לשבור את הגלים: הטריפלקס מול הים

הבית. טריפלקס באזור השרון, המשתרע על פני 500 מ"ר, ו-220 מ"ר מרפסות. בקומת הכניסה הראשית ממוקמים המטבח, הסלון, אזור האוכל, פינת המשפחה וסוויטת ההורים. הקומה המרכזית כוללת ספרייה, המתנשאת לאורך שתי הקומות העליונות, אזור ישיבה/עבודה וחדר אירוח. הקומה התחתונה כוללת חדר שינה לאירוח, וסלון קטן ומטבחון הפונים למרפסת פנימית, המקשרת לוואדי כורכר.

הבעלים. בני זוג בגיל השלישי. בבית כבר לא מתגוררים ילדים, אך הקומות התחתונות משמשות לאירוח בני המשפחה.

השראה עיצובית. "מקור ההשראה בשכבות הכורכר, החול והמבט הישיר אל הים", מסבירים מעצבי הפנים חני ואמיר חזק. "כמעט כל פעולה תכנונית ועיצובית לוותה בשאלת יחסי הגומלין בין הבית לנוף הים, אך גם כתגובה פרקטית לסמיכות לים, בהקשר החומרי והתחזוקתי. כך, למשל, בחרנו באבן מסוג גרז’יו ווד, המדמה שכבות שכבות, ואופן הנחתה במרחב נבע ישירות מהרצון להמשיך את שכבות הכורכר שעליהן משקיפה הדירה, ובכך לטשטש את הגבול בין הפנים לחוץ".

 המטבח עשוי זכוכית מט בגון ברונזה, המדגישה את ייחודו ומרכזיותו, ומאידך מאזנת בין הגוונים הבהירים לכהים בבית. חזית אחת מכילה פונקציות נסתרות, על מנת להצניע את ה’בלגן’ בעת הצורך / צילום: עודד סמדר

תכנון. "הדירה תוכננה עם דגש על מרחב בהיר, ההולם את הפתיחות והמבט לאינסוף, וזאת בכדי להימנע מקונטרסט גדול בין החוץ לפנים. עם זאת, היה לנו חשוב לשלב חומרים חמימים ונגיעות צבע כהות כדוגמת חיפויים, ריצופים ופריטי ריהוט מאלון טבעי, מתכת שחורה וזכוכית בגוון ברונזה, על מנת לאזן את הלובן ולשמור על חמימות.

"התכנון היה במקביל להתקדמות בניית הבניין, מה שאפשר לנו לבחון את גבולות הדירה והקשרים בין שלוש הקומות, כמו למשל, יצירת גרם מדרגות שמהווה מרכיב דומיננטי פיסולי. הגרם נבנה מאלומיניום בכדי להתמודד עם סוגיית המשקל, וזאת בסנכרון לגשר הכניסה שיצרנו, אשר חוצה את מרחב המדרגות ומקשר בין הכניסה לדירה לקומה המרכזית. התאורה שנבחרה היא תאורת בועות של ויה ביזונו בגדלים שונים, המרחפים בגבהים שונים ויוצרים אלמנט תאורתי עדין, המקשר בין הקומות".

 מבט מגשר הכניסה לכיוון הים דרך גרם המדרגות, בו שולבו יחידות תאורה אליפטיות מזכוכית חלבית בגבהים שונים / צילום: עודד סמדר

 פינת ישיבה תחתונה לצד הספרייה / צילום: עודד סמדר

אתגרים. "האתגר העיקרי היה טמון בתכנון ארוך הטווח. מצד אחד ישנו הצורך לקבע חשיבה עיצובית, ומצד שני קיים רצון לחדש ולפתח עוד ועוד. לשם כך היה עלינו לקבוע עוגנים נטולי זמן, ומצד שני ליטשנו ופיתחנו אלמנטים עיצוביים לאורך הדרך בגבולות אותם עוגנים".

סגנון. "עכשווי ונטול מניירות. היה לנו חשוב לייצר סביבה בהירה, אך מצאנו לנכון לשלב חומרים חמים כגון עץ האלון, המופיע בנקודות שונות בבית, ומאזן את הלובן שעלול להפוך מנוכר".

המטבח. "עוצב כחלל חשוף, המשמש כמרכז הבית גם מבחינה פיזית, וגובל באזור האוכל, הסלון וחדר המשפחה. הוא ממוקם מזרחית לאזורים אלה, כך שהוא מעין גבול אחורי המשקיף לכיוון הים במערב. בחרנו לייצר חזית פונקציות נסתרות בגב המטבח, ובכך להצניע את ה’בלגן’ בעת הצורך".

 חדר השינה. הגב הרחב של המיטה המרכזית חוצץ בינה לבין אזור הארונות. בפינת החדר שולב אמבט עגול לצד ספסל עץ טיק, שממנו ניתן להשקיף לכיוון צפון והים / צילום: עודד סמדר

 חדר הרחצה והאמבטיה פתוחים לחדר השינה, להעצמת תחושת המרחב, פתיחות ומבט רחב לנוף / צילום: עודד סמדר

הספרייה. "מוקמה בקומה האמצעית באזור העבודה והאירוח, באופן כזה ש’תגלוש’ לקומה המרכזית העליונה, כך שכל מי שנכנס לדירה וחוצה את הגשר נחשף אליה. הספרייה עשויה עץ אלון טבעי, ומכילה פונקציות נסתרות כגון מעבר מערכות מיזוג, חשמל ודלת נסתרת לשירותי אורחים".

המרפסת. "תוכננה באופן מינימליסטי מאותה אבן של הפנים, ובחלוקה הממשיכה את הגריד הפנימי. עם זאת, באזור זה השתמשנו באבן צפה והחסרנו חלקים מהגריד, כדי ליצור נקודות נמוכות של גינון. לאור הקרבה לים והרוחות החזקות, נמנענו מצמחייה גבוהה".