פרקליטות מיסוי וכלכלה מתערבת לטובת מפרק קבוצת חברות רוביקון

סגנית מנהלת מחלקת ניירות ערך בפרקליטות מיסוי וכלכלה, המנהלת את התיק נגד אמיר ברמלי, הבעלים של קבוצת החברות רוביקון שקרסו, הגישה באופן חריג הודעה לבית המשפט, לבקשת מפרק קבוצת חברות רוביקון עו"ד ארז חבר, לתמוך את בקשתו לשכר-טרחה בתיק הפירוק של קבוצת חברות רוביקון.

עו"ד חבר פנה בחודש שעבר לבית המשפט בבקשה לשלם לו שכר-טרחת ביניים על עבודתו בהליך הפירוק של קבוצת רוביקון בסכום של 7.2 מיליון שקל, המהווים 18% מ-40 מיליון השקל שנגבו לקופת הפירוק עד כה.

בהודעת סגנית מנהלת המחלקה ,עו"ד חנה קורין, נכתב כי "לבקשת המפרק עו"ד ארז חבר, אני מבקשת לציין כי עו"ד חבר מסר עדות במסגרת החקירה הפלילית שנוהלה על-ידי רשות ניירות ערך ובהמשך הופיע כעד תביעה בתיק. במסגרת הטיפול בתיק נחשפתי להיקף העבודה העצום שהשקיע בתיק הפירוק המורכב, מורכבות יוצאת דופן המוכרת לי גם כפועל יוצא מן הטיפול בתיק הפלילי".

עו"ד קורין מוסיפה כי תוצרים מעבודתו של עו"ד חבר הוגשו לבית המשפט בהליך הפלילי נגד ברמלי, ובית המשפט אף הסתמך על ממצאים אלה להכרעת הדין וציטט מהם.

הבעייתיות בהודעת הפרקליטה לבית המשפט היא ההתערבות הברורה לטובת קבלת שכרו של המפרק ששימש כעד תביעה מטעם המדינה, הגם אם נמסרה חודשים אחרי מתן הכרעת הדין. זאת תוך הערכת עבודתו של המפרק בתיק הפירוק כ"בעלת מורכבות יוצאת דופן", להבדיל ממסירת פרטים טכניים כגון העובדה שתוצרת עבודתו הוגשה לבית המשפט והתקבלה כמהימנה.

"במסגרת הטיפול בתיק נחשפה הפרקליטות להיקף העבודה העצום שהשקעתי"

בפרקליטות אומרים כי אין בהודעה כל המלצה למתן שכר-טרחה לחבר, וממילא לא היה ידוע לפרקליטות ולא היה מעניינה גובה השכר המבוקש. עוד הוסיפו בפרקליטות כי ההודעה משקפת את ההתרשמות מעבודתו של חבר בעקבות החשיפה לעבודתו במסגרת התיק הפלילי ואת ההערכה לפעילותו לטובת הלקוחות שנפגעו.

עו"ד חבר מסר לגלובס כי "במסגרת הטיפול בתיק נחשפה הפרקליטות להיקף העבודה העצום שהשקעתי בתיק הפירוק, שהוא תיק פירוק מורכב וסבוך ביותר. למותר לציין כי הפנייה לפרקליטות נעשתה רק לאחרונה זמן רב לאחר העדות ואחרי שניתנה הכרעת הדין".

עו"ד חבר הגיש את הבקשה לקבלת שכר-טרחת ביניים בגין פועלו בתיק בפעם הראשונה לאחר חמש שנות פעילות. השופטת איריס לושי-עבודי העבירה את הבקשה לתגובת הנושים המהותיים שבקבוצת החברות שבפירוק, לדבריה, "מאחר שעסקינן בבקשה לפסיקת מתווה שכר-טרחה השונה ממסלולי השכר הקבועים בתקנות".

עו"ד חבר מבקש לפסוק לו שכר-טרחת ביניים בשיעור של 18% בצירוף מע"מ מכלל הכספים שנגבו על-ידו וייגבו בעתיד. עוד הוא מבקש החזר הוצאות בסכום של כ- 106 אלף שקל והוצאות כלליות חודשיות של 3,600 שקל.

עו"ד חבר טוען כי שכר-הטרחה המבוקש תואם את המאמץ ואת פעולות המפרק בתיק, וכי את הכספים המצויים בקופות הפירוק "צבר המפרק באמצעות מאמצי גבייה יוצאי דופן שכללו פעולות בילוש וחקירות סבוכות ומורכבות ביותר בארץ ובחו"ל".

"עסקינן בתיק החורג אלפי מונים מתיקי פירוק סטנדרטיים, הן בהיקפו והן במורכבותו, ובהתאם לכך נדרש הח"מ גם לפעול. לא למותר לציין כי כל פועלו של הח"מ וצוותו משך כחמש שנים מומנו על-ידי משרדו של הח"מ כל העת, תוך השקעת כ-14 אלף שעות עבודה", כתב חבר בבקשתו לבית המשפט, והוסיף כי העבודה הצריכה לא פחות מ-10 עורכי דין ומתמחים.

עוד טוען חבר כי "תיק זה, על אף היותו מגה-פירוק, לא היה תיק עתיר נכסים, ובהתאם לכך אף הגבייה במסגרתו הייתה גבייה קשה, סיזיפית, ארוכה ומורכבת. הח"מ וצוותו פעלו נמרצות ועשו לילות כימים על-מנת למצות את הגבייה בכל אחד מתיקי החברות שבפירוק ככל שניתן ותוך ביצוע פעולות בדיקה וחקירה מעמיקות בארץ וברחבי העולם אשר הניבו גבייה בסך כולל של כ-40 מיליון שקל, והמפרק צופה כי מאמציו יביאו לגבייה של עוד עשרות מיליוני שקלים".

לדבריו, "אפשר בהחלט לומר כי תיק זה הוא תיק פירוק חובק-עולם, באשר בדיקותיו של המפרק ונכסי החברות היו פזורים במדינות שונות כגון גאורגיה, אוסטריה, שווייץ, הונג קונג, ארה"ב, אי הבתולה, איי סיישל, סינגפור, ליכנשטיין וקנדה".

"התוכנית של ברמלי אינה אלא בגדר אחיזת עיניים"

צו הפירוק ניתן בשנת 2015, כשמצבת הנשייה של החברה הגיעה למעל 300 מיליון שקל, אל מול נכסים הנופלים משמעותית מהחובות. הקרן המשיכה בעסקיה כרגיל עד לחקירתו של אמיר ברמלי במרץ 2015 ברשות ניירות ערך, שהובילה להגשת כתב אישום נגדו ולהרשעתו באוקטובר בשנה שעברה.

בעקבות פרסום דבר החקירה החלו המשקיעים של הקרן לדרוש את כספם בחזרה. מאחר שהקבוצה הייתה תלויה בגיוס כספים חדשים כדי לשרת את החזרי האג"ח למשקיעים הקודמים, הגיעה הקבוצה לכדי קושי תזרימי קשה שהוביל לבקשת הפירוק.

ברמלי הורשע על-ידי שופט בית המשפט הכלכלי בתל אביב חאלד כבוב בהונאה בהיקף עצום של 340 מיליון שקל, בכך שגייס מאות מיליוני השקלים ממשקיעים באמצעות חברות בקבוצת רוביקון-קרן קלע על יסוד מצגי-שווא. הוא סיפר למשקיעים סיפורי מעשיות על הצלחת ההשקעות והבטיח ללקוחות תשואה שנתית דו-ספרתית באחוזים, בשילוב המפתה שבין ריבית גבוהה לסיכון נמוך. ברמלי הציג למשקיעים מצג לפיו כספיהם ישמשו כהלוואות לטווח קצר, הלוואות ביניים (מזנין), הניתנות לעסקים כדי לסייע להם בנטילת אשראי מבנקים ומוחזרות בחזרה תוך 72 שעות.

על בסיסי ההתחייבויות, כ-550 משקיעים שוכנעו להשקיע את כספם. בניגוד להתחייבות למשקיעים, כספם שימש את ברמלי לרכישת מגוון רחב של חברות פרטיות, להלוואות ולהשקעות שונות.

בית המשפט קבע כי לא הוצג אפילו מקרה אחד שבו העניקה הקרן הלוואת הון למשך 72 שעות. על כך נכתב בהכרעת הדין: "הלכה למעשה, מתברר כי לא הייתה לתוכנית זו כל היתכנות מעשית, היא אינה אלא בגדר אחיזת עיניים, הולכת שולל, הטעיה והונאה של מאות משקיעים שסמכו ובטחו במידע שהקרן פרסמה".

ביום חמישי השבוע קבועים הטיעונים לעונש בפני השופט כבוב, והמדינה צפויה לבקש להטיל על ברמלי עונש מאסר ממושך. במקביל הגיש ברמלי ערעור לבית המשפט העליון על החלטת השופט חאלד כבוב שלא לפסול עצמו מלדון בתיק. זאת לאחר שבנו של השופט כבוב הגיש במשטרה תלונה נגד ברמלי כי איים עליו וניסה לסחוט אותו, על-מנת להביא לפסילתו של השופט. היום (ג׳) נדחה הערעור של ברמלי על-ידי נשיאת העליון, השופטת אסתר חיות.