ג'ורג חורש וליאון קופלר הם זיווג משמיים: האפסייד שטמון בשותפות החדשה בסופר-פארם

ליאון קופלר לא רצה להנפיק, אבל זרועות ההשקעה של הבנקים רצו להיפגש עם הכסף • סופר-פארם מובילה את שוק הפארם, אבל התחרות מצד שופרסל ורמי לוי עשויה לפגוע • 3 הערות על עסקת הענק שבמסגרתה הפכה ג'ורג' חורש לשותף ברשת הפארם המובילה בישראל • ניתוח

1. ההנפקה ירדה מהפרק

אתמול (ג') התברר כי ההנפקה של סופר-פארם ירדה מהפרק, לפחות בנוגע לעתיד הנראה לעין, וזאת מאחר שג'ורג' חורש, שעשה את הונו ביבוא רכבי טויוטה לישראל ושנמנה עם עשירי ישראל, חתם על עסקה לרכישת 35% ממניות סופר-פארם בתמורה ל-585 מיליון שקל.

מדובר בעסקת ענק במונחי שוק הקמעונאות המקומי שמעניקה לרשת שווי של 1.7 מיליארד שקל, שמצמיד לרשת הפארם הראשונה והגדולה במשק שווי שגבוה בהרבה מזה של רשתות שיווק אחרות עם הרבה יותר סניפים וגם יותר הכנסות, ושהיה מכניס אותה היישר ל-75 החברות הגדולות בבורסה המקומית, לו הייתה מונפקת.

על אף שהעסקה נעשתה תחת לחץ מסוים של הבנקים לאומי ודיסקונט לממש את החזקותיהם בחברה ברווח, היא שונה במידה רבה מיתר העסקאות שנעשו בשנים האחרונות בענף הקמעונאות. מדוע? העסקה שנחתמה ודווחה אמש נעשתה בנסיבות חיוביות, ולא על רקע פעילות הפסדית או גרוע מכך, קריסה שמובילה להקפאת הליכים ומאלצת מכירה בלחץ זמנים ובתנאים לא נוחים כפי שכבר ראינו בלא מעט מקרים. כך למשל, רשת מגה שנרכשה לפני 3 שנים על-ידי נחום ביתן בתמורה ל-455 מיליון שקל, קואופ שנמכרה למחסני השוק בתמורה ל-129 מיליון שקל או ניו-פארם שנמכרה לשופרסל לפי שווי של 128 מיליון שקל.

הרכישה של ג'ורג' חורש את אמנם אינה סופית ומושלמת, ויש עוד צעדים שעליה לעבור, אך סביר שהיא תושלם בהצלחה. לכשזה יקרה, העסקה הזו תהיה בוודאי אחת מהעסקאות הגדולות של 2019, והיא גם תשים סוף לחיפושים המתמשכים ולניסיונות של הבנקים להיפטר מההחזקה. כמו כן, העסקה הזו "מחלצת" את ליאון קופלר, בעל השליטה בסופר-פארם, מהאפשרות להנפיק את החברה - מהלך שהוא לא שש ליישם, ואילו הבנקים לחצו שיקרה על-מנת שיוכלו לממש את השקעתם המוצלחת בחברה. 

אגב, מבחינת זרועות ההשקעות של הבנקים - לאומי פרטנרס בהובלת אבי אורטל ודיסקונט שוקי הון בהובלת הילה חימי - חורש הביא אותם לסיום תקופה של שנה וחצי לפחות בה הם מנסים להיפטר מההחזקה בסופר-פארם, כשסוף-סוף נמצא פתרון אלגנטי שמייתר את ההנפקה ומאפשר להם דרך נוחה ומהירה יותר להיפגש עם הכסף.

הנפקה הייתה דורשת מהבנקים להתמודד לתקופה ממושכת עם מניות חסומות, ומאריכה את התהליך. ולא רק זאת, הנפקה גם הייתה עלולה להיסגר בשווי נמוך בהרבה מהשווי המבוקש של 1.5-2 מיליארד שקל בו קיוו הבנקים לממש החזקותיהם כפי שהצליחו לעשות בעסקה עם חורש, או גרוע לא פחות, להסתיים במפח-נפש כפי שקרה בשנה שעברה לקרן אייפקס עם הניסיון להנפיק את זאפ, או כפי שקרה עם רשת קמעונאות אחרת - אייס - שגם ניסיון ההנפקה שלה נכשל. העסקה הנוכחית אפשרה לקופלר, ובוודאי לבנקים, לממש את מניותיהם בשווי דומה לזה שנבחן בעסקה שהונחה על השולחן לפני כשנה וחצי. 

ג'ורג' חורש בכנס די סי פייננס / צילום: תמר מצפי
 ג'ורג' חורש בכנס די סי פייננס / צילום: תמר מצפי

2. ההחמצה של הבורסה

הוויתור של סופר-פארם על הנפקה מהווה החמצה עבור הבורסה בתל-אביב. המוסדיים ושוק ההון היו אוהבים הצטרפות של חברה שכמותה - חברה גדולה, רצינית, רווחית עם שווי ניכר ומותג אהוד, כך שאפשר לומר שהבורסה הפסידה מהעסקה בין חורש לבין הבנקים. כעת די ברור שלא חורש ולא קופלר הם דמויות שירוצו להנפיק ולהיות תחת העין הציבורית עם פרסום דוחות ודיווחים.

מדוע זה קרה כפי שקרה? קופלר דרש להישאר בעל השליטה בסופר-פארם, מה שהכשיל עסקאות קודמות כמו זו שהגיעה למגעים מתקדמים מול הקרן האמריקאית CVC, אלא שהאחרונה דרשה מעורבות עמוקה יותר מזו שקופלר היה מוכן לאפשר. ניתן להעריך כי הוא גם העדיף לשמור את הקלפים אצלו ולהמשיך לשמור על תוצאותיו באופן פרטי כפי שעשה ב-40 השנים האחרונות.

בהקשר זה, חורש נראה על פניו כמו זיווג מוצלח עבורו. שניהם אנשי עסקים שמכירים את העולם העסקי גם בח"ל, ושמעדיפים בדרך-כלל להישאר הרחק מאור הזרקורים, תוך שהם מקפידים על פרטיות בכל הנוגע לעסקים שלהם.

חורש מחזיק באמצעות קבוצת יוניון בחברת יוניון מוטורס, היבואנית של טויטה ולקסוס בישראל, כמו גם בזרוע להשקעות בטכנולוגיה, בדגש על רכב, תחבורה חכמה ועוד. חורש הוא גם בעל השליטה (77%) בחברת מקסימה הציבורית שפועלת בתחום הגזים התעשייתיים, אך הוא מכיר היטב את עולם הריטייל, ותחת חברת מאץ' ריטייל, הוא בעל הזיכיון ליבוא של מותגים מובילים מחו"ל כמו H&M ,COS ודייסו יפן. כמו כן, הוא שותף במספר קניונים כמו הסי מול באשדוד ורננים ברעננה, ובנוסף יש לו פעילות ענפה בחו"ל.

מה חורש מחפש בסופר-פארם? חורש הפך כבר מזמן לאיש השקעות נזיל שמחפש השקעות טובות. מדובר באחד מהפמילי-אופיס-ים המובילים בישראל, בדומה לזה של מורי ארקין, למשל. הוא נמצא בשורה ארוכה של השקעות, עסקאות והנפקות. מדובר באדם נזיל, שמעבר לאחיזה בקמעונאות ובנדל"ן, הפך כבר למעין משקיע מוסדי שמחפש להרחיב את אחיזתו ולגוון את השקעותיו. סופר-פארם מתאימה לו מבחינה זו.

3. התחרות בענף מתגברת

סופר-פארם, בניהולו של ניצן לביא, נחשבת לקמעונאית המובילה בתחומה, כזו שגם אהובה על הצרכנים, וגם מצליחה לגבות מהם מחירים גבוהים יחסית לאורך השנים, מבלי שנדרשה להתמודד עם תחרות משמעותית מול שחקנים שמסוגלים להציע את כל הפורטפוליו שלה: בית מרקחת, קוסמטיקה וטואלטיקה.

כעת, כשסופר-פארם ניצבת בפני שנה מאתגרת - כשמצד אחד שופרסל, הקמעונאית הגדולה בישראל, ניצבת מולה באמצעות רכישת רשת ניו-פארם אותה הפכה ל-Be; ומהצד השני ההתמודדות עם הרגולציה שבישראל ביטלה לה את הבלעדיות בקניונים ובפולין חוסמת את יכולת ההתרחבות שלה - טוב עשה קופלר שהמתין בסבלנות עד שנמצא עבורו שותף אסטרטגי, ולא הסתפק בקרן השקעות שתשקיע לתקופה קצרה ותתמקד בהשבחה לקראת התשואה העתידית, או שתנסה לרוקן את החברה מנכסיה. 

רשת Be החדשה / צילום פרטי
 רשת Be החדשה / צילום פרטי

עבור סופר-פארם מדובר בצעד שמאפשר לה להמשיך ולשמור את הקלפים שלה בידיה, ובמקביל ליהנות משותף אסטרטגי בעל כיסים עמוקים שירצה להשקיע גם בפעילות המקומית שלה, וגם לפתח אותה מחוץ לישראל, בין אם בפולין ובין אם במדינות נוספות, מה שעשוי להיות בעל השלכות משמעותיות עבורה בשנים הקרובות.

נכון להיום סופר-פארם אוחזת במיקומים החזקים ביותר מבחינת שטחי מסחר ונחשבת לעוגן עבור קניונים ומרכזים שכונתיים, אבל גם המציאות הזו מתחילה להיסדק. בחודשים האחרונים Be התרחבה לכ-80 סניפים, חלקם צמודים לסניפיה של סופר-פארם, על רקע ביטול הסכמי הבלעדיות בקניון שהגבילו את התחרות מולה. ובכל זאת, הרשת שבשליטת קופלר ממשיכה לשלוט ביד רמה בבחירת מיקומים לחנויות עתידיות. כך קורה בימים אלה כששופרסל ו-Be למעשה מנועות מכניסה לסניפים שסמארט פארם, רשת שנולדה מניסיון שנכשל לייצר מתחרה נוספת, מפנה. מציאות שסופר-פארם נהנית ממנה. כך או כך, שתיהן - סופר-פארם ושופרסל - אינן שחקניות של מחיר, הן שחקניות של חוויה ולא מתיימרות לספק מוצר של דיסקאונט.

לצידן מתרוממת בקצב מואץ מתחרה נוספת תחת שליטתו של רמי לוי, גוד פארם. אמנם עדיין יש לה מודל שכולל בעיקר מוצרי טואלטיקה, והיא פועלת בשטחים קטנים יותר מאלה של השתיים הראשונות, אך ממש לאחרונה גוד פארם החלה לערער גם על המודל הזה. היא פתחה סניף שכולל בית מרקחת, כפיילוט על תשתית קיימת, וסניף אחר שכולל מחלקת בשמים בשטח גדול במיוחד. מה שברור הוא שבשנים הקרובות לא מעט תשומת-לב תוקדש לתחום הזה, מה שעשוי להטיב במידת מה עם הצרכנים - אם לא במחיר, אז לפחות בשירות ובחוויה.

במקביל סופר-פארם שולחת זרועות לתחומי פעילות נוספים: היא נכנסה כשותפה במיזם מכירת המזון המקוון קוויק, וכבר מייצרת באמצעותו סינרגיה עם נכס אחר שלה - מועדון הלקוחות לייף. כמו כן, היא מפתחת פורמט נוסף, רשת חדשה שתפעל תחתיה בתחום המזון ותמכור בה מעדני גורמה ומזון טרי ואיכותי.

כך או כך, ברור שתקופת הביטחון והשיא של סופר-פארם כבר מאחוריה, ועכשיו היא חייבת לחדד את עצמה כדי לשמור על המעמד הזה.