הנקראות ביותר

משה בן-נוב הציג את עצמו כאיש עסקים וכאדריכל. ביהמ"ש קבע שהוציא במרמה מאות א' ש' מרוכשי נדל"ן

משה בן-נוב הורשע בשורת עבירות זיוף, מרמה וגניבה ● זאת, לאחר שהוא הציג עצמו כאיש עסקים מבוסס, מודד מוסמך וכאדריכל • במסגרת מצגי-שווא, הציע בן-נוב למתלוננים לרכוש או למכור נדל"ן באזור המרכז, תוך זיוף מסמכים, חוזים והסכמי מכר - אך השתמש בכספים לצרכיו

השופט מנחם מזרחי  / צילום: דוברות בתי המשפט
השופט מנחם מזרחי / צילום: דוברות בתי המשפט

"הרושם הישיר, הבלתי אמצעי שעשה הנאשם בעדותו, היה שלילי ביותר, כזה שאינו מאפשר לקבל אותה כבסיס לקביעת ממצאי הגנה, ואני דוחה אותה מן המסד עד הטפחות כעדות בלתי מהימנה בעליל, בלתי אמינה, בלתי הגיונית, שאינה מתיישבת עם כלל הראיות והמוצגים, ושלא הצליחה להעניק הסבר לראיות המאשימה.

"ניתן לסכם את עדותו של הנאשם כגבבה וקש נכלולית, אשר מבקשת לתרץ מעשי מרמה בהסברים חסרי שחר, שעיתים ניכר היה שאף הוא אינו מאמין להם. חוסר ההיגיון והתהיות שעלו מתשובותיו, עטפו את כל עדותו, מכף רגל ועד ראש, והם מתיישבים רק עם התנהלותו של רמאי".

במילים חריפות אלה מסכם סגן-נשיא בית-משפט השלום ברמלה, השופט מנחם מזרחי, את התרשמותו מנאשם שאותו הרשיע בשורת עבירות זיוף, מרמה וגניבה. זאת, לאחר שהציג את עצמו בפני מתלוננים כאיש-עסקים מבוסס, מודד מוסמך, אדריכל ובעל משרד אדריכלים, שעבד במינהל מקרקעי ישראל, והציע להם לרכוש או למכור נדל"ן, השייכים להם או לאחרים, תוך זיוף חוזים ומסמכים. בדרך זו, קיבל במרמה "איש-העסקים" - הנאשם משה בן-נוב, סכומי כסף המגיעים לכדי מאות-אלפי שקלים. 

לפי כתב האישום שבו הורשע, בשנים 2013-2017 הציג עצמו בן-נוב בכזב בפני המתלוננים כמודד מוסמך, כאדריכל וכבעל משרד אדריכלים, שעבד בעבר במינהל מקרקעי ישראל, וכן כאיש עסקים עתיר נכסים. במסגרת מצגי-השווא שיצר, הציע בן-נוב למתלוננים לרכוש או למכור נכסי מקרקעין (נדל"ן) שונים באזור המרכז, שלהם או של אחרים, תוך שהוא מזייף מסמכים, חוזים והסכמי מכר. בדרך זו, נטען, הוציא בן-נוב מהמתלוננים מאות אלפי שקלים במרמה. בנוסף, הואשם בן-נוב כי זייף מסמכים, צ'קים ותכתובות דואר-אלקטרוני של עורך-דין כדי לבסס את מצגי-השווא. 

מהאישומים עלה עוד, כי כתוצאה ממעשי המרמה, הפיק בן-נוב בשנים 2013-2016 הכנסות של לפחות 1.83 מיליון שקל, שאותן העלים מרשויות המס.

כתב האישום נגד בן-נוב כלל תשעה אישומים, מהם שמונה מתארים תרמיות נגד משקיעים; ואישום אחד מתייחס לעבירות המס. לבן-נוב יוחסו עבירות מרמה חמורות שנעברו בנסיבות מחמירות, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, עבירות זיוף, שימוש במסמך מזויף, התחזות לאדם אחר, ניסיון לקבל דבר במרמה בנסיבות מחמירות, וכן עבירות לפי פקודת מס-הכנסה, בהן אי-ניהול ספרים כמתחייב, אי-דיווח על קבלת הכספים ואי-תשלום המסים הנובעים מהפעילות ה"עסקית" שלו. בן-נוב הורשע בשבעה מתוך תשעה האישומים נגדו.

התרמית וההונאה

צ'קים פתוחים מאלמנה

באחד האישומים שבהם הורשע בן-נוב, מתוארת תרמית שביצע כלפי אלמנה ואם לארבעה ילדים, שאותה רימה במיליוני שקלים עד שאיבדה את כל חסכונותיה. בן-נוב הואשם, כי השתמש בחשבונה של האלמנה כבחשבונו, וכי השתמש בצ'קים פתוחים שנתנה לו, לצרכיו האישיים - והכול בהתבסס על מצגי-שווא שיצר בפני המתלוננים הרבים.

בן-נוב והאלמנה הכירו באתר היכרויות, ובין השניים התפתח קשר רומנטי שנמשך שלושה חודשים. במהלך תקופת היכרותם הציג את עצמו בן-נוב, בכזב, כ"ירון בן-אור", וכאדריכל וכמהנדס. בשלב כלשהו, נותק הקשר בין השניים. בשנת 2015, חידש בן-נוב את הקשר עם האלמנה, ובסמוך לכך, בעת ביקור בביתה, הבחין במכתב התראה המודיע לה על כוונת משפחת בעלה המנוח לפנותה מהדירה שבה היא מתגוררת עם ילדיה.

בן-נוב הואשם כי ניצל לכאורה את מצוקתה, והציג בפניה מצג-שווא, שלפיו הוא יסייע לה בכל דרך אפשרית כדי למנוע את פינויה מדירתה. כמו-כן, מואשם בן-נוב כי הבטיח לאלמנה שיסייע לה במימון ההליך המשפטי וברכישת דירה חלופית עבורה ועבור ילדיה.

למחרת היום, כך נטען, הציע בן-נוב לאלמנה לרכוש מגרש בפרויקט באחיסמך בעלות של כ-740 אלף שקל, שעליו תוכל לבנות בית של 6.5 חדרים בשלושה מפלסים; וכך תוכל להבטיח לה ולילדיה מקום מגורים חלופי. בן-נוב מואשם כי טען, בכזב, בפני האלמנה, שבניית הדירה בפרויקט באחיסמך עתידה להסתיים בינואר 2017.

במסגרת "הסיוע" שנתן לה בן-נוב, העבירה לו האלמנה צ'קים פתוחים וחתומים מחשבונה, ללא סכום וללא מוטב עבור עורך-הדין שהיה אמור לטפל בפינויה מדירתה. בן-נוב מילא את הצ'קים בסכומים של עשרות-אלפי שקלים, והשתמש בהם לצרכיו האישיים.

בהמשך, גזל בן-נוב מהאלמנה עוד כספים, בטענת-שווא כי הם מיועדים לקרקע באחיסמך. בנוסף, הוא שיכנע אותה למכור את חלקה בשתי דירותיה בנתניה ובגן יבנה, כדי להמשיך לממן את הפרויקט באחיסמך, וגרם לה ליטול הלוואות - וכל זאת, תוך שהוא משתמש בכספה לצרכיו האישיים.

על האירועים המתוארים באישום זה כתב השופט: "התרשמתי, כי אותה עת, הייתה עדה זו חשופה, רגישה ופגיעה ביותר לכל אמירה או מעשה של הנאשם, נעדרת כל מנגנון הגנה, סינון או בקרה טבעיים, ולפיכך כר נוח למצגי המרמה שלו, והיא נפלה לידיו כפרי בשל.

"בעת האירועים, הייתה העדה אלמנה המטפלת בארבעת ילדיה היתומים, ובמצב דברים זה חשופה ורגישה למצגי המרמה של הנאשם. היא הולכה שולל על-ידי הנאשם ברמה הגבוהה ביותר, והוא הוביל אותה בכחש כעיוורת שעשתה את דברו".

עוקץ חלקת הקבר

באישום נוסף, הורשע בן-נוב בכך שרימה באופן מכוער ובוטה קשיש כבן 90, שביקש את סיועו של בן-נוב לרכוש לעצמו חלקת קבר ולערוך סעודה בבית-הכנסת לכבוד הכנסת ספר תורה. לפי האישום, הכירו בן-נוב והקשיש בבית-הכנסת בלוד, שבו נהגו להתפלל. באפריל אשתקד, סייע בן-נוב, לבקשת הקשיש, ברכישת ספר תורה שתרם לבית-הכנסת. לפי האישום, בהמשך לכך, אמר בן-נוב לקשיש, כי יש לערוך סעודה בבית-הכנסת לכבוד הכנסת ספר התורה, ולצורך כך ביקש 10,000 שקל עבור הסעודה והובלת ספר התורה לבית-הכנסת.

אולם, התברר כי שני הצ'קים שנמסרו לבן-נוב, לא שימשו לסעודה. בן-נוב שינה את סכומם של שני הצ'קים ל-25 אלף שקל, תיקן את הסכום במילים בהתאם, ופדה את הצ'קים ב"צ'יינג'" בתמורה למזומנים. בהמשך לכך, החזיר הבנק של הקשיש את הצ'קים.

המדינה טוענת בנוסף, כי בן-נוב ניצל את בקשת הקשיש שיסייע לו ברכישת חלקת קבר עבורו בבית-עלמין בלוד. בן-נוב יצר מצג כוזב בפני הקשיש, שלפיו עלות חלקת הקבר בבית-העלמין היא 40 אלף שקל - על אף שהמחיר בפועל הוא 25 אלף שקל.

בן-נוב הואשם, כי אמר לקשיש בכזב שיש צורך בהגדלת חלקת הקבר הנרכשת, כדי שיהיה ניתן להכניס ארון קבורה בעלות של 15 אלף שקל נוספים. עוד נטען, כי בן-נוב אמר לקשיש שיש לשלם 2,000 שקל נוספים עבור ארון קבורה עצמו. וכך, על-סמך מצגי-השווא שיצר בן-נוב בפני הקשיש המרומה, הוא מסר לבן-נוב סכום של 57 אלף שקל. בן-נוב פדה את הכספים, ולקח אותם לכיסו.

הכנסה מפעילות עבריינית

בן-נוב הורשע גם בעבירות המס שייחסו לו העלמת רווחי המרמה. ביהמ"ש ציין כי הסכום שהועלם הוא סכום הכספים שהתקבלו במרמה באישומים שביחס אליהם הורשע בן-נוב - סך המגיע למאות אלפי שקלים.

השופט ציין, כי בן-נוב הורשע בכך שקיבל כספים במרמה ומדובר בהכנסה שאותה "ייצר" בהליך של מרמה וזיוף, ועל כן היה עליו לדווחה לרשויות המס, והיא חבה במס - הגם שמדובר בהכנסה שמקורה בפעילות עבריינית. "אין נפקא מינה לעניין החיוב במס הכנסה, אם ההכנסה התקבלה ממקור כשר או ממקור בלתי חוקי, ובכלל זה פעילות במסגרת עבירה פלילית", נכתב בהכרעת הדין.

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
אני מאשר/ת קבלת תוכן פירסומי מגלובס
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות
לכתבה הקודמת"להיות כמו פינוקיו, שהופך לילד אמיתי שעושה את הבחירות שלו בעצמו. אני רוצה לבחור"