תיק פוקס סגור? לא בשביל השופטת בדימוס אורנית אגסי. דוח G

בחברה של הראל ויזל דיווחו על תיק סגור, אבל בשביל השופטת בדימוס אורנית אגסי הוא רק נפתח • גילויים חדשים חושפים את דמותה ואת מאחורי הקלעים של בדיקת החשדות להטרדות מיניות בפוקס • דוח מיוחד

השופטת בדימוס אורנית אגסי / איור: גיל ג'יבלי
השופטת בדימוס אורנית אגסי / איור: גיל ג'יבלי

תקציר הפרקים הקודמים: אורנית אגסי, שופטת בית הדין האזורי לעבודה בדימוס, מונתה מטעם חברת פוקס לשמש בודקת חיצונית שתקבע אם הראל ויזל, מנכ"ל החברה ומבעלי השליטה בה, הטריד מינית עובדות בחברה. הצורך בבדיקה עלה בעקבות תחקיר שפרסם רביב דרוקר לפני חודשיים בחדשות עשר. ויזל, בתגובתו הראשונית, התנצל אם פגע אי-פעם במי מהנשים שעבדו בפוקס, ולא תקף את גרסת המתלוננות. בהמשך טען כי המקרים מסולפים מן היסוד. פרטי המתלוננות היו אצל דרוקר, שמסר לאגסי כי שלוש מהן מסרבות לשוחח איתה ושתיים עדיין שוקלות, אולם עוד בטרם סיימו השתיים להתלבט, מסרה פוקס בהודעה לבורסה כי אגסי "לא מצאה כי היו אירועי הטרדה מינית בחברה על-ידי בכירי החברה ומנכ"ל החברה. החברה מתנהלת בהתאם להוראות החוק למניעת הטרדה מינית באופן קפדני ויעיל ולא נמצא פגם בהתנהלות החברה ומנהליה בהקשרים האמורים לעיל". הדוח עצמו נותר חסוי, והשבוע פורסם כי ח"כ מרב מיכאלי פנתה ליו"ר רשות ניירת ערך ענת גואטה, בדרישה לקבל אותו לידיה.

האם אגסי, שופטת שמוערכת בקרב עורכי דין שהופיעו מולה כאשת מקצוע קפדנית והגונה, אכן התנסחה באופן גורף כזה, מבלי לציין שאין לה את הכלים לקבוע משום שלא הצליחה להגיע אל אותן מתלוננות? או שאגסי ציינה את מורכבות הבדיקה שעמדה בפניה, ופוקס בחרה לצטט מהדוח רק את מה ששירת אותה, מתוך הנחה שהחיסיון שמוטל כאן על הדוח, מקשה מאוד על דיון ציבורי בנושא. טבעי גם לתהות, האם עשתה אגסי מאמצים כנים להגיע אל אותן מתלוננות, שלא דרך דרוקר, או שחיכתה שהמתלוננות פשוט יופיעו בפניה? ומדוע לא המתינה לתשובתן הסופית של השתיים שהתלבטו?

הדו"ח המטריד: פרשיית ההטרדות המיניות לכאורה ב'פוקס'

אגסי סירבה להשיב לשאלות האלה והעבירה תגובה בכתב. מי שדווקא הרים את הכפפה הוא נחום פינברג, עורך הדין של חברת פוקס. "אני מכיר את אורנית אגסי הרבה שנים", אומר פינברג, "ומה שהיא עוברת עכשיו זה רצח אופי בדם קר. הרי אם יבואו אליה מחר המתלוננות, היא תשמע אותן והדוח ייפתח. זה לא בית משפט עליון שהתיק נסגר וזהו".

למה היא לא חיכתה יותר? ידוע שמתלוננות בתיקים כאלה מתלבטות הרבה בטרם ייחשפו.

"אגסי לא יכלה להשאיר דוח פתוח, אחרי שנכתב שהבדיקה צריכה להתנהל ביעילות ובמהירות. יש כאן אדם עם משפחה, הראל ויזל, גם לו מגיע שהדברים ייבדקו בזמן סביר".

נראה שהיא מתחשבת מאוד בחברה ששכרה את שירותיה.

"הטענה שפוקס שכרה את שירותיה ולכן היא מחויבת לחברה היא מטומטמת. מי את רוצה שיישלם את שכרה? ויצ"ו? נעמ"ת? שקלנו לקחת עורך דין פרטי, אבל לקחנו שופטת בדימוס כדי שהעיתונות לא תהרוג אותנו. מה יותר נקי מחברה ציבורית שלוקחת שופטת בדימוס?".

יותר נקי זה לקחת שופטת מחוזית שמתמחית במשפט פלילי, ולא שופטת לדיני עבודה.

"בתיק אחר לקחתי שופטת מחוזית ואני לא רוצה להגיד לך איך זה נגמר".

תגיד.

לא. אני מדבר איתך בכאב. יש פה ציניות כלפי הרשת וכלפי הראל - שלא יודע להתמודד נגד אין-תלונה".

ועכשיו, אנחנו מתמודדים עם אין-דוח. תוכל לומר לי אם אגסי ניסחה הודעה גורפת או שהיא דווקא סייגה את הדברים ופוקס בהודעתה לבורסה בחרה לקצר אותם?

"תפני לדובר, זה מה שהדירקטוריון ניסח. אגב, את חושבת שאגסי לא הייתה מקבלת שכר-טרחה אם היא הייתה פוסקת אחרת? בוודאי שכן".

היא גם בן אדם שפותח בימים אלה משרד וישמח לקבל תיקים. אולי איפשהו היא מבינה שכדי שהמעסיק הבא יציע לה לשמש כבודקת, היא לא יכולה להיות קשוחה מדי.

"קשקוש".

אתה הופעת בפניה? כי הבנתי שקשה מאוד לעמוד מולך בלי להתבלבל.

"אני כאן עורך הדין של החברה, לא של ויזל".

מי ייצג אותו?

"איזו עורכת דין, אני אפילו לא יודע".

כחברה ציבורית, למה שלא תפרסמו את הדוח? או לפחות חלקים ממנו, שיסברו את האוזן ויבהירו מה ואיך אגסי בדקה?

"זו הטרגדיה של העניין. הלוואי שאפשר היה לפרסם אותו. אם נפרסם, תבוא תלונה וישאלו למה לא פרסמנו, כי עדיין יהיה אפשר לזהות אנשים, גם אם נמחוק את השם, בעלי התפקידים שדיברו איתם יזוהו בקלות".

מה יש לזהות? אתם טוענים שלא היה כלום כי אין כלום.

"נכון, אבל יש חיסיון מוחלט על חשיפת דוחות כאלה. אז מה, נמציא חוק חדש?".

הראל ויזל / איור: גיל ג'יבלי
 הראל ויזל / איור: גיל ג'יבלי

"יומיים לא ישנה בלילה"

אגסי, שפרשה מכס השיפוט לפני שלוש שנים, מטפלת מאז בלא מעט תיקי הטרדה מינית על תקן בודקת חיצונית. גם כשופטת היא הובילה מדי פעם גישורים בנושא. "הנושא הזה מאוד קרוב לליבה", מעידה משפטנית שמכירה אותה, "יומיים לפני הגשת דוח כזה אורנית מספרת שהיא לא ישנה בלילה, בגלל האחריות שהיא חשה כלפי הנוגעים בדבר. וגם אם היא לא מאמינה למתלוננות, זה הופך לה את הבטן. הדברים לא עוברים לידה, כמו שנדמה לכם בתקשורת. היא סיפרה לי על מתלוננות שבכו אצלה והיא בכתה יחד איתן. לפני שנה ביקש ממנה גוף גדול לקחת עליה בדיקה של הטרדה מינית, היא קיבלה עליה את התיק, ובאותו לילה נהרג הבן שלה, והיא ביקשה מהדירקטוריון להעביר את הטיפול בנושא לשופטת אחרת, כדי שהמעורבים לא יצטרכו להמתין עד שתתאושש. לטעון שאין לה רגישות כלפי מתלוננות, זה לעשות לה עוול. הטלפון שלה פתוח 24/7 גם כשהיא בחופש, כדי שאף אחת לא תגיד שלא הצליחה להשיג אותה. היא בטח לא תאהב שאומר את זה, אבל בעלה ממש לא אוהב את הזמינות הזו".

אולי היא זמינה, אבל בשורה התחתונה, ברשימת התיקים שהופיעו לאחרונה בתקשורת בהקשר שלה, היא לא יוצאת טוב.

"זו רשימה סלקטיבית. בתיק הפילהרמונית היא דרשה את פיטוריו של נגן בכיר, אך הפילהרמונית הסתפקה בסופו של דבר בהשעייתו לשנה".

ובתיק בזן, אחת המתלוננות אמרה שלאגסי לא התחשק לנסוע עד חיפה כדי לפגוש אותה. היא לא מצטיירת כמי שמתאמצת להגיע לחקר האמת.

"כחברה שלה, התרשמתי שהיא מאוד הופתעה מהפרסום הזה בזמנו בערוץ 2. הייתי לצידה כשזה שודר והיא אמרה שלא רק שלא הציעו לה לנסוע לחיפה, אף אחת מהמתלוננות בכלל לא פנתה אליה. זה נראה כמו חוכמת הבדיעבד".

עוד נחזור לתיקים האלה בהמשך, אבל נישאר בינתיים בפוקס. כשפוקס שכרו את שירותיה, התראיינה אגסי בתקשורת והזמינה מתלוננות לפנות אליה. אף אחת מהן לא פנתה. היא פנתה פעמיים לדרוקר במהלך חודש ספטמבר וביקשה ממנו שידבר עם המתלוננות, שאת פרטיהן לא העביר לה בשל החיסיון העיתונאי. בפגישה שקיימו דרוקר ואגסי ב-25 בספטמבר, הוא סיפר לה ששלוש מסרבות באופן ברור לבוא. אגסי ביקשה ממנו שינסה לשכנע את השתיים האחרות, כמו גם את בעלה של המתלוננת השישית לבוא. מאז, לא פנתה אליו שוב כדי להזכיר לו את הנושא או לשאול אם דיבר שוב עם אותן מתלוננות. בבוקר ה-14 באוקטובר הגישה אגסי את הדוח לאלון כהן, דירקטור-חיצוני בפוקס ויו"ר ועדת הביקורת בדירקטוריון החברה. עוד באותו הערב, בתשע ושלוש דקות אם לדייק, פורסמה הודעת פוקס לבורסה.

האם ניסתה אגסי לבצע עבודת תחקיר עצמאית? "היא לא תופסת את עצמה כחוקרת משטרה", אומרים גורמים שמכירים את התיק, "והאמת שזה גם לא מתפקידה להביא מישהי בכוח. אף אחת מהמתלוננות הללו לא עובדת בפוקס בשנים האחרונות, כך שאין סיבה שהן יחששו מאגסי יותר מאשר מדרוקר, גם אם הן רואות בה את זרועו הארוכה של ויזל".

אולי הן חוששות שהיא לא באמת תוכל לשמור על דיסקרטיות.

"מי שקורא את הדוח, לא יכול שלא להתרשם מהדיסקרטיות שננקטה פה, דווקא בגלל שהבדיקה מתייחסת לויזל. אגסי אמרה אפילו שהיא מוכנה שהמתלוננת תבוא אליה עם מסיכה על הפנים, העיקר שתבוא".

וברצינות.

"היא אמרה לנו שהיא שומרת אצלה שני קלסרים עם 35 שעות של גביית עדויות, כי היא חוששת שמשהו מזה יודלף מהדירקטוריון".

למה שיודלף?

"זו חברה ציבורית, וזה כבר קרה בעבר בכי"ל. בניירות שקיבלו חברי הדירקטוריון השמות מחוקים. היא לא מצטיירת כשכירת חרב, ואם להתבסס על רכילות, אז בואי נאמר שבעלה הוא שמאי מקרקעין מוכר ומצבה הכלכלי לא מצריך אותה לחפש עבודה בדרכים כאלה, שבהן היא לכאורה קורצת למעסיקים עתידיים שיבקשו לשכור את שירותיה".

לא תמיד זה כסף, יש גם שיקולים של אגו, יוקרה, רצון לקבל תיקים גדולים.

"היא לא שופטת שמחפשת את התקשורת".

אבל היא יושבת בתיקים עם פרופיל ציבורי גבוה, זה מייצר סוג של היבריס.

"אני לא חושב שהיא אחת שמתבלבלת. אצל מנכ"ל כי"ל סטפן בורגס היא פסקה כבודקת שהייתה הטרדה מינית ברף הנמוך, וזה הביא להתפטרותו".

קל להיות חכמה על מנכ"ל שכיר, ויזל הוא הבעלים.

"תקראי את הפרסומים שליוו את הפרשה. בורגס היה אז חצי אלוהים בכי"ל, הרבה עובדים פחדו ממנו וחששו להעיד. הם נפגשו איתה מחוץ לחברה, כדי שלא ידע".

זה מה שקורה גם בפוקס?

"בפוקס נתנו לה יד חופשית. היא הגיעה לחברה, הסתובבה בין הקומות מבלי שאף אחד ידע מיהי, כדי להרגיש את האווירה. אחרי זה היא סיפרה שהיא התברברה בדרך, אבל היה ברור שהיא מנסה לקבל התרשמות עצמאית".

זה נחמד, אבל זה כמו לחפש את המטבע מתחת לפנס. הדברים לא עד כדי כך גלויים כדי שייעשו במסדרונות.

"בסדר, אבל היא תיחקרה עובדים ותיקים, עד רמת ההתיישנות של אותן העבירות".

היא סיפרה לכם אם פנתה לגופים כמו המרכז לסיוע לנפגעות תקיפה מינית, אולי שם מישהי התלוננה בעבר?

"ככל הידוע לי, היא לא פנתה. בשורה התחתונה, התפקיד שלה לא שונה בהרבה מזה של האחראית על בדיקת הטרדות מיניות בתוך החברה. רק שבגלל מעמדו של ויזל, היה צריך להוציא את הבדיקה למישהי חיצונית".

רביב דרוקר / איור: גיל ג'יבלי
 רביב דרוקר / איור: גיל ג'יבלי

"היא מדברת מעסיקימית"

אגסי לא נחשבת לשופטת שנויה במחלוקת. עורכי הדין לדיני עבודה בבתי הדין האזוריים בירושלים ומאוחר יותר בתל-אביב, שבהם כיהנה כשופטת, זוכרים אישה עניינית ויסודית עם מזג שיפוטי נוח ותפיסת עולם שמרנית, שנטתה לטובת המעסיקים, אבל יכלה גם להפתיע כשנראה לה שמעסיק נהג שלא כדין. כך, למשל, פסקה פיצויי פיטורים גבוהים לשתי מנהלות בחברת פרטנר, שתנאי העסקתן נפגעו במהלך הריונן והן פוטרו לאחר הלידה. לאחת מהן פסקה 80 אלף שקל ולשנייה 40 אלף - סכומים שנחשבו אז גבוהים מאוד.

מצד שני, זכורים גם מקרים שבהם הייתה אטומה יותר למצוקתן של נשים. הנה מקרה קטן מלפני עשור, הרבה לפני הרוחות החדשות של מהפכת MeToo/לא התלוננתי, שממחיש אולי משהו מתפיסת העולם של אגסי. היא הייתה אז שופטת בבית הדין האזורי לעבודה בירושלים ודנה בתביעה שהגישה צעירה שהתלוננה על הטרדה מינית מצד מנכ"ל החברה שבה עבדה.

הצעירה, נשואה טרייה בשנות העשרים לחייה, ששימשה כאחראית על התקשורת החזותית, ביקשה מהמנכ"ל, גבר בשנות החמישים, שיעביר לה תמונה שלו עבור אתר האינטרנט של החברה. זה שאל אותה אם מגיל 19 או מהיום. ומשהשיבה שהיא זקוקה לתמונה עדכנית, העביר לה תמונות מחופשה בחו"ל כשפלג גופו העליון עירום ובנדנה עם פרח על ראשו. היא נבהלה והתקשרה בוכייה לבעלה.

ועדה פנימית של מקום העבודה דנה בתלונה שהגישה הצעירה ופסקה שמדובר בהתנהגות שאינה הולמת. במסגרת דיוני אותה ועדה (שהתייחסה גם לעובדות נוספות שהתלוננו על הטרדה, קיבלו פיצויי פיטורים מוגדלים ופרשו), הודיע המנכ"ל שיתפטר. אבל בהמשך, נעתר לבקשת הדירקטוריון להישאר בתפקידו, ואף שימש כממונה הישיר של אותה צעירה. זו פוטרה תשעה חודשים לאחר מכן - לטענתה, בגלל שצל התלונה עדיין ריחף באוויר. החברה טענה כי אין לזה קשר.

אגסי פסקה שלא מדובר בהטרדה על-פי חוק והצעירה פוטרה ממניעים ענייניים. היא דחתה את תביעתה לפיצויי פיטורים, על אף שסוכם עם אותה עובדת כי תקבל פיצויים מוגדלים כשתפרוש, ואף חייבה אותה בהוצאות ושכר טרחת עורך דין בסך 15 אלף שקל, יותר מכפליים ממשכורתה. "בסופו של דבר, אותה צעירה לא שילמה את הכסף, כי אפילו החברה הבינה שלא ראוי לדרוש אותו", נזכר עו"ד דן כ"ץ שייצג את אותה צעירה. "מה שמציק לי עד היום הוא שאגסי פסקה הוצאות כאלה לאישה שהגישה תביעה בעקבות הטרדה מינית, כשהיה ברור שזו לא תלונה מופרכת, ומקום העבודה לא התכחש לה. אז נכון, זו לא הטרדה ברף הגבוה, אבל זו הטרדה, וזו הייתה הזדמנות עבור בית הדין לסמן רף. במקום זה, היא חייבה אותה בסכום שנחשב לאגדי באותן שנים בבתי הדין לעבודה. בפרט כשמדובר בצעירה בתחילת דרכה, ולא באיזה מעסיק אמיד".

למה לא ערערת?

"רציתי, ואותה צעירה הייתה כל-כך מבוהלת. 15 אלף שקל היו בשבילה סכום עצום, והיא חששה שבערעור הוא רק יגדל. היא יצאה מהתיק הזה פגועה ומתוסכלת. עד היום יושבת לי מועקה בגרון בגללו".

האם אגסי הייתה פוסקת היום אחרת? "היא מדברת מעסיקימית", אומר אדם שמזוהה עם העובדים, "אבל זה אך טבעי לאור השנים הרבות שעבדה כיועצת המשפטית של חברת כוח האדם או.אר.אס. ובכל מקרה, זה לא משהו שבתי הדין לעבודה לא היו מורגלים בו גם לפניה".

מי שהכיר את אגסי מימיה כעורכת דין, טוען כי תפיסת העולם שלה מורכבת יותר, ולא נוטה דווקא לטובת המעביד - "כיועצת משפטית ב-ORS, היא דאגה להסכם קיבוצי עם ההסתדרות, וניהלה מחלקה לדיני עבודה במשרד עורכי הדין יוסיפוף-כהן ושות', שכבר לא קיים היום. נכון שהלקוחות הגדולים היו חברות הייטק וגם קסטרו, אבל היו גם תיקים של עובדים".

"אני מפסק דין פלאפון"

שני פסקי דין שנתנה בעניין התאגדויות עובדי פלאפון והסינמטק נהפכו בבית הדין הארצי, שצידד בזכות העובדים להתארגן. "מה שמצחיק הוא שפסק הדין של הארצי בעניין פלאפון הפך לפסק דין מכונן, ואגסי מציגה את עצמה באירועים של הברנז'ה כ'אני מפסק דין פלאפון'. פסק הדין הזה הפך את מה שהיא כתבה. זה כמו שהנהלת פלאפון תתגאה בו ותגיד שבזכותה יש כאן מנגנונים ברורים", אומר אחד המעורבים בתיק.

ואילו משפטן שעבד איתה באותה תקופה טוען כי "אורנית הלכה עם היושרה שלה, על בסיס העובדות והפסיקה שהייתה קיימת באותה עת, שדיברה על כך שגם למעסיק יש זכות לומר את דעתו לגבי אותה התארגנות. היא תמיד ידעה שאפשר להפוך אותה, ולא רק שלא נטרה על כך, היא גם הזכירה לצדדים בלא מעט מקרים שיש בית דין ארצי".

למה שרק בית הדין הארצי יהיה פורץ דרך? גם היא יכלה לקחת יוזמה.

"היא האמינה שבית הדין הארצי קובע הלכות, וגם עבדה בלחץ זמנים הרבה יותר גדול. היא לא הייתה במצב לבקש התייחסויות עקרוניות כמו נילי ארד בארצי".

בתיק הסינמטק, נזכר אחד האנשים שעמדו מאחורי ההתארגנות, "הגיעו עשרות עובדים לדיון, ואגסי סירבה לחפש אולם יותר גדול או לאפשר לאנשים לעמוד מאחור. זה הצטרף לעוד מקרים שבהם היא סירבה לאפשר לאנשים שהיו באולם לרשום את הנאמר, או שתהתה למה הם בכלל שם".

אולי זה מלחיץ אותה.

"חוסר ההבנה הזו של האינטרס הציבורי מאפיין הרבה מהשופטים הוותיקים לדיני עבודה. הם לא מתנהלים כמו השופטים במערכת הכללית, אולי בגלל שבבית הדין לעבודה יש הרגשה של שכונה. ככה התנהל הדור שלה".

פרקליט שנכח באולמה מעיד כי "במקרים שבהם אגסי ניסתה להגיע לפשרה, היא באמת ביקשה שאף אחד לא ירשום. הכוונה שלה טובה, לקיים שיח פתוח על הסיכונים והסיכויים בתיק. פעם היו עושים את זה בלשכת השופט, אבל מאז שמבקר המדינה אסר על זה, היא נהגה לעשות את זה באולם, ותמיד אמרה שמעולם עוד לא התלוננו שהפרוטוקול שהכתיבה בסוף כתמצית לאותו דיון לא היה תקין".

ועדיין, זה נראה כמו איזה סחר-מכר.

"את צריכה להכיר אותה", מתייחס עורך דין שהופיע בפניה. "אגסי הייתה אומרת בדיוק מה שהיא חושבת, בלי להתחנף ובלי מילים יפות. הייתה מאוד דוגרית באולם, מאוד חריפה בלהבין את הסיטואציה העובדתית, אבל פסקי הדין ברמה המשפטית היו רחוקים מלהיות מדהימים. הניתוח המשפטי היה כזה שנהפך בלא מעט פסקי דין. היה פער גדול בין ההתנהלות באולם והיכולת שלה לרדת לשורש העניין, לבין האופן שבו הדברים היו כתובים".

האם זה גם מה שקרה לה בתיק פוקס - שהכוונות היו טובות, אבל לא היתרגמו בצורה נכונה בעת כתיבת הדוח? אגסי לא השיבה לשאלות שהפנינו אליה, אך מסרה בתגובתה, כי "הגשת הדוח ליו"ר ועדת הביקורת נעשתה בהסתייגות", שכן לא פנו אליה המתלוננות, ולכן אם יפנו אליה, ייפתח הדוח מחדש.

האם ההסתייגות הזו היא בגדר חוכמת הבדיעבד של שופטת בדימוס שמבוהלת מהתקשורת ומבקשת בנוסחים מפותלים לאסוף את השברים, או שהיא נאמרה בצורה ברורה גם במקור, אך זכתה לתגובה מבטלת בקרב הדירקטוריון, שבאותו היום שבו הוגש הדוח, כבר הוציא כאמור הודעה לבורסה שמנקה את ויזל מכל חשד?

"אני לא מאמין שהיא תעשה חטא בנפשה בדוח הסופי", מתייחס עורך דין ותיק לדיני עבודה. "המוצר הסופי שהיא מגישה ראוי מבחינה משפטית. לא תמיד אהבתי את ההחלטות שלה, ואפשר גם להתווכח על הסגנון, שבואי נאמר, הוא לא יותר מדי חטטני, נהפוך הוא. אבל היא הייתה הוגנת ועשתה עבודתה נאמנה, ואני אומר את זה אחרי שייצגתי מולה מתלוננת בהטרדה מינית בתיק לא קל".

עד כמה היא יודעת לדובב אותן ולהיות אמפתית?

"יש לה את הסגנון שלה. יש בודקות אמפתיות יותר עם הסגנון הרך והמלטף, היא לא כזו. בואי נגיד שהיא לא חזקה בכללי הטקס. אין הסמול-טוק בהתחלה, לדבר מסביב, היא מאוד עניינית ומקפידה להתמקד בתיק. לא מתנחמדת. לא סחבקית, אבל במהות היא פיין לגמרי. גם כשהיא נגדי, אני יודע למה. אין לה עיוות דין. במקרה שהזכרתי מקודם, היא לא האמינה למתלוננת בהתחלה, ואז ביקשה להיפגש איתה שוב וזה עזר. אני יודע ששילמו לה הרבה בתיק הזה, ובכל זאת היא פסקה נגד המעסיקים".

אלא שלעיתים השאלה היא לא רק אם הצדק נעשה, אלא אם הוא גם נראה. השבוע פורסם בכלכליסט כי אגסי סירבה לשמוע מתלוננת נסערת בשבתה כבוררת בתיק הטרדה מינית בתרכובות ברום. "אני לא רוצה לשמוע אותך, נקודה", צוטטה אגסי כאומרת לה, במה שנראה כמו עוד מקרה שבו מתנהלת אגסי באופן מעורר תהייה. מדוע לא נאותה להקשיב למתלוננת, וכשזו ביקשה ממנה העתק של פסק הבוררות, השיבה אגסי כי אינה יכולה לעשות זאת, וחסמה אותה בווטסאפ?

אדם שנכח במקום אומר כי במקרה הזה, "לא היה מגיע למתלוננת לקבל את יומה מול הבוררת, ומי שטוען אחרת לא מכיר את העובדות. המנדט של אגסי כבוררת נגע לעונש שיקבל אותו מטריד. היא הסתמכה על החלטותיה של הבודקת הפנימית ולכן לא יכלה לשמוע את המתלוננת או לספק לה חומרים שנועדו לעיניה כבוררת בלבד".

גם כדי לגזור עונש, יש משמעות לדברי המתלוננת. מה כל-כך נורא בלשמוע אותה?

"זה לא היה שלב שבו הושמעו עדויות, מדובר היה בשלב טכני. גם המטריד שהושעה בסופו של דבר לשנה מעבודתו, אמר רק כמה מילים על עברו התעסוקתי, שנגעו לעונש, ולא התייחסו להטרדה עצמה".

נחום פינברג / איור: גיל ג'יבלי
 נחום פינברג / איור: גיל ג'יבלי

"שופטים מגיעים ללא ידע בסיסי" | מה מכשיר שופט לנהל תיק של הטרדה מינית?

אחת הבעיות המובנות, כפי שמעריכים לא מעט עורכי דין, היא עצם הבחירה בשופטים לדיני עבודה בטיפול בתלונות של נפגעי עבירה, ולא בשופטים מהתחום הפלילי. "מה שנראה לנו היום כמו הטרדה מובנת מאליה, היה עד לפני כמה שנים עניין של השקפת עולם", אומר עורך דין שטיפל בתיקים של הטרדה מינית. "לא מעט שופטים, בפרט אלה מהדור הישן, החזיקו עד לא מזמן באג'נדה שאם לא קרעו למתלוננת את התחתונים עם השיניים, אז לא הייתה הטרדה.

"אצל שופטים לדיני עבודה המצב חמור עוד יותר, כי הם לא עוברים אפילו את ההכשרה המינימלית שעוברים שופטים שיושבים בדין פלילי. לכן, לו אני הראל ויזל, ברור שאקח שופט שישב בבית דין לעבודה כבודק חיצוני ולא שופט מחוזי בדימוס. את השופטים לדיני עבודה קל יותר למרוח. שופט מחוזי, בפרט כזה שהיה בעבר בפרקליטות, היה מנהל את התיק הזה אחרת בכל מה שנוגע לבדיקת ואיסוף הראיות. לא במקרה, את לא שומעת על שופטים בדימוס לדיני עבודה שמונו כבוררים ויצאו במסקנות חריפות. כשם שלא סתם בית המשפט העליון אסר על בית הדין הארצי לעבודה לדון בתיקים שיש בהם היבט של אונס או מעשים מגונים במקום העבודה, ודרש להפנות תיקים כאלה לשלום או למחוזי".

חיזוק לדברים הללו אפשר היה למצוא בפוסט שפרסמה בפייסבוק סביונה רוטלוי, שופטת מחוזית בדימוס: "אין זה מקרי שחברות עסקיות שלפיתחן מגיעה סוגיה של הטרדה מינית בוחרות להיעזר במשפטניות מתחום דיני העבודה, שאינן מומחיות בתחום נפגעות תקיפה מינית. זו דרך טובה מבחינת החברות לטשטש את הבעיה במקום לפתור אותה. יש צורך בהבנה של יחסי מיגדר ובידע על ניצול מיני כדי לתת את השירות המשפטי המקצועי המיטבי".

בשיחה עם G אומרת רוטלוי: "איני רוצה להתייחס לשופטת אגסי, אלא לעיקרון. יש הבדל בין אדם שמסתכל על הטרדה מינית מנקודת מבט של יחסי עובד-מעביד ופיצויים, לבין אדם שמבין הבנה עמוקה בנושא. אנשים חייבים להבין שזו לא שאלה של קומונסנס, זה בפירוש סוג של התמחות. לדוגמה, בחוק למניעת אלימות במשפחה יש סעיף שאומר שאם אישה לא מגיעה לדיון, לא סוגרים את התיק אלא מזמינים אותה שוב, כי ייתכן שמופעל עליה לחץ שלא להגיע. צריך הרבה הבנה וידע בכל הנוגע לטיפול במתלוננות ובהבנת הקשיים שלהן, את רוכשת את הכלים האלה במשך שנים של עבודה מול נפגעי תקיפה מינית. לקחת שופט לדיני עבודה כדי לדון בתיקים כאלה, שאין לו את ההכשרה וההבנה של הניואנסים, משרת בפירוש את המעסיקים".

המכון להשתלמויות שופטים לא מספק הדרכה בנושא?

"לצערי, הנושא של מגדר כנושא, עדיין לא מועבר במכון. שופטים מגיעים ללא ידע בסיסי ונוצרות טעויות שפוגעות בקורבנות. ההכשרה בתחום חייבת להיות מתמשכת, ולא חד פעמית, והיא חשובה במיוחד לשופטים חדשים שנשלחים לדון במעצרים".

גם ד"ר דנה פוגץ', ראש מרכז נגה למען נפגעי עבירה, מבקרת את הכשרתם של השופטים לדיני עבודה בכל הנוגע להטרדה מינית, ואומרת כי "אם החברה רוצה להגיע לחקר האמת, ולא לטייח את הסיפור, היה ראוי שתמנה לתיק שני בודקים: מומחה למשפט פלילי לצד מומחה לדיני עבודה. הידע של השניים חייב להיות עדכני, גם אם הם שופטים בדימוס, כי הפסיקה בעליון משתנה במהירות וחייבים להכיר אותה. התמחות בנושאים האלה, בעיקר במקומות עבודה, היא משמעותית, כי מתלוננות במקומות עבודה חוששות לדבר. וככל שבעל הסמכות רם יותר, קשה יותר להגיע אליהן.

"הבודק צריך לקחת את זה בחשבון ולא להסתפק בתשובה שלילית. לפנות באופן אישי ולא דרך מתווכים, לזמן כמה שיותר אנשים רלוונטיים. ואם הוא לא מצליח, אז לנסח מסקנות בצורה שקולה וזהירה. ההתנהלות היא כשל שופט חוקר, ולא של שופט שממתין לראיות שיוגשו בפניו".

אורנית אגסי / איור: גיל ג'יבלי
 אורנית אגסי / איור: גיל ג'יבלי

תגובות | אורנית אגסי: "אין כל מגבלת זמן לפנות אליי"

מהשופטת בדימוס אורנית אגסי נמסר בתגובה: "ראשית, אני מבקשת באמצעותך לקרוא שוב לנשים המאוזכרות בכתבות, אשר חשו כי נעשו כלפיהן מעשים או אמירות המהווים הטרדה מינית, ואשר מעולם לא התלוננו בפניי, לפנות אליי ללא דיחוי. כל פנייה כאמור, תיענה במהירות וברגישות, תוך שמירה על חיסיון וסודיות מלאה כלפי הנשים שיבחרו להתלונן ולספר את סיפורן. עובדה זו הובהרה על ידי גם עם הגשת הדוח ליו"ר ועדת הביקורת של הדירקטוריון, והגשת הדוח נעשתה בהסתייגות כי אם יפנו המתלוננות אליי או אל החברה, אמשיך בהליך הבירור, הכול כפי הקבוע בחוק וללא מגבלת זמן.

"אני מבקשת להדגיש כי למרות שאף אחת מהמתלוננות שהופיעו בתקשורת לא פנתה אליי עד היום, אין כל מגבלת זמן לפנות אליי, וכל פנייה כזו תיענה בצורה עניינית ומקצועית. אדגיש עוד כי כשופטת בדימוס וכבודקת בעלת ניסיון לא מבוטל, אני רואה עצמי מחויבת לאמת ולאמת בלבד. אף אחד מעובדי החברה או מי ממנהליה אינו משפיע ואינו יכול להשפיע על שיקול דעתי ועל הכרעותיי. עם זאת, הכרעותיי אינן יכולות להיות מושפעות גם מעמדת התקשורת בתיק זה או אחר. כל הכרעה שניתנת על ידי, ניתנת על בסיס התשתית הראייתית המונחת לפניי, ועל בסיסה בלבד.

"בשולי הדברים אוסיף כי יתר ההערות שאזכרת, ככל שנאמרו על-ידי עורכי דין או אחרים, אין להן בסיס עובדתי והן אינן ראויות לתגובה".

מחברת פוקס נמסר בתגובה: "דירקטוריון החברה מצר על כל ניסיון לפגוע באמינותה של כבוד השופטת בדימוס, גברת אורנית אגסי, ולהטיל דופי בעבודתה באשר להליך הבדיקה המקיף אותו קיימה במשך שישה שבועות. לא בכדי נבחרה שופטת בדימוס בבית הדין לעבודה, מוערכת ובעלת ניסיון רב ומומחיות בתחום לביצוע הבדיקה. החברה לא התערבה בתהליך הבדיקה, שבוצעה תחת חיסיון, ואפשרה לבודקת חופש ומרחב פעולה מלא ולפי שיקול דעתה המוחלט לצורך השלמת הבדיקה, כמתחייב על פי דין. עם מינויה, פורסם שמה של כבוד השופטת בכל אמצעי התקשורת על מנת לאפשר למתלוננות ככל שישנן לפנות אליה.

"הדיווח המיידי פורסם על-ידי פוקס בהתאם לדרישות הדין ומשקף כנדרש את דוח הבודקת.
כפי שמצוין בדיווח המיידי, בוצע תהליך בדיקה מקיף, אשר כלל, בין היתר, פגישות עם עובדות ועובדים בחברה על-פי החלטתה, לרבות בכירות ובכירים בחברה ומנכ"ל החברה. בנוסף, מובן מאליו, כי ככל שתיעשה פנייה בעתיד, בהקשרים האמורים, מצד מתלוננות, הרי שבהתאם להוראות הדין, תפעל החברה לביצוע בדיקה בקשר לכך כנדרש".

מדוברות בתי המשפט נמסר בתגובה: "בתוכניות ההשתלמויות של המרכז להכשרה והשתלמות שופטים נכללות באופן קבוע השתלמויות העוסקות בנושא הטרדות מיניות ועבירות מין. כחלק מהכשרתם המקצועית, כלל שופטות ושופטי המערכת נוטלים חלק בהשתלמויות וסדנאות. כחלק מהראייה האסטרטגית את הצרכים הייחודיים של טיפול בנפגעי ונפגעות עבירות מין במסגרת ההליך השיפוטי, מינו נשיאת העליון ושרת המשפטים ועדה בראשות השופטת בדימוס דבורה ברלינר, שתגיש את המלצותיה עד סוף פברואר".

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988