העסקה והלנה של עובדים זרים בחקלאות מצריכה הסדרה בכמה תחומים. ביישובים רבים שבהם אין תוכנית מתאר שמסדירה את הנושא, מוצאים עצמם החקלאים מול חסם בקבלת היתר בנייה למבנים מהוועדה המקומית. כדי להקל על הבעיה הפיץ לאחרונה מינהל התכנון לוועדות המחוזיות, למשרד החקלאות, למועצות האזוריות ולרמ"י מתווה לקביעת האזורים למגורי העובדים הזרים, תוך התייחסות לנושאים כגון מיקום, תנאים, מספר העובדים בתחום המגורים, אופי הבינוי וזכויות הבנייה.
על-פי ההצעה, ניתן יהיה למקם את המבנים גם בשטחים חקלאיים במושבים שבהם מועסקים העובדים, במגבלות מרחק מסוימות, ותוך הבאה בחשבון גורמים כמו אי-פגיעה ברצף השטח החקלאי ובנוף, קרבה לתשתיות, סידורי בטיחות, ובמקרה של קיבוצים, גם בצמוד לשטח המשק או לאזור התעשייה, תלוי במבנה הספציפי של כל קיבוץ.
לגבי מתן היתר בנייה, נקבע כי אם אין תוכנית המסדירה את מגורי העובדים, ניתן יהיה לאשר שימוש חורג וכן להסב מבנים קיימים למגורי עובדים. במקרה זה, תוקף ההיתר יהיה עד שלוש שנים, וניתן יהיה להאריך אותו עד עשר שנים בכפוף לאישורים מתאימים. לא ניתן יהיה להסב זכויות שיועדו למגורי עובדים זרים לצורך שימושים אחרים.
אם כן, החידוש שמציע מינהל התכנון הוא בשני מישורים עיקריים: הראשון הוא מתן היתרי בנייה למבנים עבור שיכון העובדים הזרים גם בשטח חקלאי במושבים ובקיבוצים, ולא רק בנחלות, במחנה ובמתחם המבני המשק כפי שהיה עד כה. השני הוא "אור ירוק" לוועדות המקומיות למתן היתר לשימוש חורג במקרים שבהם אין תוכנית מפורטת שמסדירה את נושא המגורים.
הכותבת היא מנהלת תחום תכנון ובנייה ורשויות מקומיות במשרד חגי שבתאי, שפירא.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
