ניגודי אינטרסים בהון סיכון ולמה מניית אינטל זינקה: השבוע שהיה בהייטק

האם דירקטוריון היי-בוב חוטא לתפקידו, מה הבעיה בריכוזיות בהון סיכון ואיך Gett מציגה תמונה יותר ורודה מהמציאות • וגם: החוקר שבדק מתי אימוג'יז מגיעים לבית משפט והמשקיע שחושב ששיווק יותר חשוב מהמוצר • מה קרה השבוע בהייטק

בוב סוואן, מנכ"ל אינטל העולמית/ צילום: רויטרס
בוב סוואן, מנכ"ל אינטל העולמית/ צילום: רויטרס

בשבוע שעבר כתבתי כאן על תחקיר "דה מרקר" בנוגע להטרדות מיניות לכאורה בחברת היי-בוב, ועל המשקיעים של החברה. כתבתי שהמשקיעים היו צריכים להביע מחויבות פומבית לטיפול בהטרדות מיניות. לאחר הפרסום קיבלתי מסר מאחד מהמשקיעים כי הדירקטוריון עומד להוציא הודעה וכי היא תישלח אלי. זה לא קרה עד כה. הדירקטוריון כן שלח מכתב לעובדי החברה, שבו הדגישו כי אין מקום להתנהגות כזאת בחברה. עם זאת, לדעתי מדובר במכתב "פרווה", שבו נכתב למשל: "צר לנו אם מישהו מעובדי החברה הורגש מוטרד או אי נוחות".

שתי הערות כלליות על חברי דירקטוריון:

  1. ניגודי עניינים: חברי דירקטוריון שהם נציגים של בעלי מניות מתמודדים כמעט באופן רציף עם ניגוד עניינים. החובה המשפטית שלהם היא להצלחת החברה ולמחזיקי העניין (Stakeholders) כמו עובדים, ספקים וכו', אך אלו לא בהכרח עולים בקנה אחד עם הרצון שלהם להשיג תשואה גבוהה יותר על ההשקעה. אני לא יכול להתייחס ספציפית למקרה של היי-בוב ולקבוע איך היה צריך לנהוג. עם זאת, צריך לשים לב שבאופן כללי יכולים לקרות מצבים שבו חברי דירקטוריון מתנהלים באופן שנוגד את המחויבות הערכית שלהם (ואולי גם המשפטית) כדי לא לפגוע בחברה ובערך ההשקעה שלהם.
  1. ריכוזיות בתעשייה: הדרך לשינוי עוברת בהתבטאויות פומביות - של בעלי המניות של היי-בוב ושל משקיעים אחרים בתעשייה. הסיבה שאני חושב שמשקיעי היי-בוב טעו בכך שלא התבטאו פומבית היא מכיוון שהמחויבות שלהם היא לא רק למנהלי ועובדי היי-בוב, אלא לכל הסטארט-אפים שהם משקיעים בהם (בסמר למשל מושקעת ביותר מ-30 סטארט-אפים בישראל).

    מה לגבי משקיעים אחרים? בהחלט היו כאלו שהתבטאו, אבל מדובר במיעוט. אין לי מושג מה הסיבה - יכול להיות שלא רצו להתבטא על תחקיר שאינם מכירים (למרות שהוא היה יסודי וניתן גם לתת תגובה כללית), יכול להיות שהם מרגישים שזה לא תפקידם (חבל, כי תמיכה מצידם של משקיעים אף פעם לא תזיק), ויכול להיות שמדובר בסיבה אחרת: בהיעדר הצהרה פומבית של הדירקטוריון, כל התבטאות של משקיעים אחרים יכולה להתפרש כיציאה נגד הדירקטוריון.

    בדירקטוריון היי-בוב יש נציגים של הקרנות בסמר, באטרי ונצ'רס ו-Eight Roads. הבעיה ששלוש הקרנות האלו מושקעות בעשרות סטארט-אפים בישראל, ביחד עם למעלה מ-100 גופי השקעות (גופים ישראלים וגופים זרים עם נציגות ישראלית). כלומר, הקרנות האלו - בהן הקרנות המובילות בארץ - משתפות פעולה בצורה כזאת או אחרת עם אחד משלוש הקרנות האלו. האם מישהו ירצה לצאת נגד מישהו מהקליקה שלו, שאיתו הוא צריך להיפגש לאחר מכן בישיבות דירקטוריון, בסבב גיוס או באירועים סגורים של התעשייה?

מה עומד מאחורי הזינוק של מניית אינטל?

מניית אינטל  זינקה אתמול (ו') ב-8% לאחר שבחמישי בלילה פירסמה דוחות טובים מהצפוי לרבעון הרביעי, הן בשורה העליונה והן בשורת הרווח. בסך הכל הכנסות החברה הסתכמו בכ-20 מיליארד דולר - 800 מיליון דולר יותר מתחזית האנליסטים. אינטל סיכמה את השנה עם צמיחה של 2%, וגם בשנה הקרובה היא צופה צמיחה בשיעור זהה.

כמה הערות על דוחות אינטל:

  1. פעילות ה-PC צמחה ברבעון הרביעי ב-2%, ובאופן כללי, הייתה טובה יותר מהמצופה במהלך השנה החולפת. אחת הסיבות העיקריות לכך היא שמיקרוסופט הפסיקה לתמוך ב-Windows 7, ורבים רכשו מחשבים עם מערכת הפעלה חדשה. המגמה הזאת אמורה להימשך גם ברבעון-שניים הקרובים.

אינטל התמודדה עם קשיים לענות על הביקוש למעבדים, ולכן גם איבדה לקוחות לטובת AMD, אך חלק גדול מההכנסות שלה נדחו לרבעון הקרוב. באינטל סבורים כי הם ימכרו יותר יחידות בשנה הקרובה, אך השוק יצטמצם. (ב-CES אינטל גם הציגה מחשב קונספט עם מסך מתקפל, על מנת להראות ללקוחות שלה שזה אפשרי. יסמין יבלונקו כתבה על המחשב הזה, ועל השאלה: האם מסכים מתקפלים יעוררו את שוק המחשבים האישיים)

  1. אינטל נהנתה מפעילות חזקה של ספקיות הענן שנערכות לגידול בתחום, והקפיצו את ההכנסות שלה בפעילות הדאטה סנטרס. זאת מגמה שצפויה להימשך, למרות שענקית השבבים מתמודדת עם תחרות בתחום, לפחות בחלק ממוצריה. התחרות יכולה להיות מול חברת אנבידיה, וכן ספקיות הענן עצמן, שמנסות לפתח שבבים משלהן (למשל לבינה מלאכותית).
  2. בקושי התייחסו לרכישת הבאנה - אינטל הודיעה לקראת סוף 2019 על רכישת הבאנה, סטארט-אפ ישראלי בתחום השבבים לבינה מלאכותית, תמורת 2 מיליארד דולר. בהודעה לעיתונות ובתחילת שיחת הוועידה עם המשקיעים היה אזכור להבאנה, אך הנושא לא עלה יותר - מנהלי החברה לא פירטו בנושא והאנליסטים לא שאלו שום שאלה.
  3. מובילאיי - פעילות החברה הגיעה להכנסות שיא של 879 מיליון דולר, ומנכ"ל אינטל בוב סוואן ציין בשיחת האנליסטים כי הם מאוד מרוצים מהרכישה. הכנסות מובילאיי צמחו בשנה החולפת ב-26%, כשברבעון הרביעי קצב הצמיחה היה מהיר יותר ועמד על 31%.
  4. מכפיל ההכנסות של החברה עומד על 4.5 - הגבוה ביותר אי פעם (השיא הקודם עמד על 3.8 בסוף מרץ 2018). אולם אז גם מכפיל הרווח היה גבוה (22) והיום הוא עומד רק על 16 (שיא נקודתי היה ב-2009, אז מכפיל הרווח עמד על 35, אני מניח שזה קשור למשבר הכלכלי). יש שתי אפשרויות - או שהמשקיעים חושבים שההכנסות יצמחו בקצב מהיר (אבל זה לא צפוי לקרות), או שהרווחיות תשתפר (בהחלט אופציה). אפשרות שלישית - שהמניה יקרה מדי.

Gett מסתכלת על המציאות בצורה מעניינת

יכול להיות שכבר כתבתי פה בעבר על האופן שבו Gett מתייחסת לרווח תפעולי - רחוק שנות אור מהאופן שבו מתייחסים ל"רווח תפעולי" בדוחות כספיים. ביום חמישי פירסמה החברה שהגיעה לראשונה לרווח תפעולי. עוד לפני שניכנס להסברים למה זה לא בדיוק רווח תפעולי, נגיד שמדובר ברווחיות בחודש אחד, ואחרי שהחברה סגרה את פעילות ג'ונו ההפסדית.

עכשיו לגבי הרווח התפעולי. חברות רבות בעידן הנוכחי מציגות תמונה ורודה יותר באמצעות נתונים שהן ממציאות בעצמן בנימוק שזאת הדרך הנכונה ביותר לשקף את פעילותן. WeWork, למשל, המציאה את הנתון EBITDA מתואם-קהילה, שמחריג חלק מההוצאות התפעוליות שלה. Gett החליטה שה-EBITDA שלה מנטרל את הוצאות המחקר והפיתוח, מכיוון שהיא מתייחסת לרווחיות של השווקים שבהם היא פועלת ולא לכל החברה (צריך לציין - זה יעד ש-Gett כבר הציבה לפני מספר רבעונים, כך שהיא לפחות שומרת על עקביות).

יסמין יבלונקו הסבירה באופן מסודר ומפורט איזה איזה נתון Gett הציגה, ומה ההבדל למשל בינה לבין אובר בהצגת הנתונים.

וכתבה מלפני כמה חודשים של "וול סטריט ג'ורנל": דוחות לחוד ומציאות לחוד: - כך חברות הטכנולוגיה מציגות למשקיעים תמונה ורודה יותר.

עוד דברים מעניינים מהשבוע האחרון:

  • "האינטרנט יעוצב בסופו של דבר על פי הממשלות, ולא על פי חברות הטכנולוגיה": אורי פסובסקי ויסמין יבלונקו ריאיינו את פרופ' אריק גולדמן, מומחה אמריקאי בתחום המשפט והאינטרנט. הוא הסביר למה הרגולציה דווקא מחזקת את הענקיות (לעתים) למה הנימוקים של הרגולטורים משתנים כל פעם. הא, והוא בכלל חוקר לאימוג'י, אז יש לו מחקר על מתי מגיעים אימוג'יז לבית המשפט?
  • האו"ם: ל-NSO הישראלית עשוי להיות קשרלפריצת הטלפון של ג'ף בזוס (ב-NSO מכחישים)
  • דני כהן, שותף בקרן ההון סיכון ויולה, שובר את המיתוסוטוען: "חברה צריכה קודם כל שיווק מעולה - ורק אחר-כך מוצר טוב"

באר שבע רוצה להקים רובע חדשנות. לא ברור מי יתקצב אותו

 ומה בתעשייה

דוחות כספיים:

28.1 - אפל

29.1 - פייסבוק, מיקרוסופט

30.1 - אמזון

אקזיט:

חברת Loom Systems, שמפתחת מערכת לזיהוי תקלות IT, נמכרה לחברת Service Now האמריקאית. סכום הרכישה נע סביב 80 מיליון דולר, לפי גורמים שמעורים בפרטים. החברה הוקמה ב-2015 על ידי גבי מנחם, רוני ליהמן ודרור מן ובמהלך השנים גייסה 16 מיליון דולר מהקרנות מהקרנות Flint Capital, מרון קפיטל, JVP ו-גלובל בריין. דויד מידן, בכיר המוסד לשעבר (שניהל את המו"מ לשחרור גלעד שליט) וחתנו של ליהמן הוא בעל מניות מרכזי בחברה והיה מעורב בהקמתה. לידיעה המלאה.

  • גיוסי הון:
  • חברת AppsFlyer (אפספלייר) הודיעה באופן רשמי על גיוס של 210 מיליון דולר בהובלת קרן ההשקעות האמריקאית ג'נרל אטלנטיק (עד כה גייסה החברה 294 מיליון דולר). דיווחים אודות סבב הגיוס הנוכחי פורסמו כבר בסוף אוקטובר. אפספלייר, שפיתחה כלים לניתוח יעילות של קמפיינים שיווקיים במובייל ובדסטופ, הוקמה ב-2011 על ידי המנכ"ל אורן קניאל וסמנכ"ל הטכנולוגיות רשף מן. לפי החברה, הגיוס התבצע לפי שווי של 1.4 מיליארד דולר לפני הכסף, והשתתפו בו גם המשקיעים הנוכחיים בחברה - דויטשה טלקום, גולדמן זאקס, והקרנות קומרה, פיטנגו ומאגמה. לידיעה המלאה.
  • הסטארטאפ הישראלי סניק, שפיתח מערכת שמאתרת ליקויי אבטחה והפרות רישוי בקוד ומתקנת אותם, הודיע על גיוס של 150 מיליון דולר (עד כה גייסה החברה 250 מיליון דולר, מתוכם 70 מיליון דולר בספטמבר האחרון). סניק הוקמה ב-2015 על ידי נשיא החברה גיא פודחרני, שב-2012 הקים ומכר את Blaze ל-Akamai, יחד דני גרנדר ואסף חפץ - שלושתם יוצאי יחידת 8200. הגיוס בוצע לפי שווי של כמיליארד דולר, והובילה אותו קרן Stripes האמריקאית. השתתפו בסבב גם הקרנות של חברות גוגל וסיילספורס, קרנות אקסל ו-Canaan ומשקיעים נוספים. לידיעה המלאה.
  • חברת RadiAction, שפיתחה מערכת שמגינה על רופאים בצנתורים ופרוצדורות ניתוחיות נוספות המבוצעות בתנאים של קרינה מתמשכת, גייסה 18 מיליון דולר (בסך הכל גייסה החברה 24 מיליון דולר. רדיאקשן הוקמה על-ידי היזם הסדרתי ד"ר אמיר בלסון ויונתן יפעת. את סבב הגיוס הובילה Innovahealth Partners האמריקאית. ובחברה משקיעות גם הקרנות Sv Tech Ventures מעמק הסיליקון ו-Boya Capital, וכן משקיעים נוספים. לידיעה המלאה.
  • הסטארט-אפ פלייסר (ai), שפיתח מערכת לניתוח מידע על לקוחות בהתאם למיקום שלהם, דיווח על גיוס של 12 מיליון דולר (בסך הכל גייס הסטארט-אפ עד כה 16 מיליון דולר). החברה הוקמה ב-2016 על ידי נועם בן צבי, אופיר למל, עודד פוספלד וזהר בר יהודה. את סבב הגיוס הובילה קרן JBV והשתתפו בו הקרנות אלף, OCA ventures, Reciprocal Ventures ומשקיעים מסבבים קודמים.
  • חברת הסייבר אינטזר (Intezer) גייסה 15 מיליון דולר (בסך הכל גייסה עד כה 25 מיליון דולר). החברה הוקמה ב-2015 על ידי איתי טבת, רועי הלוי ואלון כהן (אחד משני מייסדי סייבר ארק). את סבב הגיוס הובילה קרן OpenView והשתתפו בו גם אינטל קפיטל, סמסונג נקסט, מאגמה וכהן עצמו.
  • הסטארט-אפ Vicarius, שמפתח טכנולוגיה לחיזוי איומי סייבר, גייס 5 מיליון דולר. הסטארט-אפ הוקם ב-2016 על ידי מיכאל אסרף, רועי כהן ויוסי זהבי. את ההשקעה הובילה קרן JVP בהשתתפות הקרנות Innogy ו-Goldbell.
גלובס טק:
רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא?
הרשמה
הרישום נכשל
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988