דעה: אחרי שנה בתפקיד, הנגיד מתעלם משוק ההון

כשבעולם כולו ואפילו בסין לוחצים נגידי הבנקים על הברקס, כדאי שנבחין גם כאן באורות הבלימה

 

 

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: רפי קוץ
נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: רפי קוץ

התעלמות מוחלטת משוק ההון - אין דרך אחרת לתאר את החלטתו של נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, להותיר ללא שינוי את גובה הריבית במשק. הוא החליט לעשות כן אף שמנה בעצמו ארבע סוגיות כבדות משקל: סביבת אינפלציה נמוכה בישראל; מדיניות של הורדות ריבית מצד בנקים מרכזיים בעולם; התמתנות בכלכלה העולמית; והמשך ייסוף השקל מול הדולר. סיבות כל כך משכנעות להתעשת ולהוריד את הריבית המוניטרית של בנק ישראל לא היו פה כבר זמן רב.

מחוץ למדינה הרוחות סוערות: סחר בינלאומי פוחת ותזזיתי, פחד מהאטה עולמית, ירידה במדד מנהלי הרכש העולמי, ירידה בפעילות הכלכלית הגלובלית ונתוני מאקרו לא טובים - כל אלה נותנים רוח גבית לנגידים ברחבי העולם להוריד ריביות. ואכן, בחצי השנה האחרונה גדל משמעותית מספר הנגידים שהיו קשובים לשווקים והפחיתו את הריבית: ארה"ב, האיחוד האירופי, אוסטרליה, ניו זילנד, הודו, רוסיה ומקסיקו הן רק דוגמאות אחדות. אפילו הנגיד הסיני הפעיל את הכלי המוניטרי הזה מחשש להאטה עולמית. ואם סין, המהווה כשליש מהצמיחה הגלובלית בשנים האחרונות, נוהגת כך - מה זה אומר על הצמיחה העולמית?

אז במה שונה ישראל משאר העולם? יהיו שיזכירו כי הריבית על השקל ממילא נמוכה יחסית למטבעות אחרים. אבל המקרה האירופי, שבו הופחתה באחרונה הריבית (השלילית) מ-0.4%- ל-0.5%-, מעיד כי גם שם לא צופים צמיחה בעתיד הנראה לעין. נתוני המאקרו אצלנו מציגים תמונה דומה.

על פי שני הרבעונים האחרונים, שוק ההון מכשיר זה חודשיים את הקרקע להורדת ריבית גם בישראל. התשואה הממוצעת של המק"מים פחתה מ-0.2% ל-0.11%. זה אולי לא נשמע הרבה, אבל בהינתן הריבית הנמוכה - זה לא מעט. בנק ישראל אכן התייחס לכך, אולם ציין כי הוא שומר את התחמושת המוניטרית להחרפה קיצונית יותר. באשר לאיגרות החוב הממשלתיות השקליות, אלו ירדו השנה - שנה בה לא חלה תזוזה בריבית - בחדות, עד כדי רווח הון של כ-26% במח"מ של 15 שנה. איתות גדול מזה לא יכול להיות.

הפרוטוקול מדיוני הוועדה המוניטרית, שהתקיימו לקראת ההחלטה על הריבית, יפורסם ב-9 בדצמבר. רק אז נוכל להיווכח אם היא התקבלה פה-אחד, או שהיו לה שוב מתנגדים. בפעם שעברה למדנו בדיעבד כי שניים מחמשת חברי הוועדה תמכו בהורדת ריבית. למרבה הצער, הנימוקים אינם מתפרסמים. מעניין יהיה לקרוא מה הוביל למסקנתם, וכיצד הם רואים את מצב השווקים אצלנו ובעולם.

את שנתו הראשונה של פרופ' ירון בתפקיד ניתן כבר עכשיו לסכם בשתי גישות עיקריות: האחת, התערבות מועטה בשערי חליפין (התחלנו את השנה עם 3.74 שקלים לדולר וכעת אנחנו בשער של 3.45 שקלים). השנייה, התעלמות משוק ההון. ברור שהשוק לא תמיד צודק. אבל כשהעולם כולו לוחץ על הברקס - כדאי שנבחין גם אנחנו באורות הבלימה. 

הכותב הוא מנהל השקעות אג"ח בקסם קרנות מבית אקסלנס לחברות מקבוצת קסם ואקסלנס ולמחזיקיהן עשוי להיות עניין במידע המוצג. אין לראות באמור תחליף לייעוץ השקעות או שיווק השקעות בידי בעל רישיון המתחשב בנתונים ובצרכים של כל אדם.

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988