ראשי ממשלה לשעבר, ערימה של סלבס ו-20 חברות שנסחרות בבורסה: למה תעשיית הקנאביס עדיין מריחה כמו בועה?

בישראל נסחרות היום 20 חברות שפועלות באופן ישיר בתחום הקנאביס, ושוויין המצרפי עומד על כ-2.3 מיליארד שקל • העתיד מלא הבטחות כמו אישור היצוא מישראל ורפורמה בענף המקומי • וכשהנושא הזה עתיד לגעת בכולנו, מצאנו לנכון להציג את כל שרשרת הערך של תחום הקנאביס על שחקניה ושווקיה

הקנאביס הוא התוסס ביותר בבורסה הישראלית / צילום: כפיר זיו,
הקנאביס הוא התוסס ביותר בבורסה הישראלית / צילום: כפיר זיו,

מי שעוקב אחר העיתונות הכלכלית ודאי מכיר את המציאות שבה סקטור הקנאביס הוא התוסס ביותר בבורסה הישראלית - בטח מבחינת העניין שהוא יוצר והריכוז הגבוה של ה"סלבריטאים" שמצטרפים לחברות התחום בתפקידי מפתח, אם כי לא מבחינת היקפי המסחר ושווי החברות הפועלות בו. 

היום נסחרות בישראל 20 חברות שפועלות באופן ישיר בתחום הקנאביס, ושוויין המצרפי עומד על כ-2.3 מיליארד שקל, דבר המשכיח במידה רבה את העובדה שכל הפעילות הזו התחילה רק בסוף 2017 - כלומר, היא בת פחות משנתיים. מגמה זו היא חלק מתופעה בינלאומית, שמורגשת גם בשוקי הון מפותחים יותר משלנו וגדולים ממנו בהרבה.

הדרך להיווצרותו של הסקטור הייתה מהירה לא רק בגלל הבאזז כי אם בגלל האופן: רוב החברות לא נכנסו לבורסה בהנפקות אלא במיזוגים הפוכים לשלדים בורסאיים. כך, החברות הללו לא היו תלויות באהדת המוסדיים, שעדיין חוששים להיכנס לתחום, אלא התבססו על הציבור הרחב, שלבדו נתן להן את רמות השווי המרשימות.

בפברואר האחרון נרשם השיא המקומי, עם אישור הממשלה ליצוא הקנאביס מישראל, עליו מבססות רוב החברות בתחום את המודל העסקי שלהן. אז הגיע הסקטור לשווי מצרפי של מעל 3 מיליארד דולר. מאז נפלה הממשלה והיצוא אולי מתעכב, ובינתיים השוק נרגע ומחכה להתפתחות נוספת, כמו גם בוחן את התבססות החברות בשוק הישראלי.

רוב חברות הקנאביס עדיין לא גייסו מהציבור, וניתן לסכום את היקף הגיוסים מן הציבור בפחות מ-100 מיליון שקל. רק גורם מוסדי אחד השקיע בחברת קנאביס נסחרת - הכשרה חברה לביטוח, עם השקעה של 10 מיליון שקל בטוגדר. על פי ההערכות, ברגע שהמוסדיים יחושו שהם מבינים את התחום, יוכלו להיכנס סכומים משמעותיים נוספים. כמו כן אין עדיין השקעות זרות בחברות הללו, בין היתר מסיבות בירוקרטיות, שאולי ייפתרו בהמשך במקביל לאישור הסופי של היצוא.

ומה לגבי העתיד? הוא כנראה נמצא מעבר לים, הן ביצוא ואולי גם מבחינת החברות עצמן. כך, שתי חברות קנאביס כבר הגישו תשקיפים להנפקות בחו"ל - אינרטקיור ו-BOL, שרוצות לגייס מאות מיליוני דולרים, בעיקר על בסיס תוכניות לעתיד ופחות על בסיס הביצועים המקומיים.

בסופו של דבר סקטור הקנאביס הוא סקטור שמקיף כמעט את כל תחומי הפעילות במשק: החל מהבסיסי ביותר - חקלאות, דרך מו"פ מדעי מתקדם, רפואה, קמעונות ושיווק. בעתיד אולי נראה בישראל, כמו בחלק ממדינות ארה"ב, את הקנאביס גם כתת-סקטור בתחום המזון, ואפילו הווטרינריה. לכן בחרנו הפעם ב"גלובס" להציג את כל שרשרת הערך, את כל השחקנים שהתחום נוגע בהם ואשר הופכים אותו למה שהוא.

בחודשים הקרובים צפוי תחום הקנאביס לעבור כמה אבני דרך מעניינות. רפורמת הקנאביס בשוק המקומי נכנסת בימים אלה לתוקף, ויש לה מגוון רחב של השפעות: החל משיפור נגישות הקנאביס לציבור, עבור בעלייה בפיקוח על האיכות, בהכנסת מתחרות חדשות לתחום וגורמים חדשים לשרשרת הערך (למשל משווקים וחברות פארם), בשינוי באופן סימון הרכב המוצרים (על כך קיימת מחאה של חלק מהחולים), ועד להרחבת הסמכות של הרופאים לרשום את המוצר, ובסופו של דבר גם לעלייה צפויה במחירים.

בהמשך נראה האם היצוא שאמור לצאת לפועל עד סוף השנה אכן יתרחש במועד זה, וכיצד תשפיע על כך האי ודאות בפוליטיקה. חברות הקנאביס אף עשויות להיות מושפעות מלגליזציה זוטא שרוקחת מפלגת הליכוד, אשר מציעה את פתרון "עציץ לכל אזרח", שעלול לפגוע קלות בשוק הרפואי המקומי. במקביל, כבר החל דיון בתיקון אפשרי לרפורמה, אשר ירחיב עוד יותר את סמכות הרופאים הרושמים, ועשוי להגדיל עוד יותר את השוק המקומי.

בינתיים תחום הקנאביס מספק חדשות רבות כל יום, מסחר עם הרבה דרמה, הצטרפות של דמויות בכירות שמוכרות לכולם (ראשי הממשלה לשעבר אהוד ברק ואהוד אולמרט, מפקד חיל האוויר לשעבר עידו נחושתן, ואפילו מפכ"ל המשטרה ויו"ר מגדל לשעבר יוחנן דנינו, ונוספים), סיכון וסיכוי, בתחום שנראה נהיר לאדם הסביר יותר מאשר ביטקוין או ביומד, כי הוא בכל זאת מעוגן איכשהו אל הקרקע, וגם מביא בשורה של ממש לחולים ומשתמשים רבים.

1. שלב המפעל

ד"ר דדי סגל, מייסד ומנכ"ל פנאקסיה: "לא יהיה שוק קנאביס, יהיה חברות תרופות"

ד"ר דדי סגל, מייסד ומנכ"ל פנאקסיה  / צילום: יח"צ
 ד"ר דדי סגל, מייסד ומנכ"ל פנאקסיה / צילום: יח"צ

מה תפקידכם בשרשרת הערך?
"פנאקסיה היא יצרנית תרופות הקנאביס הגדולה ביותר בארץ כיום, ומייצרת 9 מתוך 10 המותגים של מוצרי קנאביס רפואי הנמכרים בישראל, לרבות ייצור מוצרים לשימוש רפואי עבור חברות בעלות רישיון גידול בישראל. בזכות זאת החברה ניצבת בשני צמתים קריטיים של שרשרת הערך: מול המגדלים מחד, ומול בתי המרקחת (והמטופלים) מאידך".

איך נראה יום טיפוסי שלך?
"היום שלי כולל ישיבות עם צוותי המו"פ, הרגולציה, הייצור וכד'. מעבר לכך, בעולם הקנאביס המתפתח במהירות מדהימה מתקיימים כל הזמן מפגשים לגיבוש שיתופי פעולה עתידיים עם חברות, בארץ ובעולם".

מי אתה ואיך הגעת לתחום?
"לפני 44 שנים הורי הקימו רשת בתי מרקחת שנקראה "מעיין חיים". במשך השנים צמחנו לקבוצת פארמה שעוסקת במגוון תחומים, מעסיקה כ-250 עובדים, מוכרת ב-40 מדינות ומייצרת למעלה מ-600 מוצרים, וב-2010 הבנו שאנחנו מעוניינים לייצר מוצרים מבוססי קנאביס רפואי. ראינו צמח שיש לו פוטנציאל קליני מאוד גדול אך המינון שלו לא קבוע, וצורות המתן הן באמצעות עישון בעיקר, וכמובן - לא מייצרים אותו בסטנדרט של תעשיית תרופות. לכן החלטנו שאנחנו מעוניינים לייצר מוצר בסטנדרט, יעילות ובטיחות כמו של תרופה".

למה בחרת דווקא את השלב הזה בשרשרת הערך?
"מתוך הקשר העמוק שקיים אצלי לעולם הפארמה ותעשיית התרופות, והניסיון שצברתי בחברות האחרות בקבוצה - לומינרה וטרי אוף לייף. היה לי חשוב להתמקד במה שאני יודע לעשות הכי טוב, שזה לייצר תרופות".

מה הפוטנציאל השוק שלכם בארץ ובעולם?
"בתוך כמה שנים, שוק הקנאביס יילך למקום של פארמה. יש מגוון רחב של מחלות, שיכולות היו לקבל מענה משימוש במוצרים שמבוססים על המולקולות שבצמח הקנאביס, אך כל עוד המוצרים אינם בסטנדרט של תרופה, אימוצם על-ידי המטופלים והרופאים הוא מצומצם. כשהמטופלים האלה יצטרפו למעגל מטופלי הקנאביס - תרופות מבוססות קנאביס ינגסו חלק נכבד מתעשיית הפארמה, ומדובר בעשרות מיליארדי דולרים".

מה דעתך על הרפורמה?
"הרפורמה היא צעד גדול קדימה לשיפור המוצרים שהמטופלים מקבלים ולשיפור איכות החיים שלהם".

מה העתיד שאתה צופה לשוק הקנאביס?
"בעוד כמה שנים, לא יהיה שוק של חברות קנאביס. ברגע שיוסדר המתח והאי-תיאום האבסורדי בין החקיקה הפדרלית בארה"ב לבין החקיקה במדינות השונות, החסמים החוקיים יוסרו ואז חברות תרופות אמריקאיות ובינלאומיות ייכנסו לתחום הקנאביס הרפואי, חברות טבק ואלכוהול ייכנסו לתחום הקנאביס לפנאי, וחברות תוספי מזון וצמחי מרפא ישתלטו על השוק שבין מוצר הפנאי לרפואי, וכך גם בתחומי המזון והקוסמטיקה. העובדה שיש היום שוק של חברות חדשות שמתמחות רק בתחום הקנאביס, היא אנומליה ומצב זמני".

2. שלב בית המרקחת

ירון ברגר, מנכ"ל GREEN PHARMA מבית טלפארמה - בית מרקחת מקוון: "היתרון לישראל: טכנולוגיה וכוח אדם איכותי"

 ירון ברגר, מנכ"ל גרין פארמה  / צילום: יח"צ
  ירון ברגר, מנכ"ל גרין פארמה / צילום: יח"צ

מה תפקידכם בשרשרת הערך?
"לתת למטופל מעטפת שירות מלאה וייחודית מרגע קבלת הרישיון והמרשמים, דרך השילוח של התרופה הביתה, וכלה בשירות המקצועי של הרוקחים ונציגי השירות הייעודיים. באסדרה הישנה שהייתה נהוגה עד אפריל השנה המטופל היה מקבל את הקנאביס הרפואי ישירות מהמגדלים. הרפורמה החדשה מגדירה שרשרת אספקה שבה המגדל מוכר למפעל שמייצר ואורז את התרופה, המפעל מוכר לבית מסחר וזה מוכר לבית מרקחת ש"פוגש את הלקוח". כולם פועלים תחת הרפורמה החדשה הכוללת אישורים שנקבעו על-ידי היק"ר (יחידת הקנאביס הרפואי של משרד הבריאות).

"בתחילת הפיילוט נבחרנו על ידי היק"ר להיות הראשונים לשיווק מוצרי קנאביס רפואי עד לבית הלקוח, ועתה החברה מעניקה ייעוץ רוקחי, הדרכה אישית בידי אחות מוסמכת בבית הלקוח, משלוח חינם עד לבית ומוקד שירות לקוחות זמין 24/7. כבר היום, פחות משנה מתחילת פעילותנו בתחום, אנו משרתים למעלה מ-85% מכלל המטופלים ברפורמה החדשה".

איך נראה יום טיפוסי שלך?
"אני למעשה מנהל שתי חברות, האחת בית מרקחת בשם טלפארמה והשנייה היא בית מסחר לתרופות בשם טלפארם. ב-2018 הקמנו אתר סחר אלקטרוני בשם e-pharma ובנוסף השקנו את green-pharma - שירות למטופלי הקנאביס הרפואי".

מי אתה ואיך הגעת לתחום?
"השתחררתי משירות קבע בחיל האוויר בדרגת סא"ל לאחר תפקידי פיקוד ביחידות מיוחדות. את רוב חיי הקדשתי לעשייה בארגונים בהם האמנתי, ושאבתי כוח מהובלת אנשים לעבר מטרה ראויה ומתאימה. לחברה הגעתי לפני כשנתיים על תקן יועץ, ולאחר כחודש מוניתי למנכ"ל. מצאתי שתי חברות עם ניסיון, ידע ומקצועיות בתחום התרופות בפרט ועולם הפארם בכלל, עם פוטנציאל עצום. בשנתיים האחרונות אנו בתהליך מיתוג מחדש של החברה, הכולל השקעה של עשרות מיליוני שקלים ב-epharma, והשקעה גדולה עוד יותר בפיתוח תחום הקנאביס הרפואי בחברה תחת המותג GREEN PHARMA".

למה בחרת דווקא בשלב הזה בשרשרת הערך?
"חשוב להבין שמאז ומתמיד חברת טלפארמה (ePharma) הייתה בית מרקחת גדול. לכן היה טבעי עבורנו להיכנס לתחום הקנאביס הרפואי בחלק הרוקחי. לחברה שלנו שטח תפעולי גדול ומערך ההפצה שלנו - הובלה מבוקרת טמפרטורה - מגיע לכל נקודה בארץ, ומוציא כ-1,000-1,500 משלוחים ביום".

מה פוטנציאל השוק שלכם בארץ? ובעולם?
"אנו מהספקים הראשונים בפיילוט של הרפורמה החדשה. זהו תחום בהתהוות והפוטנציאל עצום. חשוב להבין שהרפורמה החדשה תאפשר למטופלים רבים לקבל רישיון לקנאביס רפואי, ולכן, לאור סגולותיו הרבות של הקנאביס, אני צופה שהשוק יצמח (תרתי משמע) באופן מתמיד. יש ביקוש גבוה מאוד לפורמט המשלוח עד הבית שלנו. באשר לעולם, נושא היצוא והקמת מערך שירות בחו"ל נדון מספר פעמים, ואנו נשקול להתניע פעילות כזו בהמשך הדרך".

מה דעתך על הרפורמה?
"הרפורמה היא בשורה חשובה לחולים רבים הסובלים מבעיות רפואיות בהתוויות שונות, והיא תאפשר למאות אלפי אנשים להיעזר בקנאביס רפואי על ידי שרשרת הפצה שתחת תקנים קפדניים, כמו כל תרופה".

מה העתיד שאתה צופה לשוק הקנאביס?
"אני צופה הצלחה רבה לשוק הקנאביס הרפואי בארץ. בנוגע ליצוא, ישראל תיכנס לתחרות ברמה הבינלאומית ואני בטוח שגם בתחום הזה יתרונות הטכנולוגיה, המחקרים וכוח האדם האיכותי שיש לנו יהוו יתרון תחרותי".

3. שלב המשווק

ענת סביון, מנכ"לית חברת "רפא": "ישראל תהפוך לשחקן משמעותי בשוק העולמי"

ענת סביון, מנכ"לית רפא  / צילום: איל יצהר, גלובס
 ענת סביון, מנכ"לית רפא / צילום: איל יצהר, גלובס



מה תפקידכם בשרשרת הערך?
"רפא היא חברת התרופות היחידה שמשווקת קנאביס רפואי בישראל. אנו מחויבים לפיתוח ולשיווק צורות מתן תרופתיות כגון טבליות ופתילות, שיבטיחו התאמה עקבית למצבים רפואיים שונים. כמו כן אנו פועלים להגברת הידע הטיפולי בקרב צוותים רפואיים ורוקחים".

איך נראה יום שלך?
"כחברת תרופות שמתמחה במגוון תחומים מעבר לקנאביס הרפואי, אנו מייצרים ומשווקים מגוון תרופות רחב לשוק הישראלי וגם מייצאים מוצרים לאירופה, ארה"ב ומספר מדינות באסיה".

מי את ואיך הגעת לתחום?
"חברת התרופות רפא מייצרת ומשווקת מגוון טיפולים רחב לשיכוך כאב, למחלות מעי דלקתיות, לתמיכה בחולים אונקולוגיים ועוד. עם החלטת משרד הבריאות להסדרת תחום הקנאביס הרפואי, החלטנו להיות חברת התרופות המובילה והראשונה בשוק שמשווקת מוצרי קנאביס איכותיים בצורות מתן תרופתיות".

למה בחרת דווקא השלב הזה בשרשרת הערך?
"לרפא יותר משמונים שנים בשיווק תרופות, כך שיש לנו הידע והניסיון הדרושים לשיווק קנאביס רפואי בישראל. בנוסף, ביכולתנו לנטר תופעות לוואי ולתת מענה הולם למטופלים, באמצעות מרכז תמיכת אחיות".

מה פוטנציאל השוק שלכם בארץ ובעולם?
"להערכתנו השוק הישראלי צפוי להכפיל עצמו בשלוש השנים הקרובות. כחברת תרופות בחרנו לשווק קאנביס רפואי רק בצורות מתן תרופתיות שאינן בעישון, על מנת שלא ליצור נזק בריאותי הכרוך בעישון. להערכתנו בעוד כ-3 שנים כ-50% מהמטופלים יעברו לצורות המתן החדשניות שלנו, שיושקו בשנה הקרובה - טבליות תת לשוניות, פתילות רקטאליות ומוצר שאיפה".

מה דעתך על הרפורמה?
"הרפורמה הינה מהלך מבורך. הגדרת סטנדרטים ורגולציה, הבטחת מוצרים איכותיים, המיוצרים בבקרה ובאיכות קפדניים, וההפרדה בין החוליות בשרשרת האספקה, יבטיחו הנגשת טיפול איכותי לחולים. עם זאת ישנה חשיבות גדולה להשלמת הרפורמה בהכללת הטיפול בסל, כדי לאפשר גם לחולים במחלות כרוניות קשות, שידם אינה משגת, לקבל טיפול".

מה העתיד שאת צופה לשוק הקנאביס?
"בשוק הישראלי אנו צופים שיותר חולים במחלות כרוניות יקבלו את הטיפול. תהיה העדפה לצורות תרופתיות שיחליפו את העישון. הזנים יהפכו לחסרי משמעות בהיבט הטיפולי ותינתן חשיבות להרכב החומרים הפעילים, בהתאמה למצבי מחלה שונים. יתר על כן, אם המדינה תשכיל לזרז את פתיחת השוק ליצוא, ישראל תהפוך לשחקן משמעותי גם בשוק העולמי".

4. שלב המשקיע

שחר סיידון, בעל השליטה בחברה סייבל השקעות: "הרבה בועות; עתיד מזהיר למי שישרדו"

שחר סיידון, בעל שליטה בסייבל השקעות  / צילום: איל יצהר, גלובס
 שחר סיידון, בעל שליטה בסייבל השקעות / צילום: איל יצהר, גלובס

מה תפקידכם בשרשרת הערך?
"סייבל הפכה למשקיעה בתחום הקנאביס הרפואי, ומלווה מספר חברות ציבוריות ופרטיות שעשויות בהמשך להיכנס גם לבורסה בארץ ובחו"ל. המטרה שלנו בין השאר היא לזהות את החברות עם הפוטנציאל הגבוה ביותר בכל הסגמנטים הקיימים בתחום שהם מחקר ופיתוח, גידול זני צמחים וייצור מוצרים רפואיים".

איך נראה יום שלך?
"מדי שבוע מגיעות לסייבל בין 3 ל-5 חברות קנאביס במגוון תחומי פעילויות. ברוב המקרים אנו ממליצים לאותן חברות להישאר מחוץ לבורסה, וכך לרכז את מירב המשאבים שלהן בפיתוח פעילות החברה בלי רעשי רקע והשפעות אקסוגניות. כמובן שלשוק ההון יש יתרונות לחברות חלום, אבל בסוף צריך לדעת שקמים מהחלום וצריך להתמודד עם המציאות".

איך הגעת לתחום?
"אני בעל השליטה בסייבל השקעות יחד עם יעל שניצר, שמתמחה בליווי משקיעים בחברות בתחומים עתירי טכנולוגיה מגוונים כגון ביומד. סייבל נכנסה לתחום לאחר שליוותה מספר שנים את חברת מדיקל קומפריישן.

"בעקבות מכירת הפעילות של מדיקל לחברת zimmer הגרמנית, מדיקל נותרה עם 12 מיליון שקל מזומנים ובעלי מניות שהם קרנות גידור וגופים מוסדיים שלא ראו טעם להישאר. סייבל רכשה את ההחזקות מאותם בעלי מניות, וברגע שחברות קנאביס חיפשו כתובת ציבורית, בחרנו יחד עם שותפים נוספים במדיקל את חברת פארמוקן. לאחר מכן הבענו עניין בעוד מספר חברות, ולאחרונה דווח על הצטרפותנו כמשקיע בחברה ציבורית נוספת".

האם שקלת לעסוק בשלבים נוספים של שרשרת הערך, כגון בעלות מלאה על חברה או ניהול חברה, ומדוע בסופו של דבר התמקדת בשלב הזה?
"בהחלט שקלתי. המטרה שלנו היא להיות בעלי החזקה מהותית בכל שרשרת הערך של חברות הקנאביס הרפואי: מחקר, פיתוח וטיפוח הצמח, גידול, ייצור והפצה.

"לדוגמה, בתחום הגידול בחרנו בפארמוקן שבה מצאנו צוותים בעלי ניסיון וידע עתיר בצמח הקנאביס והבנת הפוטנציאל שלו, ובתחום הייצור לאחרונה היה דיווח באחת החברות הציבוריות על הקצאה פרטית שלנו בחברה, שנמצאת בתהליכים מתקדמים לקבלת אישור ייצור GMP למפעל שכבר קיים ומוכן לייצר. אנו במגעים להשקעה עם עוד חברה שבדרך להיכנס לשוק ההון, אשר מתמחה בפיתוח ומחקר זנים ופורמולציות מסוימות, ודרכה נחזיק בעוד זרועה חשובה בשרשרת הערך בתחום הקנאביס".

מה דעתך על רפורמת הקנאביס?
"את רפורמת הקנאביס אפשר להגדיר כדבר חשוב וחיוני לעולם רווי בירוקרטיה. הבעיה העיקרית היא שהרפורמה הוכרזה כבר לפני 3 שנים ורק היום היא מנסה לקרום עור וגידים, תחת לחץ עצום של חברות ובעלי אינטרסים בתעשייה שמחויבים לעמוד במשימות ובלוחות זמנים קצובים".

מה דעתך על השווי של חברות קנאביס בבורסה בתל אביב ובבורסה בקנדה, יש בועה?
"לא מדובר בבועה אחת אלא באמבטיה מלאה בבועות. יש גם בארץ וגם בקנדה את חברות הבועה שברובן יתפוצצו ולא יישאר מהן כלום, למעט משקיעים שכספם ירד לטמיון, ויש את חברות הבועה שאכן השווי כרגע מופרך ולא מוצדק אבל אם יצליחו לשרוד את הרכבת-הרים שהן נמצאות בה, ויידעו להציף ערך נכסי וקנייני על-ידי הכספים המגויסים, הן יכפילו את שווין. זה יקרה לא לפני שיתקנו חזק כלפי מטה ושוב יעלו בגל עליות - כך שמי שמחפש לרכוב על הגל רק כלפי מעלה, זה לא אפיק ההשקעה הנכון עבורו".

מה העתיד שאתה צופה לשוק הקנאביס?
"לענף הקנאביס אני צופה עתיד מזהיר, לאור הסגולות של הצמח והיכולת של מרכזי המחקר ופיתוח בישראל להגיע לתרופות למגוון התוויות רפואיות. לשוק ההון אני צופה שהתחום בעוד כמה שנים ילמד שמה שהיה בגז ונפט, ומה שהיה בביומד בבורסה בתל אביב, כך גם יהיה בקנאביס: חמש חברות מצליחות, עוד חמש במלחמת הישרדות, והיתר נמחקו".

5. שלב המטופל

יחיאל סלאם, בעל רישיון זה 10 שנים: "העתיד של החולים מפחיד אותי"

איך נראה תהליך אישור מרשם לקנאביס ואיך נראה תהליך השגת המוצר?
"הוצאתי את הרישיון לפני 10 שנים ובזמנו זה לקח שלושה ימים. היום זה לוקח להם המון זמן. בחידוש האחרון שלי עברו כמעט חודשיים עד שקיבלתי אותו, אחרי שהגשתי 3 חודשים מראש. כיום נראה שהתהליך יותר מורכב ולחולים יותר קשה".

איך בחרת את המוצר שבו תשתמש?
"בתור חולה לא נותנים לך לבחור. לפני עשר שנים הצמידו אותי ל'שיח' ומאז אני איתם.

"עם הסוג הספציפי של הקנאביס עברתי תהליך ארוך עם 'שיח', עד שהבינו מה נכון לי. במשך חצי שנה בערך ניסיתי מספר סוגים וכל פעם חזרתי אליהם, והם, שיש להם המון ניסיון, הצליחו להתאים לי את הסוג הנכון. זה שינה לי את החיים - כבר 4 שנים שלא הייתי בבתי חולים. הגוף של כל אחד שונה וצריך להעביר את המטופל תהליך שמותאם לו ואת הסוג שמתאים לו".

אם תהיה מוכן לחשוף - מהי המחלה איתה אתה מתמודד ואיך הקנאביס משפיע?
"אני חולה במחלה אוטואימונית שקוראים לה תֶּמֶס בועתי של העור (בלטינית: Epidermolysis Bullosa, EB, אפידרמוליזיס בולוזה, ג"ו), הנקראת גם כששת העור. זו מחלה של נגעים בגוף. בהתחלה קיבלתי קנאביס בשביל להקל על הכאבים. כיום אני בטוח שזה השפיע עליי מעבר לכאב, איכות החיים שלי עלתה, יש אפילו רגעים שאנשים אומרים לי שאני נראה בריא. אפילו הכאב בנפילות ירד, אין זיהומים. בתהליך חידוש הרישיון האחרון, כשחיכיתי חודשיים לקנאביס, הרגשתי שאני חוזר כמה שנים אחורה, גם הגוף היה בנפילה וגם הכאב חזר. הייתי מאוד מתוסכל".

כמה אתה משלם עבור אספקה חודשית?
"370 שקל ומחיר משלוח. כמו כולם".

מה דעתך על הרפורמה?
"בעיניי הרפורמה פוגעת בחולים, ולא נראה שזה הולך להטיב עמם. יש עם זה הרבה אי ודאות. גם אם זה יעלה לי בכל חודש עוד 5 שקלים, לבנאדם עם קצבה של 3,000 שקלים בחודש זה חוסר אמיתי. הלוואי ויבטלו את הרפורמה הזו. גם אלו שעושים את הרפורמה הזו במשרד הבריאות לא יצליחו לחיות עם 3,000 שקל לחודש, במדינה שבה גם לבריאים קשה לסיים את החודש.

"אני לא בנאדם עצלן, ופתאום באמצע החיים זה קורה וחולים. אני פתאום לא מתפקד יותר. הייתי צריך לפרק את העסק ופתאום להיות לבד.

"העתיד של החולים מפחיד אותי. נראה שלא הולך להיות לנו טוב. בחודשים שחיכיתי לחידוש הרישיון היה לי משבר וחשבתי להפסיק עם הקנאביס, ובת-הזוג שלי לחצה עליי והזכירה לי כמה זה שינה לי את החיים. אני לא יודע למה המדינה מקשה כל כך על חולים? שיתנו לנו לסבול בשקט".

6. שלב המדענית

ד"ר הדיל עונאללה סעד, סמנכ"לית מו"פ בחברת קנאשור: "העתיד הוא במוצרים מוגני פטנט"

 ד"ר הדיל עונאללה סעד, סמנכ"לית מו"פ בקנאשור  / צילום: איל יצהר, גלובס
  ד"ר הדיל עונאללה סעד, סמנכ"לית מו"פ בקנאשור / צילום: איל יצהר, גלובס

מה תפקידך בשרשרת הערך?
"סמנכ"ל פיתוח תפקידו להביא לארגון את המוצרים של עוד שנתיים, שלוש וחמש שנים. מחקר ופיתוח הם הכלי של קנאשור לבנות יתרונות תחרותיים מעבר לשוק של הטווח הקצר, מעבר לתפרחות ושמני קנאביס שאותם אנחנו כבר מייצרים, למוצרים מורכבים שהם שילוב של מכשור רפואי עם מולקולות מאובחנות. מבחינתי, המטרה שלי היא להציע למנכ"ל ולדירקטוריון חלופות ולבנות אסטרטגיה של מוצרים עתידיים, ולנהל את תהליך הפיתוח שלהם".

איך הגעת לתחום ולתפקידך הנוכחי?
"אני בוגרת הטכניון בביולוגיה, סיימתי דוקטורט במדעי המוח באונ' העברית, והמשכתי לפוסט דוקטורט באונ' חיפה. אחרי הפוסט דוקטורט הייתי בהתלבטות שמשותפת להרבה בוגרי מדעים, אקדמיה או תעשייה, והבנתי שהמקום שלי הוא חדשנות בעולם הרפואי. החלטתי שמתאים לי לעבוד בסביבה של סטארט-אפ, וזה ממש ממכר. יש כל הזמן רעיונות חדשים ותחומים מעניינים וזה דורש חשיבה יצירתית וכושר הסתגלות, סינון רעיונות, ולהחליט בסיטואציות של אי ודאות.

"אחרי שנתיים של ניהול חברות הזנק בתחום הפרקינסון, קיבלתי הצעה להצטרף לקנאשור, עשיתי סקירת ספרות ראשונית וראיתי באיזה תחומים אפשר לפתח רעיונות מוגני IP בתחום הקנאביס, ובמקביל שהחברה ממומנת היטב ברמה הפיננסית".

למה בחרת דווקא בשלב הזה בשרשרת הערך?
"האידיאולוגיה של קנאשור היא שערך כלכלי יוצרים בחדשנות, איכות ותעשייה ברמה גבוהה, זה התאים לי כמו כפפה ליד. כי ההנהלה של החברה נתנה לי כרטיס פתוח ליזום פרויקטים".

מה פוטנציאל השוק שלכם בארץ ובעולם?
"אנחנו מחלקים את פוטנציאל השוק לטווח קצר, בינוני וארוך. בטווח הקצר, לשנים הקרובות, אנחנו רואים ביקוש גלובלי לתפרחות קנאביס בגידול indoor, ושמני קנאביס יציבים והדירים, הכל ברגולציה של מדיקל קנאביס ולא רגולציה של פארמה. לטווח הארוך אנחנו חושבים שהתחום יעבור לטריטוריה של חברות התרופות, ובונים תיק פטנטים בהתאם, לתחום של גינקולוגיה אונקולוגית ובהתאם להנחיות של ה-FDA (מנהל התרופות האמריקאי, ג"ו)".

ומה בנוגע לטווח הביניים?
"אנחנו בוחנים אפשרויות פיתוח מסוימות, אבל הן טרם הבשילו וכמובן שטרם פרסמנו לגביהן".

מה דעתך על הרפורמה?
"היא הישג מרשים של משרד הבריאות. למעשה, יק"ר הם מוביל עולמי בקביעת תקנים והם הסיבה לקיומה של התעשייה, כי הפעילות שלהם מאפשרת אותה. יש בלבול מסוים כאילו הנכס העיקרי של ישראל הוא השמש ותנאי גידול, זאת אי הבנה, הרפורמה מאפשרת פיתוח מוצרים ברמה רפואית, וזה יתרון אדיר שמשרד הבריאות נתן לתעשייה".

מה העתיד שאת צופה לשוק הקנאביס?
"תפרחות קנאביס הן רק שלב ראשוני בדרך למוצרים שהם מולקולות מאובחנות ומיוצבות. אני חושבת שהתעשייה תתבגר מהר מאוד, והמקום של חוואים קטנים ומיצוי שמנים יוחלף בגידול אינטנסיבי בתנאי indoor, מבוקרים וללא אדמה או מים, וכמובן ללא חומרי הדברה ומתכות כבדות. העתיד והשווי הכלכלי הוא במוצרים מוגני פטנט, לא בכמויות או חממות ניילון.

"הזמינות בישראל של ספקי שירותים בתחום הפורמולציה, הפטנטים ומעבדות שירות, והתמיכה של משרד הבריאות בביצוע ניסויים קליניים בקנאביס, הופכות את ישראל לאתר הפיתוח המועדף על תעשיית הקנאביס הגלובלית, ואני מתחילה לראות את ההתעניינות של חברות הפארמה בפיתוח מבוססי קנאביס ומוגני פטנט בישראל".

7. שלב הריבוי

אלעד מגל, מנכ"ל אילן ביו: "התעשייה רק בתחילתה"

אלעד מגל, מנכ"ל אילן ביו  / צילום: איל יצהר, גלובס
 אלעד מגל, מנכ"ל אילן ביו / צילום: איל יצהר, גלובס

מה תפקידכם בשרשרת הערך?
"בישראל אנו עוסקים בתחום ריבוי שתילים, מבוססי טכנולוגיית תרביות רקמה, ובמחקר ופיתוח אגרונומי ומוצרים. בקליפורניה אנו עוסקים גם כן בריבוי שתילים מבוססי טכנולוגיית תרביות רקמה שפותחה בישראל, וגם במיצוי שמן וייצור מוצרים ובהפצה של מוצרים".

איך נראה יום שלך?
"התמקדות בחזון החברה להפוך למובילה עולמית בייצור שתילים אחידים ונקיים, כדי שיהוו בסיס איתן לייצור אחיד והשקעה בטכנולוגיות מוצרים".

איך הגעת לתחום ולמה בחרת דווקא השלב הזה בשרשרת הערך?
"הגעתי מעולם המכשור הרפואי לאחר ניהול של מספר חברות, בעיקר של שתלים וניתוחים חדשניים.

"מבחינתי הערך העיקרי יגיע בעיקר משני חלקים: טכנולוגיה ובניית מותג. הייצור, כמו בתעשיות רבות אחרות, עתיד להתכנס למצב נורמלי. זה נכון גם לגבי ייצור חקלאי (גידול) וגם לגבי ייצור תעשייתי. אילן ביו בחרה להתמקד בתחומים בהם יהיה לה יתרון תחרותי: פיתוח אגרונומי, של תרביות רקמה, וייצור שתיל אחיד ונקי כבסיס למוצר אחיד, פיתוח מוצרים ובניית מותג שמבוסס על פיתוחי החברה בישראל".

מה פוטנציאל השוק שלכם בארץ ובעולם?
"הפוטנציאל בישראל הינו עשרות מיליוני שקלים בשנה, ובקליפורניה מדובר בעשרות מיליוני דולרים ויותר מכך".

מה דעתך על הרפורמה?
"הרפורמה מבורכת, והכניסה הרבה הגיון וסדר לתעשיית הקנאביס הרפואי בישראל. היא הגדירה כללי משחק ברורים והנחיות פרטניות לכל שלב. הרעיון של טובת החולה מקסים בעיני: העובדה שחולה יכול לפגוש רופא שעבר התמחות בקנאביס רפואי, ולגשת מלווה במרשם לבית מרקחת כדי לקבל מוצר מבוסס קנאביס, כמו היה תרופה 'רגילה', מוביל את ישראל להיות חלוצה ומובילה עולמית".

מה העתיד שאתה צופה לשוק הקנאביס?
"תעשיית הקנאביס רק בתחילתה. העתיד מצוי בזרעי מיכלוא - אחידים, נקיים ובעלי תכונות אגרוטכניות משופרות. מעט חברות ייצרו זרעי עילית וימכרו אותם למשתלות שימכרו למגדל שתיל מובחר, בדיוק כמו בענפי חקלאות אחרים. המצב כיום בו תחת קורת גג אחת מבצעים גם ריבוי, גם גידול ובהמשך השרשרת מייצרים מוצר פרטי, ייעלם והתעשייה תתאפיין בהתמחות וביתרונות לגודל. הטכנולוגיה, כמו גם אחידות וסטנדרטיזציה, ייתפסו מקום מרכזי.

"עולם ה-CBD עתיד להתפתח מאוד ולהוות זרז להשתלבות במוצרי מזון ושתייה, מוצרי עור וקוסמטיקה. מדינות רבות נוספות ייכנסו לשוק והכל ישתנה כשה-FDA ייכנס לתחום".

8. שלב הפיתוח

ד"ר אורנה דריזין, ביוכימאית, מנכ"לית נקסטר: "הייחוד של ישראל: בפיתוח, מחקר ועתידנות"

 אורנה דריזין, מנכ"לית נקסטר / צילום: איל יצהר, גלובס
  אורנה דריזין, מנכ"לית נקסטר / צילום: איל יצהר, גלובס

מה תפקידך בשרשרת הערך?
"המומחיות שלנו היא פיתוח מוצרים רפואיים ואביזרים רפואיים. ידע זה מאפשר לנו לפתח מוצרים בכלל ומוצרים פרמצבטיים בפרט, המבוססים על החומרים הפעילים המצויים בקנאביס. הפיתוח כולל שלבים רבים החל ממיצוי החומרים הפעילים בצמח, בניית פורמולות ייחודיות המאפשרות בין היתר להוליך את החומרים הפעילים לאיברים המתאימים, אנליזות ללימוד תכונות הפורמולציה, ייצור וזיהוי תוצרי הפירוק בגוף. זוהי למעשה היכולת לקחת את צמח הקנאביס ועל ידי מיצוי ומחקר ולהכין תרופות בעלות תוכל קבוע שניתן לכימות. אנו עוסקים בכל התהליך עד להבאתו לשימוש בבני אדם".

איך נראה סדר היום שלך (בהקשר לקנאביס)?
"מתפקידי להתאים ולהתוות את הדרך לבניית המוצר בהתאם לרגולציה. זה אומר לתקשר עם כל הגורמים המקצועיים המאפשרים לתכנן את המוצר, לבחון מהן המולקולות הפעילות הרלוונטיות ולנהל את תהליך הפיתוח כולו".

מי את ואיך הגעת לתחום הזה?
"אני ביוכימאית ומנוסה בתחום פיתוח התרופות, ומשמשת כמנכ"לית נקסטר שפיתחה עד כה למעלה מ-70 תרופות מקוריות. אני גם מייסדת ויו"ר חברת נקסטייג’ אינוביישן, פלטפורמת פיתוח לסטארט-אפים מתחום הקנאביס, ושימשתי במגוון תפקידים בשירות הציבורי, בין היתר כמנכ"ל הרשות הלאומית להסמכת מעבדות. נכנסתי לעולם הקנאביס לפני כשנתיים משעה שהתוודעתי לפוטנציאל העצום הגלום בצמח, ולעובדה שבגופנו מערכת פנימית המתקשרת עם חומרים אלו.

"בראשית דרכנו כולם שאלו אותנו 'כמה דונם של קנאביס אתם מגדלים?'. כבתו של פרדסן אני יודעת לומר שהרווח לא נמצא בחקלאות ושיש ערך ממשי עבור המטופלים בפיתוח מוצרים איכותיים ומדויקים עבורם. המוצרים המצויים בשוק היום אינם בעלי תכולה קבועה ולא נוסו במחקרים קליניים, ועל כן יש חשיבות עצומה לפתח מוצרים רפואיים אחראיים ומועילים".

מה הופך פורמולציית קנאביס לטובה ומתאימה לצורך מסוים, ואיך אתם יודעים להגיע לזה?
"מדובר בתהליך ממושך הדורש עבודה וידע רב ומצטבר. בהתבסס על האפקטים שנמצאו ברמת החלקיקים של התאים השונים המרכיבים את צמח הקנאביס, והאפקטים הידועים לנו על גוף האדם, אנו ממצים את הרכיבים הרלוונטיים. פורמולציה טובה חייבת להיות קבועה בתכולתה, בעלת יציבות, מומסות טובה ומגיעה לאיבר הנכון בכמות, בזמן ובאיכות הנכונה".

מה דעתך על רפורמת הקנאביס החדשה?
"מדובר בצעדים משמעותיים ומבורכים שיצעידו את ישראל קדימה בתחום הקנאביס. עם זאת, הרפורמות האחרונות שמות דגש רב על תחום הגידול, שהוא כשלעצמו מצוין, אך לטעמי יש מקום להרחיב, לפתח ולתמוך יותר בתחום הפיתוח. העתיד של ישראל טמון, כמו בשאר התחומים, בתחומי הפיתוח וההייטק, גם של הקנאביס. חשוב מאוד לאפשר את היצוא ממדינת ישראל, שכן פיתוח תרופות במסלול נכון הוא יקר מאוד ואינו משתלם לשוק קטן כמו ישראל".

איך ייראה להערכתך העתיד של התחום בשנים הקרובות?
"בסופו של דבר הסכר ייפרץ ואנחנו גם ניכנס כמדינה לשוק העולמי. אני מאמינה שבסופו של דבר יהיו כמה מדינות שיתפסו את מירב תחום הגידול, ועל כן הייחוד שלנו כמדינה צריך להיות בתחום הפיתוח, המחקר והעתידנות, בדומה לתחום המחשבים".

9. שלב הטיפול

ענבל סיקורין, מנהלת מערך הסיעוד בניאמדיק, רשת מרפאות מומחים לגיל השלישי: "ההסדרה חשובה, יש בעיה ביישום"

ענבל סיקורין, מנהלת הסיעוד בניאמדיק / צילום: איל יצהר, גלובס
 ענבל סיקורין, מנהלת הסיעוד בניאמדיק / צילום: איל יצהר, גלובס

איך נראה סדר היום שלך?
"הפעילות שלי כוללת קבלת מטופלים חדשים וחוזרים עם הרופאים בדיסציפלינות השונות, הדרכות למטופלים המתחילים טיפול בקנאביס ושיחות מעקב, ליווי וייעוץ למטופלים שכבר בתהליך. כמו כן אני מרצה בבתי אבות, במועדוני יום לקשישים, בבתי חולים, לצוותים רפואיים ולקהל הרחב".

איך הגעת לתחום הזה?
"בהיותי אחות ראשית בבית אבות סיעודי בשנת 2009, הובלתי פרויקט לבדיקת הנגשה של קנאביס רפואי לחולה. הסבל במחלקה היה ניכר למרות טיפול תרופתי רחב שנתנו. ידענו להאריך את תוחלת החיים אך התקשינו לתרום לאיכות חיים. לראשונה בעולם בחנו את השפעת הקנאביס על תסמונות וסימפטומים שונים בגיל השלישי. הנפוצים שבהם הם כאב כרוני, הפרעות שינה, חוסר תיאבון, ספסטיות, דיכאון, אי שקט כתוצאה מדמנציה וכו'".

מה הופך פורמולציית קנאביס לטובה ושמתאימה לצורך מסוים ואיך אתם יודעים להגיע לזה?
"הטיפול בקנאביס הוא מאוד יעיל מכמה סיבות. ראשית הוא פועל דרך מערכת הגנתית חשובה ביותר בגוף שלנו, המערכת האנדוקנבינואידית, דבר אשר מאפשר טיפול ותמיכה בקשת רחבה של מצבים רפואיים בו זמנית באמצעות תכשיר אחד. תופעות הלוואי הן מינוריות ביחס לתרופות אחרות. תחת טיפול בקנאביס אפשר להפחית תרופות אחרות שגורמות לתופעות לוואי חמורות לא רצויות".

מה דעתך על רפורמת הקנאביס החדשה?
"ההסדרה החדשה חשובה ונחוצה, אך נכון לעכשיו יש הרבה בעיות באופן היישום ובתהליך עצמו. כתוצאה מהרפורמה נפגע רצף הטיפול של מטופלים רבים, וישנם הרבה מקרים שבהם מטופל שהגיע לאיזון יוצא ממנו עד כדי הידרדרות המצב הרפואי, בגלל ביורוקרטיה וחוסר זמינות של מוצרים בבתי מרקחת. בנוסף אני חושבת שיש חשיבות גדולה למחקר, ולכן יש צורך במחקר קליני מקיף של המוצרים גם ברפורמה החדשה".

10. שלב הגידול

עומרי נגדימן, סמנכ"ל התפעול של קנדוק: "יהפוך לחלק מהותי מהעולם הרפואי"

 עומרי נגדימן, סמנכ"ל תפעול בקנדוק  / צילום: יפעת גולן ,
  עומרי נגדימן, סמנכ"ל תפעול בקנדוק / צילום: יפעת גולן ,

מה תפקידכם בשרשרת הערך?
"קנדוק מפתחת, מגדלת, מייצרת ומשווקת קנאביס רפואי פארמה גרייד (GMP) בכל האינדיקציות המאושרות, והיא פועלת בישראל, בקנדה ובמדינות באירופה. החברה משקיעה במחקר ופיתוח והיא מובילה ניסויים קליניים במוצרים בתקן GMP, המביאים למוצרים הדירים ומדויקים יותר להתוויות הרפואיות השונות. לחברה מתחמי ריבוי וגידול, של יותר מ-200 דונם. לחברה אסטרטגיית צמיחה הכוללת התרחבות בצפון אמריקה ובמדינות האיחוד האירופאי".

איך הגעת לתחום הזה?
"הגעתי לקנדוק לאחר כ-15 שנים בתעשיית הפארמה במהלכן מילאתי מגוון תפקידי ניהול גלובליים. רוב הניסיון נצבר בחברת טבע, שהייתה ועודנה בית הספר המוביל לתעשייה הפרמצבטית הגלובלית. אני מאמין כי תעשיית הקנאביס הצומחת צועדת במהירות לכיוון הפארמה".

למה בחרת דווקא השלב הזה בשרשרת הערך?
"קנדוק התמקדה במשך שנים בגידול ופיתוח זנים ייחודיים ומובילים המהווים את ליבת המוצרים, ופיתחה יכולות גידול הדירות ויעילות. כיוון שמפעל אריזה ומיצוי אינו כלכלי עד הגעה למסות ייצור משמעותיות של עשרות טונות, בחרנו לרכוש שירותי רצפת ייצור ולהתמקד בליבת המותג - פיתוח מוצרי ה-GMP הייחודיים שלנו. עם ההגעה להיקפים משמעותיים אנו בוחנים באופן קבוע שיתופי פעולה עם חברות נוספות, כולל מפעלי פארמה בארץ ובעולם".

מה פוטנציאל השוק שלכם בארץ ובעולם?
"כיום קנדוק הינה חברה בינלאומית בעלת יכולות צמיחה גלובליות בשוק הפארמה גרייד מדיקל קנאביס, שלפי הערכות צפוי לצמוח לעשרות מיליארדי דולרים. עם המעבר לאסדרה החדשה והגדלת היקפי הייצור, אנו שחקן צומח ומשמעותי בשוק המקומי".

מה דעתך על הרפורמה?
"עולם הקנאביס הרפואי עובר לסטנדרט פארמה - זהו שינוי טקטוני בחוקי המשחק שיאפשר לרופאים ולחולים רבים ליהנות מהיתרונות הרפואיים, ולתעשייה הישראלית לצמוח ולהוביל גם באופן גלובלי".

מה העתיד שאתה צופה לשוק הקנאביס?
"שוק הקנאביס הרפואי פארמה גרייד יהפוך לחלק מהותי מהעולם הרפואי".

11. שלב החממה

חלי דן גור, מנהלת פיתוח עסקי גלובל בחברת Cann10: "מוצרי הקנאביס ישווקו כמו התרופות"

חלי דן גור, מנהלת פיתוח עסקי ב-Cann10  / צילום: איל יצהר, גלובס
 חלי דן גור, מנהלת פיתוח עסקי ב-Cann10 / צילום: איל יצהר, גלובס

מה התפקיד שלכם בשרשרת הערך?
"פיתוח וקידום טכנולוגיות ייחודיות בתחום הקנאביס הרפואי במסגרת החממה הטכנולוגית CannXL, ובמסגרת שיווק מותג מוצרי הקנאביס Cannareet".

איך נראה סדר היום אצלכם?
"איתור הזדמנויות בתחום, יצירת שיתופי פעולה עם שווקים מקבילים, קידום הטמעת הטכנולוגיות והפיתוחים של Cann10 בשוק הקנאביס הרפואי וכן בשווקים מקבילים כגון מזון, קומסטיקה וחקלאות. בנוסף יצירת מפגשים עם סטארט-אפים חדשים המתעניינים בכניסה למרכז החדשנות CannXL, ומתן ייעוץ וליווי עסקי לסטארט-אפים קיימים במרכז".

איך את בוחרת חברות להשקעה?
"כאשר אנו בוחרים כיצד להשקיע בחברות וסטארט-אפים אנו לוקחים בחשבון שני שיקולים מרכזיים: ראשית יצירת קשר אישי ובחינה אם הצוות שאני פוגשת מסוגל לנהל את המהלך. יש המון כישרונות בישראל ולצערי סטארט-אפים רבים כושלים בשל בעיות ניהול; שנית, הטכנולוגיה החדשה צריכה להראות פריצת דרך שעונה על אתגר אמיתי שקיים בשוק, אשר תאפשר יצירת השפעה גדולה ככל האפשר על מרבית הצרכנים".

מה היו ההצלחות הגדולות שלכם עד כה?
"אנו מאמינים כי עתיד תעשיית הקנאביס מצוי ב-medical devices, ובהמשך היא תתעצב להיות חלק בלתי נפרד מעולם הפארמה. מתוך אותו חזון אנו מגייסים סטארט-אפים המפתחים טכנולוגיות פורצות דרך בתחום זה. בין הטכנולוגיות המפותחות בשיתוף עמנו - פיתוח חדשני לשליטה בתהליך המטבולי שבגוף ולסיוע בהרזיה באמצעות המערכת האנדוקנבינואידית; trichomeshell לפיתוח מוצרים ייחודיים לצריכת קנאביס (קיסמים, סוכריות גומי ואבקה למשקאות מבוססי קנאביס)".

מה דעתך על רפורמת הקנאביס?
"הרפורמה פה יוצרת מהפכה של ממש שתשפיע גם על השווקים מחוץ לגבולות ישראל. אנו מאמינים כי הרפורמה תסייע למדינת ישראל להוביל את תעשיית הקנאביס העולמית, לא רק כיצרנית של הקנאביס כחומר גלם, כי אם כפורצת דרך מבחינה טכנולוגית ומדעית. זוהי מהפכה אשר מאפשרת בקרת איכות על המוצר שהמטופל צורך, מה שלא היה קיים עד כה".

איך ייראה העתיד של התחום בשנים הקרובות?
"אנו מאמינים כי בעתיד מוצרי קנאביס ישווקו באופן זהה לתרופות, ומחקרים קליניים הנערכים כיום יוכיחו יכולות טיפוליות חדשות של צמח הקנאביס, שטרם נחשפנו אליהן. כמו כן, בימים אלו אנו שוקדים על מחקר טכנולוגי הבוחן מהם האתגרים הקיימים בתעשיית הקנאביס. הנגשת המידע הזה תסייע לתעשייה כולה להתייעל, ולצד ההובלה במחקר ובפיתוח טכנולוגיות ישראליות חדשות, תעשיית הקנאביס הישראלית תתברג לראש הפירמידה העולמית של התעשייה".

צרו איתנו קשר *5988