מה אפשר ללמוד מסלילת כביש 6 על ניהול בלי אגו

איך קרה שאפילו היריבות המרה של חברות הסלולר הונחה בצד בעת הצורך? • ספר חדש של המגשר עמרי גפן מציע מודל לא טריוויאלי של שותפות, שעוזר לכולם לצאת מורווחים • מאגו־סיסטם לאקו־סיסטם

מאגו־סיסטם לאקו־סיסטם. על ניהול בלי אגו / צילום: Shutterstock
מאגו־סיסטם לאקו־סיסטם. על ניהול בלי אגו / צילום: Shutterstock

ביולי 2020, בשיא משבר הקורונה, הוקמה ללא תשומת לב מיוחדת של הציבור מִנְהלת־על, מעין ועדת היגוי, המאחדת את כלל ליגות הנשים בספורט בישראל. במנהלת שולבו הגופים המייסדים של ליגות הנשים וכן של גופי הספורט המרכזיים במדינה. למי שפחות מעורב בספורט תחרותי, המדובר בלא פחות מאשר מהפכה.

במהלך היסטורי זה קיים פוטנציאל ענק לטרנספורמציה שכמותה לא ידע הספורט הישראלי מעולם. המהלך מכנס מתחת לאותה קורת גג ארגונים מתחרים לכאורה, שמעבר לתחרות יש להם מטרה משותפת: קידום השוויון המגדרי בחלוקת משאבים ציבוריים מוגבלים לעוסקים ולעוסקות בספורט נשי, בתוך זירה אינטרסנטית ופוליטית מאוד. במקום מלחמות אגו עקובות מדם על תקציבים, השפעה ונראות, עוברים לשילוב ידיים.

בימים אלה יוצא למדפים ספרו החדש של עמרי גפן, "עוצמת השיתופיות - מאגו סיסטם לאקו סיסטם" (הוצאת מטר). גפן, מומחה מוביל בתחומי הגישור, משא ומתן, אמון ושיתופיות, מסביר: "המעבר מ'אגו־סיסטם' ל'אקו־סיסטם' מהווה תנאי חשוב ביכולת של החברה האנושית, ובוודאי של החברה הישראלית, להתמודד בהצלחה עם מצבים הנראים על פניהם מורכבים ובלתי פתירים. אין כוח בעולם המסוגל לעצור אמת שזמנה הגיע".

הספר מנסה להתמודד עם סוגיות מורכבות של סכסוכים על רקע חילוקי דעות, שוני בתפיסות עולם ומאבקים על משאבים בין קבוצות אינטרס, ומציע כלים פרקטיים כיצד ניתן למצוא בתהליך סדור אינטרסים משותפים, כמו בדוגמה שהובאה בראשית המאמר על ספורט תחרותי לנשים.

להפוך אילוץ להזדמנות

נדמיין לרגע כיצד היו משתנים חיינו אילו חברות, עמותות וארגונים ממינים שונים היו חוברים בצורות שונות ליצירת אקו־סיסטם בתחום שבו הם פועלים. משוחחים, מתבוננים ביחד ומשלבים ידיים ליצירת שלם הגדול מסכום חלקיו.

ניקח לדוגמה את נושא המוביליוּת החברתית. מושקעים בו משאבים אדירים, אך במבחן התוצאה מדינת ישראל נמצאת בנסיגה מתמדת. האופק התעסוקתי ויכולת ההשתכרות של רוב הילדים נקבע בהתאם למקומות שבהם גדלו. קיימים הבדלים תהומיים בין המרכז לפריפריה, ובין ילדים משכבות חלשות לאלה שלא.

נסו לדמיין מצב שבו כל הגופים המטפלים בנושא מכל המגזרים, יוותרו על חלקים מהאגו הארגוני שלהם ויפעלו באופן משולב. בניית הסכמות בין מנהלת החינוך הארצית לארגוני המורים, או תכנון משותף ארוך טווח בין כלל העוסקים בחינוך, מהגיל הרך ועד לאקדמיה ולהכשרות מקצועיות.

באותו אופן ניתן לדמיין שיתוף פעולה בין מערכי הרכש של גופי התעשייה המובילים (והמתחרים), המייבאים חומרי גלם מהעולם. האם ייתכן ששיתוף פעולה והצגת חזית מאוחדת לספקים בחו"ל יגרמו ל"יתרון הגודל" להשפיע, בנוסף על העלאת רמת הרווחיות של כל אחד מהם בנפרד? כמעט כל שותפות, בכל תחום עשייה, עשויה להשפיע לטובה על הכלכלה ועל איכות החיים של כולנו. רק האגו, האגו...

במרחב הציבורי העולמי המגמה קיימת. הזדמנויות לשיתופיות, בכל הרמות, נפתחות עקב שינוי כללי היסוד בזירה העסקית. מה שהתחיל כאילוץ הפך להזדמנות. כך למשל שילוב הידיים של החברות הסלולריות, מתחרות מרות, כדי להשתתף בהנחת התשתיות לטלפונים הסלולריים, לצורך הפחתת עלויות ומִזעור קרינה.

כך גם בסלילת כביש 6, שבו שיתפו פעולה מתחרות ישירות כמו שיכון ובינוי, אפריקה ישראל וחברת צ'יק הקנדית. מה שדחף אותן לשתף פעולה היו ההשקעות המסיביות הכרוכות בפרויקט, אבל שיתוף הפעולה עבד כה יפה, שביחד הצליחו לסיים את הפרויקט ארבעה חודשים (!) לפני הזמן, הישג שאף קיבלו בעבורו פרס מהמדינה.

לחיי האינטליגנציה השיתופית

עם זאת, כדי לקבל החלטות נכונות ולייצר ערך בשותפויות יש לעבוד באופן שיטתי, מובנה ומקצועי. לא ניתן לממש שיתוף פעולה אפקטיבי בעולמנו המורכב באופן אקראי, חלקי ומקרי. נדרשים רכיבים של מנהיגות, מבנה, תהליך, אמון ומחויבוּת.

גפן משרטט פרדיגמה חדשה ומודל רלוונטי לצורך יישומה. אחת מהנחות המוצא המרכזיות בספרו היא שבעזרת מודל, זיהוי וניתוח חסמים, לצד לימוד ויישום של כמה מיומנויות נדרשות, ניתן ליצור, לנהל ולשפר כמעט כל שיתוף פעולה, הזוי ומדומיין ככל שייראה בשלב ההתחלה.

המודל המוצג בספר מבחין בין שלוש רמות של שיתופי פעולה וממשקים, מהבסיסית ביותר (שיתוף בידע ובסנכרון פעולות), דרך שיתופי פעולה ממוקדים ומתוחמים, כגון פרויקטים של כמה יחידות בתוך ארגון או כמה ארגונים, ועד הדרגה הגבוהה ביותר בסולם, שבה מושקעים המאמצים לייצר שיתופיות ארוכת טווח.

החלק השני של המודל מציע ארבעה אלמנטים הנדרשים בכל ממשק ושיתוף פעולה:

1. ערך - הסיבה שלשמה אנו נמצאים בשותפות, כולל זיהוי הצרכים והאינטרסים של כל המעורבים. עד כמה שזה נשמע פשוט, זה אחד מן האתגרים הגדולים בכל ממשק ולעיתים קרובות נמצא חסר.

2. מבנה - ההיבטים הפורמליים: התאמת מבנה ארגוני, נהלים והגדרת אחריות וסמכות.

3. מערכת היחסים - אמון, תחושת השותפות, אופי הדיאלוג. גפן קורא לזה "אינטליגנציה שיתופית".

4. מחויבות ויישום - החלק הפרקטי. זה המבנה, תהליכי עבודה, הטמעה, קבלת החלטות ותחזוקה.

משבר הקורונה שנראה כי השפעותיו ילוו אותנו עוד שנים רבות, חשף את אחת מחולשותיו המרכזיות של המגזר הציבורי בישראל. לצד מאבקי כוח ואינטרסים פוליטיים, היעדר שיתופי הפעולה בינו ובין הזירות האחרות במשק פגע באמון הציבור וביכולת לנהל את המשבר. אבל הסיפור הוא לא רק של הממשל, אלא של כולנו. רובנו מאותגרי שיתופיות. לצורך השתפרות, הנה תרגיל מעשי:

מטלה אחת לשבוע:

להניח את האגו בצד אינה פעולה של מה בכך. כדי להטמיע את התפיסה מומלץ במהלך השבוע הקרוב לחשוב על הוויכוח המר האחרון שהיה לך בעבודה, לגשת אל בר הפלוגתא וללבן איתה/ו את העניינים ממקום של הקשבה והבנה, ובעיקר מנכונות לחפש פתרון מחוץ לאזור הנוחות ולא מתחת לפנס. 

ניל"י גולדפיין היא משנה למנכ"ל קבוצת נירם גיתן NGG, מומחית למנהיגות וניהול בעולם של הפרעה

צרו איתנו קשר *5988