ING תחילה: אירופה מקשיחה טיפול בבנקים שהלבינו כספים

בנקים ברחבי העולם נמצאים תחת לחץ לבלום טריליוני דולרים שעוברים באופן לא חוקי במערכת הפיננסית הגלובלית • הבנק ההולנדי ING נקנס אתמול ב-775 מיליון דולר - שיא אירופי - כדי להימנע מתביעה בחשד להלבנות הון

משרדי בנק ING באמסטרדם / צילום: רויטרס  Yves Herman
משרדי בנק ING באמסטרדם / צילום: רויטרס Yves Herman

גופי פיקוח באירופה עושים מאמצים קדחתניים לבלום את זרימות הכסף הלא חוקי בעקבות שורה של שערוריות מתוקשרות.

קבוצת הבנקאות ההולנדית ING הסכימה אתמול (ג') לשלם קנס שמהווה שיא אירופי בסך 775 מיליון אירו (כ-900 מיליון דולר) כדי להימנע מתביעה משפטית נגדה בעקבות חקירה שערכו אנשי התביעה הציבורית בהולנד בחשד לכשלים של הבנק בציות לתקנות מניעת הלבנת הון.

אתמול גם נחתכה מניית Danske Bank, הבנק הגדול ביותר בדנמרק, ב-6.5% בתגובה לדוח שבו חשפו אנשי משרד המשפטים המקומי כמות גדולה מהמצופה של כספים רוסיים לא חוקיים לכאורה שעברו בסניף הבנק באסטוניה.

בנקים ברחבי העולם נמצאים בלחץ גובר להיאבק נגד כספים לא חוקיים בהיקף של טריליוני דולרים שזורמים במערכת הפיננסית העולמית.

בעשר השנים האחרונות הובילה ארה"ב את מאמצי האכיפה נגד הבנקים. מ-2008 היא הטילה קנסות בשווי כולל של 23.52 מיליארד דולר, לדברי חברת הייעוץ Fenergo, ונקטה צעדי אכיפה נגד בנקים שמערכותיהם הלא יעילות אפשרו, לדברי פקידים, הלבנת כספים שמקורם במדינות כגון מקסיקו, ונצואלה ורוסיה.

לעומת זאת, רגולטורים ומשרדי משפטים באירופה הטילו קנסות בשווי כולל של 1.7 מיליארד דולר בלבד - כולל הקנס שהוטל עלING - בגין ליקויים דומים באותה התקופה, לדברי חברת הייעוץ.

על אכיפת חוקי הלבנת ההון באיחוד האירופי מפקחים מגוון של רגולטורים מקומיים, ומבקרים טוענים שמצב זה מאפשר לעבריינים לבצע מעשים פליליים.

לאחרונה הקשיחו הרגולטורים המקומיים את עמדתם בעקבות הדלפות של נתונים מביכים מחושפי שחיתות על הלבנות כספים והשתמטות ממס בחברות, וכן בתגובה לביקורת שהרשויות מתנהלות באופן רופף מדי במניעת עסקאות כאלה. 

מי נענש?
 מי נענש?

מניית ING ירדה אתמול ב-2.6% לאחר פרסום ההודעה שמשרד המשפטים ההולנדי קבע שהבנק התנהל באופן "לקוי מאוד" בתפקידו כשומר סף של המערכת הפיננסית. הבנק העביר את כספי השוחד ששילמה חברת הטלקום VimpelCom לבתו של נשיא אוזבקיסטן לשעבר, ובמשך כמה שנים לא דיווח לרגולטורים על העסקאות החשודות, לדברי התביעה. ב-2016 שילמה VimpelCom, ששמה הנוכחי הוא VEON, 795 מיליון דולר לממשלות ארה"ב והולנד כדי ליישב את הפרשה מחוץ לכותלי בית המשפט.

חקירות אחרות עסקו במגוון סוגיות - החל ברישום לקוי של התנועות בחשבונות הלקוח, וכלה בסיוע ללקוח מסורינאם להלבין כספים באמצעות מסופי תשלומים אלקטרוניים.

הרשויות בדנמרק פתחו בחקירה נגד Danske Bank לאחר שחושף שחיתות דיווח ב-2013 על בעיות בסניף הבנק באסטוניה. "פייננשל טיימס" דיווח אתמול כי יועצים גילו כי כספים רוסיים בהיקף של 30 מיליארד דולר זרמו דרך הסניף במדינה הבלטית - סכום גבוה בהרבה מהאומדן הקודם. בהודעה שפרסם הבנק נאמר כי אינו יכול לאמת סכום זה. במועד מאוחר יותר החודש הבנק יפרסם את ממצאיה של חקירה פנימית.

"החשש העיקרי של המשקיעים הוא עדיין שהרגולטור האמריקאי יתערב", אמרו אנליסטים בסיטיגרופ. עד כה הובילו הרשויות הדניות והאסטוניות את החקירות, אך מעורבות אמריקאית עלולה להתפיח משמעותית את הקנסות, לדברי אנליסטים.

הרשויות בארה"ב כבר הענישו בחומרה בנקים אירופיים בגין כשלים בציות לתקנות מניעת הלבנת הון. ב-2014 הודה הבנק הצרפתי BNP Paribas באשמה ושילם 8.97 מיליארד דולר לרשויות האמריקאיות כדי ליישב טענות כי הסווה עסקאות עם לקוחות במדינות שעליהן הוטלו סנקציות. הבנק הבריטי HSBC שילם ב-2012 1.9 מיליארד דולר כדי ליישב טענות שונות, כולל הטענה שהבנק אפשר לקרטלי סמים מקסיקניים להלבין כסף באמצעותו.

פרשת Danske ממחישה את החששות הנמשכים ממה שנתפס כחולשה מיוחדת באירופה: לקוחות רוסיים משתמשים בבנקים סקנדינביים ומזרח אירופיים כדי להעביר כספים ברחבי האיחוד האירופי. 

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא גלובלי ושוקי עולם?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988