלים לשעבר, ציון קינן, ומבני משפחותיהם. כמו כן נאסר על הנאשמים ליצור קשר עם עדי התביעה או בני משפחותיהם.

כל אחד מארבעת הנאשמים גם נדרש להפקיד ערבות עצמית של 4,000 שקל להבטחת תנאים אלה. כתב האישום נגד עו"ד כהן וחבריו מגולל פעולות שונות שהם קיימו נגד ראשי המערכת הבנקאית.

השופט כתב בהחלטתו כי שאלת המניע לעבירות של אנשי "באים לבנקאים", כמניע חברתי-פוליטי או כמניע אישי - דינו להתברר במהלך ניהול ההליך בתיק העיקרי. בשלב זה בוחן בית המשפט את קיומו של פוטנציאל ראייתי בלבד.

בהמשך החלטתו כתב השופט כי "ייתכן שבחינת כל מקרה ומקרה המיוחס למשיבים בנפרד לא היה עולה כדי העבירות המיוחסות להם, או שבבחינה נפרדת לא היה בו עניין ציבורי בניהול הליך פלילי". יחד עם זאת, לדברי השופט, "בחינת מכלול המקרים כמקשה אחת יוצרת מסה מצטברת של אירועים חוזרים וממושכים, חלקם כאלה המצויים בליבת עבירת הפגיעה בפרטיות ומקימים את יסודות עבירת הפגיעה בפרטיות".

לאור האמור החליט השופט, כאמור, לקבל את בקשת הפרקליטות להשתת תנאים מגבילים על כהן והנאשמים הנוספים.

כתב האישום שהוגש נגד כהן, רמבם, וייס ומנקין מתאר כיצד במחצית השנייה של שנת 2014 הם קשרו קשר להטריד ולפגוע בפרטיותם של ראשי מערכת הבנקאות בישראל.

בכתב האישום נאמר כי במספר מקרים הגיע עו"ד כהן לבד או עם חברי הקבוצה סמוך לביתה של מנכ"לית בנק לאומי, רקפת רוסק-עמינח "והקימו שאון במקום, מתוך כוונה להלך אימים, להטריד ולפגוע בפרטיותה".

בנוסף נטען בכתב האישום כי עו"ד כהן וחברי הקבוצה יצרו מהומה בכמה הזדמנויות בקרבתו של מנכ"ל בנק הפועלים לשעבר, ציון קינן, או בני משפחתו, בכך שהם קראו קריאות במגאפון בסמוך אליהם או "פנו בצעקות וגידופים בגנותו של קינן" ותיעדו את המתרחש.

לפי האישום הנוסף, במספר הזדמנויות יצר כהן קשרים טלפוניים עם רוסק-עמינח ומקורביה ועם קינן ומקורביו, "באופן שהיה בו להלך כדי להלך אימים, לפגוע בפרטיותם, להפחיד, להטריד, ליצור חרדה או להרגיז שלא כדין".

כתב האישום מתאר כיצד הטרידו "באים לבנקאים" גם את קרוביהם של רוסק-עמינח וקינן, בהם את ד', בתה של רוסק-עמינח, כאשר פיזרו כרזות באזור בית ספרה, ובהן תמונתה של רוסק-עמינח והכיתוב "ד' לא אשמה שאמא פושעת".

עוד תואר בכתב האישום כיצד הטרידו חברי הקבוצה את קינן ומשפחתו לקראת חתונת בנו של קינן, ואף הציגו את ההזמנה בסרטון וידאו, "מתוך מטרה שהציבור יגיע להפריע לחתונה".

כהן מואשם גם ביצירת מהומה במקום ציבורי. לפי כתב האישום, לאחר הפיגוע בבית הכנסת בשכונת הר נוף בירושלים, צעק כהן באמצעות מגפון קריאות "אללה אכבר" ו"איטבח אל יהוד" ממרפסת דירתו בתל-אביב, באופן שגרם לבהלה של התושבים באזור מגוריו.

עו"ד כהן ושאר הנאשמים אינם כופרים בעובדות כתב האישום, אך טוענים להגנתם כי הפעולות שעשו נגד ראשי הבנקים נעשו במסגרת מחאה לגיטימית. הקבוצה מוחה על ההתנהלות של הבנקים בישראל כלפי צרכנים, במיוחד במקרים של גביית חובות מחייבים קטנים באמצעות הליכי הוצאה לפועל. זאת, לדבריהם, בניגוד לאנשי עסקים בכירים ובעלי הון החייבים לבנקים לעתים מאות מיליונים או אפילו מיליארדים - הזוכים להתמקח עם הבנק על החזר החוב בתנאים נוחים, מבלי להתמודד עם הוצאה לפועל, החרמת רכוש או פינוי מבית המגורים.

באחד משיאי המחאה, כאמור, הפגינו כהן וחבריו מול בית הספר של בתה של רוסק-עמינח. בעקבות המחאות הוציאו בתי המשפט לכהן צווי הרחקה מרוסק-עמינח ומקינן בגין "הטרדה מאיימת". בהמשך נחקר כהן באזהרה ביחס לשורה של מעשים שביצע במסגרת המחאה הזו ומחוצה לה וכאמור הועמד לדין פלילי.

בתוך כך, לשכת עורכי הדין מבקשת להשעות את עו"ד כהן מהעיסוק במקצוע בשל כתב האישום שהוגש נגדו. יצוין כי כהן מייצג את עצמו ואת חבריו בהליך הפלילי שמתנהל נגדם.